לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2010

שמעו בדיחה


תגידו לי, איך יכול להיות שאני חוזר הביתה אחרי שבוע וחצי מתישים של קורס (אין הרבה מה לספר: טירונות חלק ב', מפקדות פחות מטומטמות אבל יותר מורע"לות, זיבולים בסגנון הפשיו-ציונות והגעה מוחלטת להבנה שלו צה"ל היה מתעסק פחות בשטויות ויותר בתכל'ס, אולי הוא היה משיג ניצחון של ממש במלחמות שלו במאה העשרים ואחת), ואני מגלה שרוצים שוב פעם להגביל את חופש הביטוי במקומות הלא נכונים?

אז לזכותם של חברי מפלגת ישראל ביתנו ייאמר שההצעה הטוטליטרית הזו לא באה מהם, אבל זה לא אומר שהחוק הזה לא מושך את המדינה לכיוון הפרו-דיקטטורי שבו היא הולכת זה זמן מה.

למי שלא יודע אני מדבר על הצעת החוק של ח"כ מיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי, שם כנראה נמאס להם להתעסק בעובדים זרים ובבנייה בשטחים, לפיה ייאסר לספר בדיחות עדתיות.

לכאורה, רעיון ענק: סוף-סוף לא יהיו בדיחות על הערבים המתפוצצים (מועמד לגיוס לחמאס: "אני רוצה להתאבד!" קב"ן בחמאס: "קודמת!"), החרדים הפרזיטים, המרוקאים העצבניים, הכורדים הטיפשים, הרוסים השיכורים והפולנים שהדרך הטובה ביותר להגדיר אותם היא להגיד שהם פולנים.

בשטח, מדובר ברעיון דבילי. אז כן, יש לקומיקאים כאלו ואחרים תכונה כזו ללעוג קצת לעדות כאלו ואחרים. ראשית, יש לציין שלרוב הם צוחקים על העדה שלהם. שנית, אז מה? כשליש פולני אין דבר שעושה לי את היום כמו בדיחה טובה על פולנים (או יותר נכון, על פולניות), אם נוציא יציאה מוצלחת של רונית תירוש.

נכון, יש מי שנעלב מהבדיחות הללו, אבל אני מזכיר לכם שבמופעי סטנדאפ חלק רב מהמופע מתמקד בירידות על הקהל. בתרבות התקשורת של היום, צריך להיות באמת מנותק ו/או אידיוט על מנת לא לדעת שכאשר הולכים למופע בידור מסתכנים בכך שיצחקו עליכם. מי שזה לא נעים לו - שלא יילך. אי אפשר להגביל את חופש הביטוי והאמנות בגלל שזה לא נעים למישהו. אגב, זה תופס גם לגבי סוגים אחרים של מופעי בידור.

אמנם יש לשים גבולות, כמו נגד הסתה או הצגת עדה זו או אחרת כעדיפה על האחרות או כנחותה מהן, אבל בין בדיחות מסוג זה לבדיחות שרוב בני האדם למדו לפתח כלפיהן הומור עצמי (באמת שאת רוב הבדיחות העדתיות אני שומע ממי שמשתייך אל אותן עדות המוצגות בבדיחה) יש הבדל של שמיים וארץ.

ואם בכל זאת נפגעת, אתה מוזמן לתבוע, או מאידך לראות את פרק התביעה בסדרה "החברים של נאור" ולהיכנס קצת לפרופורציות.

ולחברי הכנסת היקרים שלנו (תרתי משמע) אגיד רק זאת: נכון שיש לכם הרבה פגרות וכתוצאה מכך הרבה זמן פנוי, אבל זה לא אומר שצריך למלא אותו בחוקים מיותרים לסביבה. תנו לנו לספר בדיחות על פולנים בשקט, ואני מבטיח לכם שאם מישהו יגיד לו שזה מפריע לו - נפסיק.

לילה טוב.

נכתב על ידי , 18/5/2010 22:04   בקטגוריות אנטי ממסדי, הרבה נזק בפחות מאמץ, ח"כ = חולה כוח/כסף/כיסא, חוק בלי סדר, חצי הומוריסטי חצי רציני, טפשת נפוצה, ילדי פואד גנון, אצבע משולשת בעין המערכת, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מעט בושה, עוד אחד שחי בסרט, פוליטיקה לעניים, פלורליזם רבתי, רק בישראל, רשמים שלי, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)