נראה לי שאין דבר יותר מבאס מלקבל שעות ביציאה (מלבד לקבל ריתוק, כמובן) אחרי שבוע-שבועיים-שלושה בלי בית.

למי שלא שולט בעגה הצבאית השלטת במחוזותנו, "שעה ביציאה" פירושה שביציאה הביתה לסופ"ש, אתה לא תלך מיד לאחר שהקצין התורן חפר לך במוח בפעם העשירית שלא עולים על טרמפים (זה באמת לא מומלץ. או שמחבל יחטוף אתכם או שמ"צ יתפוס אתכם), שאם מ"צ (מנאייק צבאי) תופס אתכם לבקש טופס להישפט ביחידה (כדי לקבל את הריתוק ממישהו שאוהב אתכם) וכל שאר הדברים הנכללים בתדריך יציאה, אלא אתה תחכה שעה, שעתיים, לפעמים אפילו חמש ואם היית ממש אידיוט תצליח לקבל אפילו שבת. למי שטרם הבין, הדבר ניתן בתור עונש על עבירות משמעת, לרוב בטירונות וקורסים.

אני, למזלי, חנון במידה שלא תיאמן, ככה שאני מצליח להגיע לכך שאני לא מקבל שעות ביציאה (למרות שהייתי בטוח שגם אני אקבל הפעם). מה שכן, מקצת ניסיון של אחרים, ניתן להרכיב מדריך קצר, כיצד לא לקבל שעות ביציאה:

• תגיעו בזמן. לא נדרש לכך הרבה: הגדירו לכם שעה ומקום? תהיו שם חמש דקות לפני הזמן. לא יהרוג אותך שפעם אחת המפקדת לא תתעצבן עליך.
• אם כבר החלטת לאחר, תדאג שזה לא יהיה לשמירה.
• בזמן השיעורים, סיתמו את הפה אלא אם כן פנו אליכם. תנו ללסתות שלכם קצת לנוח אחרי שהן היו צריכות להתאמץ בלעיסת האוכל של חדר האוכל הצבאי.
• עזבתם את הכיתה? טרם היציאה בררו שבאמת הכל עליכם. אתם באמת לא רוצים שיתפסו אתכם שוכחים, לדוגמא, נשק.
• אם זה לא המפקד/ת האישי/ת שלכם, אלא מישהו יותר בכיר בסגל, תעזבו אותו. לרס"ר פשוט תצדיעו ותעברו הלאה, כנ"ל בקשר למ"מ, בקשר לרס"פ ובמיוחד בקשר לסמ"ח/ית. מובן שזה לא האופי האמיתי של הסמ"חית, אבל תפקידה הצבאי כאחראית משמעת דורש ממנה להתנהג כאילו היא במחזור נצחי, ובאמת שאין צורך לעצבן אותה עוד יותר. תעזבו את האנשים הללו, תאמינו לי שיהיה יותר טוב. כמובן, אין צורך להיות אידיוטים לחלוטין, ומומלץ כן, לדוגמא, להשיב לאנשים האלו כשהם פונים אליכם.
• אם קודם לכן דיברנו על סתימת פיות, גם זריקת דברים בשיעור אינה מומלצת. אם זה חיוני, תעבירו מאחד לשני, זה יגיע בסופו של דבר. אם לא, תעבירו בהפסקה. אם אתם בטירונות, עיזבו, ידאגו להשמיד לכם את זה בכל מקרה.
• אמנם זה חלק חשוב בעמידה על שלנו כל מיני חציית קווים אדומים למיניהם (כמו דריכה על הדשא, ללכת עם נעליים לא מצוחצחות וכו'), אבל אין ספק שאתם תעמדו על שלכם בזמן שהסגל יעביד אתכם בזמן השעות ביציאה שלכם.
• אין לכם באמת בשביל מה לקחת עליכם את הטלפון הסלולרי שלכם. אם אתם בחדרים נעולים, תשאירו אותו שם, ואם לא - תבקשו להשאיר אותו אצל הסגל. עדיף על זה שבאמצע השיעור פתאום הרינגטון שלכם יפציע לחלל האוויר.
• אמנם שעות ביציאה זה לא יגרור, אבל מומלץ להגיד "כן, המפקדת", "בתיאבון, המפקדת", "שבת שלום, המפקדת" וכו', על מנת לחסוך את ההרצאות על זה שאתם צריכים לעשות את זה.
• עם זאת, לא כדאי ללכת ולומר למפקדת "הקשב, המפקדת, עד מתי אנחנו פה?". אם אתם בקטע, כבר עדיף שתגידו "הקשב, המפקדת, אין לי חיים ואין לי מה לעשות בבית. אפשר בבקשה שעה ביציאה?".
• אמנם שש שעות שינה ביום זה באסה, אבל תנסו להישאר ערים בשיעורים ובכלל בזמנים שבהם הסגל מדבר איתכם (או טוחן לכם את המוח, תלוי אם זו טירונות או קורס). מעבר ליציאה המהירה הביתה, זה יכול לעזור גם במובן הזה שאתם אמורים להיבחן על השיעורים הללו.
• אם כבר החלטתם להירדם, אז שוב, תנסו לא בשמירה.
• אכן, לומר "הקשב, המפקדת" בתחילת כל משפט בו פונים אליה זה אחד מהניג'וסים הגדולים שצה"ל סידר לחניכיו, אבל זה לא יותר מנג'ס מלהתחיל משפט ואז להיקטע ע"י התיקון שלהן ("הקשב, המפקדת"), ואז להתחיל מההתחלה עם הרישא המעצבנת (שוב, לא שעה ביציאה, אבל בהחלט הקלה בחיים).
• ונחזור על זה שוב: הפה שלכם? תסגרו אותו.

זהו, עד פה המדריך הממש לא שלם שנכתב ע"י חסר ניסיון לחלוטין בענייני שעות ביציאה.

שבת שלום.