שלום רב לכם!

בקרוב כולנו נשים את האוכל התא המטען, נחגור חגורות וניסע היישר אל קרובי המשפחה שלנו על מנת לטבול תפוח בדבש, לקבל צביטה מהדודה ולבקש את המתכון לקיש שספק אם אי פעם תשתשמשו בו או תרצו לאכול עוד פעם. אין חדש תחת השמש (מלבד השנה, כמובן).

אין ספק שרבים מאיתנו, בעיקר אלו שלא סובלים את החותנת או את קרובי המשפחה שלהם (אני לא נכלל ביניהם) היו רוצים להתחלף ליום אחד עם הכורים מצ'ילה, משום שהם מעדיפים להיות תקועים בכור מסריח מאשר לאכול את הגפילטע פיש תוצרת בית שהדודה שלהם (שאין להם מושג מאיזה צד היא קרובת משפחה שלהם) הכינה.

בימים כתיקונם הייתי מביא כעת ברכות פיקטיביות של הפוליטיקאים האהובים שלנו, אבל מכיוון שדאגו להבהיר לי היטב שבגלל תפקידי עוקבים אחרי השטויות שאני כותב, אני לא יכול לכתוב על פוליטיקה. לכן, קבלו ברכות מאנשים שהם לא פוליטיקאים:

• "שנה טובה ומלאה בשירים שלי. בבקשה תקנו את הדיסק. בבקשה." (קרן פלס אמיתית)
• "בואו תראו את 'זוהי סדום'! זה תנ"כי! זה מתאים לשנה החדשה!" (מולי שגב לא מפספס הזדמנויות)
• "אל תדאגו, אנחנו דואגים לפורמט מיוחד לראש השנה!" (צביקה הדר מאיים)
• "לא יודעת מה זה השנה טובה הזאת, אבל בעלי אמר שתשמחו לשמוע את זה, אז שיהיה." (צ'לסי קלינטון עם טאקט)
• "מה אתם רוצים ממני?" (טלי פחימה מתעצבנת)
• "מה אתם רוצים ממני?" (ריצ'רד דוקינס מסלק מאמינים)

אז במקום לזבל את השכל על כך שאני רוצה שתהיה לכם שנה טובה ומוצלחת, אני מאחל לכם שכל אחד יצליח לעשות לעצמו את השנה טובה ומוצלחת, ושמרפי הבן-זונה לא יפריע לנו בעסק הזה.

ועד אז, שבוע טוב, ומקווה שמצחיק יותר בהמשך.