ראשית, בגלל שאנחנו נמצאים בבלוגספירה, מה שאומר שזלזול באינטילגנציה של תשעה מתוך עשרה אנשים שנכנסים הנה יהיה מוצדק (כמובן שכל אחד חי בסרט שלו שהוא האחד שזה לא מוצדק לזלזל באינטיליגנציה שלו), הרי ההגדרה הוויקיפדית לפשקוויל: "פשקוויל (ביידיש: פאשקעוויל) הוא כינוי לכרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר שלילי, כלפי אדם או רעיון כלשהו. הם כתובים לרוב בעברית ארכאית ("לשון הקודש"), מליצית ודרמטית מאוד".

מי שלא הבין מה זה "ארכאי", "מליצי", "שלילי", "מסר" או "עברית" - מתבקש להתחיל לקרוא ספרים ולא רק לכתוב בבלוג "היום הייתי עם המאמוש שלי שהוא הכי הכי מאמוש בעולם" עם שלל שגיאות כתיב, מספרים וסמיילים.

וכעת, לפוסט:

"אני לא מבין," אמר הרב יעקב נוסבאומברגמן, "מה זה פייסבוק, ולמה אני צריך לפרסם שם את הפשקווילים של הקהילה?"

"רייב נוסבאומברגמן," הסביר לו היזם. "פייסבוק הוא רשת חברתית אליה מחוברים כבר רוב אנשי העולם אשר יש בביתם מחשב מחובר לאינטרנט. אם תפרסם שם את הפשקווילים - כולם יוכלו לקרוא אותם!"

"אבל אני מתנגד לפשקווילים," אמר הרב.

"נו, באמת!" הפטיר היזם. "כולם שמים עליך קצוץ בעניין הזה, לך עם העדר, בסדר?"

"וגם האינטרנט, מלבד כמה אתרים חרדים, הוא לא ממש נחלת הקהילה שלנו. מן הסתם יש כמה שיש להם פייסבוק, אבל לא מן המחמירים שבאמת יכתבו את הפשקווילים."

"ידועה לי הזוטא הזאת שאתם חבורה של מנותקים מהעולם ושאתם מחרימים אותו ושאתם עוד גרים במערות," אמר היזם.

"צא לי מהמשרד לפני שאני שולח אותך לאיזו מערה," התעצבן הרב נוסבאומברגמן ובעט ביזם החוצה ממשרדו.

"מה אתה רוצה ממני?!" שאל הרב קובי מימון-בן-שטרית. "מה לי ולשטויות של האשכנזים הללו?!"

"אני מציע לקהילה שלך את אחד הדברים הנפלאים שהמציאה הקהילה החרדית האשכנזית," אמר היזם.

"עוד פעם רוצים שנהיה כמותם?!" התעצבן הרב. "אני מאוד מרוצה מהמנהגים שלי, מהמסורת שלי ומהקהילה שלי. עכשיו צא!"

"אולי בכל זאת?" ביקש היזם.

"לא," אמר הרב נוסבאומברגמן. "זה טוב שיש משהו שעוד לא הגיע למקום המטונף הזה של המרשתת."

"אה?"

"אינטרנט, יא ת'בע אחד."

"אבל תחשוב על הנייר שתחסכו על הפשקווילים על מנת לעשות מהם שלטים להפגנות שלכם נגד הדמוקרטיה."

"עוד רגע אני כותב פשקוויל נגדך."

"נפלא!" אמר היזם. "אבל תעשה את זה באפליקציה החדשה שלי בפייסבוק! תחשוב כמה חילוניים גם ישנאו אותי על זה!"

"יש לך את האפליקציה הזאת גם באייפון?" שאל הרב שהחל להתעניין.

"זה בתהליכים," אמר היזם, מבין שהוא מרחק צעד מחתימה ומימון.

"יש לנו עסק, ידידי," אמר הרב נוסאומברגמן.

"נהדר," אמר היזם והשניים לחצו ידיים.

לאחר יומיים אכן פורסם הפשקוויל הראשון באמצעות הפייסבוק, שתוכנו היה זה (בקצרה):

להחרים! להגלות! להדיח!

מתייוונים טמאים לוקחים את הפאשקעווילים שלנו למרחב הנגוע והטמא של המרשתת (נו, אינטרנט, יא ת'בעות)!!!

אין לפרסם שום פאשקעוויל או כל מודעה אחרת באמצעות הפייסבוק!

אלא אם כן זה נועד לפרסום הפגנות נגד הפייסבוק המטונף הזה. או בשביל להעביר את המתכון המצויין של הרגל קרושה שאשתך מכינה. או בשביל לתכנן איזה שידעך.

דברו איתי, בקיצור. ותעשו לייק.

יום טוב וחג שמח לכם.

נ.ב. לפני ששוב ניכנס לוויכוחים הללו שאני שונא חרדים ודתיים ודת וכל זה, הבה נבהיר זאת: לא, אני לא. הסיפור לא נועד לזלזל בחרדים ובתרבות הפשקווילים (למרות שיש צורך עז לזלזל בה), כמו שזה נועד ללעוג למתרחש בפייסבוק.