שלום רב לכם.

יום חמישי לפני שבוע היה יום בעל משמעות סימבולית בשבילי וחסר משמעות לכל שאר העולם: ציינתי שנה בצבא האלטרנטיבה להיגיון, או בשמו הרשמי, צבא ההגנה לישראל, או בראשי התיבות הידועים, צה"ל.

כמובן, בשנה האומללה הזו נאלצתי לבלות רק עשרה חודשים במדים המזוויעים שהצבא מנפק (פעם נוספת: המדים של צה"ל הם בצבא ירוק נזלת, לא ירוק זית. אם עיוור יחזור לראות והדבר הראשון שהוא יראה יהיה מדי צה"ל - הוא יבקש לחזור להיות עיוור). היו לי גם חודשיים מוצלחים בבגדים אזרחיים בזמן שהייתי בשח"ם (נו, טוב, בסדר. היו לי גם ארבעה ימים במדים הכחולים). מפז"מי הצנוע למדיי זה כמובן לא מוריד, וגם מהבוז שלי לצה"ל כמערכת (לא כגוף לוחם) זה לא מוריד.

אז בזמן שאני הייתי עסוק בלהתאבל על כך שיש לי לעבור עוד כפול ממה שעברתי עד כה (אם בשנה אחת נאלצתי להתמודד עם כזו כמות של אוטיזם וטמטום שיכולים לגרום אפילו לקלסו מ"שנות ה-70" ולג'ואי מ"חברים" להיראות חכמים, חישבו מה אעבור בשנתיים שנותרו לי), החלטתי להתמודד עם כך ולבדוק מה בדיוק עבר עליי בצה"ל עד כה. הנה סיכום קצר לפי מה שמצאתי בבלוג:

• עשיתי טירונות במחנה שמונים. טירונות אפס-שתיים במקום הזה לא ראויה לתואר "שכונה" או ל"בית זונות", אפילו לא לתואר "בית זונות שכונתי". בממשלת ישראל יכולים ללכת לקורס ישראבלוף במחנה שמונים, על מנת להתייעל טיפה.
• עשיתי קורס בצריפין. קצין המיון, כמובן, הציג אותו כאילו מדובר בתפקיד מעניין במיוחד. כמובן שבסופו של דבר הוא התברר כמעניין כמו סיור בבית של ברק: ארוך ומשעמם.
• הגעתי לבסיס שכוח אל, במקום שמומלץ לתת לפלסטינים במסגרת הסכם השלום שייחתם לכשייחתם - על מנת שהם יידפקו עם השטח הזה.
• רצו להוציא אותי לקצונה. כך נוכחתי שבצה"ל לא יודעים לשווק את הקצונה הזאת - מה שמסביר איך יש כל כך הרבה קצינים סתומים בצבא.
• הלכתי למיונים לקצונה - בשביל הכיף וגם למקרה שאשנה את דעתי בנוגע לצה"ל - וגיליתי שעדיין רוצים שם שאני אחליט איזו קבוצה של אנשים אני רוצה להציל במקרה והאנושות תעמוד על סף חורבן. אני שב ומדגיש: אם אני לא יכול להציל את עצמי, שתזדיין האנושות.
• התחלפו בבסיסי הרס"ר, סגן מפקד היחידה ומפקד היחידה. כל החלפה כזו אילצה אותנו החיילים לנקות על מנת להראות לאנשי הסגל האלו את העובדות החשובות: שהפלוגה שלנו יכולה תמיד לשמש כחבורה של מנקים ללא תשלום.
• גבי אשכנזי בא לבקר אצלנו, מה שגרם לנו שוב לנקות כמו עבדים. אי אפשר פעם הבאה פשוט לשלוח אותו ברכב אטום עד לדלתות לשכת מפקד היחידה?
• השתתפתי במסדר כבוד לכבוד משפחות שכולות. צה"ל מוכיח שלא רק לנהל את עצמו הוא לא יודע - גם בלעשות טקסים יפים הוא לא הצלחה כבירה. עשו טובה לעולם, ותביאו מישהו שמבין בדברים הללו.
• נאלצתי לעשות כמה משימות שבאופן כללי לא מהוות חלק מתפקידי על מנת להגן על נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב (שאפילו לא זכיתי לראות). עשו טובה ותשלחו את הצבא הרוסי בפעם הבאה.

זו הייתה השנה שלי בצה"ל. אין ספק שבשנתיים הקרובות יהיה שמח.

שבת שלום לכם.