שלום טוב לכם.

לפני שבוע הוחלפו הרמטכ"לים: גבי אשכנזי בעל דימוי הסחבק (שסידרה לו התוכנית "ארץ נהדרת") הוחלף בבני גנץ בעל הארשת הממלכתית ואולי היחידי שנראה כמו בן-אדם עם כומתה על הראש. בכל מקום עבודה אחר החלפת המנכ"לים לא הייתה מטרידה את העובדים מעבר לשאלה האם הם יפוטרו או ששכרם יקוצץ. מכיוון שצה"ל אינו מקום עבודה רגיל, ופיטורי העובדים בדרג שלי אפשריים רק במידה והעובד עשה משהו פלילי ו/או שהעובד החליט למרר את חיי הבוס על מנת להתפטר, ובגלל שלא המנכ"ל קובע מה יהיה שכר העובדים - צה"ל נקלע לבעיה: כיצד להטריד את עובדיו המסורים בכך שהוחלף המנכ"ל?

התשובה לא איחרה לבוא: ביחידתי נאלצנו לקום מוקדם יותר על מנת לשמוע את מפקד היחידה שלי מקריא את דברי המנכ"ל היוצא ואת דברי המנכ"ל הנכנס. אני חייב לומר שמה שיש לי לומר לסיכום זה "בלה-בלה-בלה-בלה-בלה". אנשים, עשו לי טובה: בוקר, קר, אסור לשים פליזים - אתם באמת חושבים שלמישהו אכפת מה יש לרא"לים הללו להגיד? הרי אנחנו נמשיך לעבוד קשה במקום חסר היגיון בסיסי למען שכר רעב בתחילת כל חודש.

אם כבר הזכרנו את השילוב המנצח של צה"ל והיגיון (צה"ל הגיוני זה אוקסימורון מובהק יותר מחושך לבן), הנה משהו ששמתי לב אליו בבסיסי: על מבנה הש.ג. מתנוססים זה לצד זה שני שלטים. על הראשון כתוב "פינת עישון", על השני כתוב "מבנה דליק". אם כבר החלטנו ללכת על פינת עישון כה בטוחה, הייתי רוצה להציע באותה הזדמנות את הדלקייה כפינת עישון ושריפת פחיות טונה (והמבין יבין).

בנוסף, שבוע שעבר נהנינו מהרצאה בנושא איכות הסביבה, שהסבירה מה אנחנו, חיילי צה"ל הפשוטים, יכולים לעשות על מנת לשמור על הסביבה. הצביעות, כמובן, חגגה: הרי לא הובטח שיביאו לבסיס פחים למחזור נייר (כלומר, עד שעבדכם הנאמן העלה את הנושא בשיחת חתך עם סגן מפקד היחידה); לא דובר על הבאת חסכמים לברזים; לא דובר על החלפת הברזים הישנים שצריך שנים על מנת לסגור אותם בברזים חדישים שנסגרים בשנייה. דובר רק על מה החיילים יכולים לעשות. אז הנה מה שהחיילים יכולים לעשות: להדפיס על דפים משומשים ולסגור את הברז בתום השימוש. עד אז, כשרוצים שנשטוף כל שטות כל הזמן, אל לנו להתפלא שאין מים. אבל בפראפרזה על השיר של להקת אפליקציה ב"ארץ נהדרת": צה"ל והיגיון לא הולך ביחד.

השבוע גם הייתה לי בדיקת דם שנועדה לקבוע האם אני סובל מצליאק (בגלל שכל כך הרבה אנשים שואלים אותי מה זה: מדובר במחלה שאחד מסממניה הבולטים הוא רגישות לגלוטן, מה שאומר שאם יתגלה אצלי צליאק אצטרך לאכול לחם כשר לפסח כל השנה). הנה שיחתי עם רופאת היחידה ששלחה אותי לבדיקות:

רופאה: אני לא חושבת שיש לך צליאק, אבל צריך לבדוק. יש לך את הצבע הנכון.

אני: (מניח שיש משהו בגוון העור שלי שמעיד על חולניות, שהיא יודעת לזהות. מביט עליה במבט שואל)

רופאה: בדרך כלל לאנשים שיש להם צליאק יש עיניים כחולות או ירוקות, ואני רואה שהשיער שלך נוטה לכיוון הבלונדיני...

אני: את מתכוונת לאשכנזי?

רופאה: כן, בדיוק.

רק לי התיאור ליהדות אשכנז נשמע כמו התיאור של הגזע הארי?

עד פה מה שעבר עליי בשבועיים האחרונים בחסות דון גנץ. מקווה לעדכן במהלך סוף השבוע בענייני דיומא.

לילה טוב.