אתמול (ה') פתרתי כהרגלי את התשחץ במוסף "24" של עיתון "ידיעות אחרונות" שעורך דקל בנו (שלפעמים נראה שיש לו דריסת רגל בתשחצים של כל העיתונים). אחת ההגדרות הייתה "ממנהיגי ישראל". לאחר שפתרתי כמה הגדרות אחרות התברר שהתשובה היא "נתניהו".

בתחילה נראה כי בנו נפל על הראש: נתניהו? מנהיג? מה יהיה הסלוגן שלו בבחירות הבאות? "לא עומד על שלו. מנהיג"? להגדיר את נתניהו כמנהיג זה כמו להגדיר את אהוד ברק כדוגמא לאינטליגנציה חברתית.

בהתחלה חשבתי לוותר לבנו: היום מנהיג זה כל אחד שמנהל את המדינה, לפחות על הנייר. נתניהו מוגדר כראש ממשלת ישראל, ואי לכך הוא מנהיגה של ישראל. העובדה שהוא מנהיג אותה להסתובב במעגלים במקרה הטוב או לעבר התהום במקרה הרע זה עניין אחר לחלוטין.

אך אז נשאלה שאלה אחרת: מדוע "ממנהיגי ישראל" ולא "מראשי ממשלות ישראל"? כפי שכתב עמוס כרמל באחד מטוריו, לרוב אלו שמתהדרים בתואר "מנהיג" הם דיקטטורים, כמו הפיהרר היטלר, הדוצ'ה מוסוליני, הקאודייו פרנקו והמנהיג ברק. הדבר האחרון שניתן להגיד על נתניהו זה שהוא דיקטטור. אולי על אשתו ניתן להגיד שהיא דיקטטור; אולי על חלק לא קטן משריו ניתן להגיד שהם דיקטטורים בפוטנציה - אבל נתניהו? אם הוא רק ינסה להשליט סדר בבית הילד שלו יפתח במהפכה שתגרום למובארכ וקדאפי להרים אל המנהיג שלנו טלפון מודאג ולברר אם הכל אצלו בסדר.

נראה שבנו לא ניסה לרמוז דווקא על ראשי ממשלות, אלא על מנהלי מדינה. אך שוב, נשאלת השאלה מדוע הדבר לא יוחס לראשי ממשלות ישראל? הרי הם אלו שמנהלים את המדינה. בתחילה היה זה בן-גוריון שניהל את המדינה; בימים אחרים היה זה בגין; בתחילת שנות ה-90 היה זה רבין; עשור לאחר מכן היה זה שרון - והיום זה נתניהו שמנהל את המדינה לפי מה שברק, ליברמן ושטייניץ אומרים לו.

אה, עכשיו הבנתי.

היום אי אפשר אפילו לפתור תשחץ בלי להתעסק בפוליטיקה.

שבת שלום לכם.