רוצים לקצר את החופש הגדול? אז רוצים. חרטא. אני אמנם בעד (וזה עוד מתקופתי כתלמיד), אבל זה לא באמת יקרה.
אבל לי אין כוח לשטוח שוב את טיעוניי נגד החופשים הארוכים הללו (ואל תגידו לי משפטים בסגנון "אוי-אוי-אוי, אנחנו עובדים קשה כל השנה, אנחנו צריכים את החופש הזה כדי לנוח" - אני חייל. אני משרת באחד האזורים הכי מסריחים במדינה הזאת. החופש הכי ארוך שאני יכול לקבל הוא של שבוע, אלא אם אני עוקץ גימלים רציניים. אתם לא רואים אותי מתבכיין, נכון?).
לכן, הנה מה שיש לאנשים אחרים לומר על היוזמה לקצר את החופש בששה ימים עלובים ולהחזיר אותם בחופשות חג אחרות:
- "היי, זה שאני מת לא אומר שפגו זכויות היוצרים שלי על המותג 'ישראבלוף'." (יוסי בנאי קם מהקבר)
- "בהתחלה שמעתי שמקצרים את החופש ונחרדתי: מה, להיות עוד זמן עם הרוצחים האלו? אבל אז שמעתי שמאריכים חופשים אחרים ונרגעתי." (מורה מהשורה אצל הפסיכיאטר)
- "אני חושב שהמסר שלנו לא עובר כמו שצריך. אנחנו מרביצים למורים בשביל להאריך את החופשים, לא בשביל לקצר אותם." (יו"ר מועצת התלמידים הארצית בפגישה עם שר החינוך)
- "תפסיק לבלבל לי את המוח ולך תמצא איזשהו קבר לאמץ." (גדעון סער בתגובה)
- "אני בעד קיצור החופש הגדול - אתם יודעים כמה פניות מהורים שלא עומדים בהוצאות אני מקבלת בחופשת הקיץ?" (עובדת סוציאלית מדברת)
- "שר החינוך הביתה! שר החינוך הביתה!" (התלמידים מפגינים נגד השינוי)
- "יש מישהו שיכול לנאום להם נאום היסטורי?" (גדעון סער בפאניקה)
וזהו להיום.
שבוע טוב, חברים.