שלום רב לכולכם.
היום חל יום הולדתי ה-21. לדבר הזה יש שתי משמעויות:
הראשונה היא שאני יכול, איך לא, לרוץ לכנסת. עכשיו צריך רק לחפש מישהו לרוץ איתו. אולי דוד גרוסמן בעניין.
השנייה היא שלמרות שיש לי רשיון פחות מחצי שנה, אני יכול להסיע היום רכב מלא בלי מלווה. כמובן שאין לי מה לעשות עם זה, כי ביטוח לרכב המסחרי שיש לנו עולה הון, ככה שכרגע אני מקורקע.
בימי הולדת קודמים סיפרתי קצת על עצמי ועל הישגיי בתחומים שונים במהלך השנים שחלפו. אבל השנה, מסיבות שונות, אני צריך זריקת אגו דחופה. לכן, עלה בראשי רעיון מבריק. וכך הגיע זמנה של עוד קטע בפינה...
כן, כן. החלטתי להעלות מנהיגי עבר שונים מהקבר (ממשי או פוליטי), על מנת שיברכו אותי ליום הולדתי. מה קרה? רק מכתבים להיטלר מותר להם לכתוב? אז, אני מקווה שתיהנו, ואם לא, אז אל תשכחו לכתוב מזל טוב קטן וחביב בתגובות:
נשיא מצרים ה-4 חוסני מובארכ ונשיא תוניסיה ה-2 זין אל-עאבדין בן-עלי.
אוריה, שלום.
מה, אתה חושב שלא קלטנו אותך?
זהו, נכנסנו לקטגוריה של "מנהיגים לשעבר", וכבר אתה מכניס אותנו לעסקים שלך?
תן קודם לנוח, לשתות משהו (אגב, לא יזיק לי משהו לשתות בחקירות האלו - ח"מ), אח"כ נדבר.
אבל אם כבר החלטת להיות בן-אלף בשביל חיזוקי אגו, אנחנו לא נהרוס לך את העסק. אנחנו יודעים כמה האגו חשוב לתפקוד הגברי.
אז שיהיה מזל טוב, יום הולדת שמח, ותזרוק עלינו איזו מילה טובה לערבים.
באמא ש'ך.
יאללה ביי,
מוחמד חוסני סייד אבראהים מובארכ וזין אל-עאבדין בן-עלי.
ראש ממשלת ישראל ה-12, אהוד אולמרט.
מר בר-מאיר, שלום.
מה, מה נראה לך? שבכל התקופה שבה מותר לך להתעסק בפוליטיקה אתה תשמיץ אותי, ואז אני אבוא ואברך ליום ההולדת שלך?
למה? אני חבר שלך? אני מכיר אותך? אני יודע עליך משהו? אנחנו אפילו לא חברים בפייסבוק.
לך תחפש מי יברך אותך,
אהוד אולמרט.
נ.ב. יועץ התקשורת שלי אמר לי שזה לא יציג אותי מי-יודע-מה, אז שיהיה בכל זאת יום הולדת שמח.
נשיא ארצות הברית ה-26, תאודור רוזוולט.
לכבוד מר אוריה בר-מאיר, שלום.
עכשיו אתה נזכר?! איפה הייתה ההתייחסות אליי כל השנים הללו?!
אני זכיתי בפרס נובל לשלום, הפסקתי מלחמות, שברתי מונופולים. אני זוכה ממך להתייחסות? נאדה.
אבל אל הקרוב-רחוק שלי, פרנקלין, ברור שתתייחס, נכון?! אז מה אם הוא אמר שהיהודים בגרמניה הנאצית מגזימים? אז מה אם הוא מנע מהם להגר לארצות הברית? אז מה אם הוא לא הפציץ את אושוויץ?! אליו אתה תתייחס.
דווקא הייתי כותב לך ברכה יצירתית, שנונה, הומוריסטית פה ושם - אבל זין! תסתפק ב"מזל טוב" פשוט וקר.
שלך,
תאודור "טדי" רוזוולט.
הדוצ'ה של איטליה, בניטו מוסוליני.
לכבוד מר בן-מאיר -
[אם תקרא לי עוד פעם בן-מאיר, תקבל כאפה!]
סליחה, טעות שלי.
לכבוד מר בר-מאיר:
אתה באמת חושב שמעניין אותי מישהו מנוון שחי בדמוקרטיה ומשרת בפקקטע צבא עם המדים הכי מכוערים עלי אדמות?
החולצות הירוקות-זית? החולצות הירוקות-נזלת? זה שם זה?! מה בדיוק עבר למי שהחליט על הצבע הזה בראש?!
טוב, לא משנה. בקיצור, מבחינתי אתה בורג שלא נמצא במכונה, אז מה לי ולך?
אבל מקווה שבילית,
בניטו אמילרקה אנדריאה מוסוליני.
ראש ממשלת בריטניה ה-41, וינסטון צ'רצ'יל.
לכבוד מר אוריה בר-מאיר, שלום וברכה.
בניגוד לחבורת היוצמכים הכושלים שלפניי, אני לא מתכוון להתמרמר.
אמנם, נכון, אני זוכה ממך לחנופה אין קץ כי אתה חושב שאני אחד המנהיגים אם לא ה- (תפס חזק, החרא הזה).
אבל עדיין, יום הולדת זה יום הולדת, ומגיע גם לך איזה מזל טוב קטן.
אז הנה: מזל טוב קטן.
שלך בחום,
וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל.
אז אני את הברכות שלי קיבלתי, ושיהיה לכם אחלה שבוע.