בימים כמו אלו, בהם המשבר הכלכלי נראה באופק ומחאת האוהלים רק מתעצמת, קשה למי שיודע היסטוריה שלא להעלות את האסוסיאציה של הוברוויל (Hooverville). הסבר קטן: בימי השפל הגדול ב-1929 (כן, המשבר הכלכלי שאתם לומדים עליו בשיעורי היסטוריה) אנשים רבים איבדו את בתיהם ונזרקו לרחוב. האנשים הללו התאספו בשולי הערים הגדולות, והקימו לעצמם מבנים ארעיים, בעיקר פחונים ואוהלים. המקומות הללו נהיו כ"כ גדולים שכבר חשבו אותם לעיר, והם נקראו "הוברוויל" (ערי הובר), כגנאי לנשיא ארה"ב המכהן, הרברט הובר.

מאחר ואנחנו חיים בעולם ציני ומרושע, זה רק עניין של זמן עד שיגיע איזה טייקון שיציע לנו לגור בהוברוויל במחיר לא-ממש-סביר. בגלל שיש לי מוח קודח ואובר-תיאטרלי, חשבתי איך זה ייראה במחזמר. הדמויות הן הטייקון, לקוח מתעניין ומקהלה שעושה קולות רקע. אם אתם מבקשים לדמיין מוזיקה, אז אין משהו להתבסס עליו, צר לי.

טייקון:

המצב הקשה, ואין לך נחת,

ולא דאגת לשום לכיסוי תחת.

בעוד רגע גם אתה תגור ברחוב,

ולא ממחאה, אלא בגלל החוב.

אבל לפני שאתה את עצמך ממית,

יש לי בשבילך הצעה חלומית.

וולקאם טו הוברוויל!

מקהלה:

הובר, הובר, הוברוויל!

טייקון:

בוא לגור אצלנו באוהל או פחון,

אצלי החומרים הם ממקור ראשון.

והמחיר, אל תשאל, פשוט מקסים!

בסך הכל שישה שקלים חדשים!

מתעניין:

והתשלום חד פעמי?

טייקון:

יותר בכיוון של דו-יומי.

מתעניין:

כלומר שמשלמים פעם ביומיים?

טייקון:

כל יום - בבוקר ובצהריים.

אבל תסתכל על מה שאנחנו מציעים,

אמנם אין לא חשמל ולא מים זורמים.

אבל מאידך, אצלנו הכל מוסדר,

למה לעבור לאוהל מהיום למחר?

מהמצב הזה כל הצדדים שמחים:

אתם מקבלים קורת גג ואנו מרוויחים!

וולקאם טו הוברוויל!

מקהלה:

הובר, הובר, הוברוויל!

טייקון:

אני מציג לך פה את פרוייקט המחר,

אז נו, תפסיק להתחבט כבר.

כשהעתיד צופן רק עוני ודלות,

גם את זה ניתן לעשות בסטייל ומקוריות.

מתעניין:

האם קיימת איזושהי חלופה?

טייקון:

להיזרק מהבית ולהקים אוהל במשרפה.

מתעניין:

ומצדך זה לא סוג של חוצפה?

טייקון:

חסוך ממני את דברי החנופה.

וולקאם טו הוברוויל!

ושתהיה שבת שלום.