כל חייל שנמצא יותר מיומיים בטירונות יודע אמת אחת ברורה: הגדלת ראש זה סבבה אם אתה נהנה ממה שאת עושה - אבל זה לא יביא לך כל תועלת. לכן, בהתאם לזאת, מוטב להימנע מכל הגדלת ראש מיותרת, ולהשתמש בה רק במקרים מיוחדים.

את האמת הזו גם אני יודע, אבל אני עדיין מגדיל ראש, לא כי אני אוהב את מה שאני עושה חלילה, אלא מפני שטבועה בי התניה פבלובית שגורמת לכך שכל משימה שאקבל - אנסה לעשות אותה על הצד הטוב ביותר. ככה קיבלתי מצטיין ביום העצמאות - ולרוע המזל חוץ מלתת לי עוד משימות זה לא הביא לי דבר.

אבל מה שלא ידעתי (ומסתבר שהייתי שבוי לבדי בקונספציה השגויה הזו) זה שהגדלת ראש עלולה לגרום לנזק למגדיל. הרי סיפורי:

אני מתפקד כסמל מחלקה (סמ"ח) - ולמי שתהה, אני כבר לא רב"ט צעיר ויש לי סמל כבר. בכל מקרה, אחד מתפקידיי כסמ"ח הוא להחליף את המ"מ כאשר זו נעדרת (חופש/גימלים) - הן כמפקד המחלקה והן בישיבות הסגל הפלוגתיות.

ביום ראשון האחרון המ"מ שלי לקחה חופש, ואני הייתי צריך להיכנס לישיבת הסגל. אך אבוי! נקבעה לי לאותו היום שמירה ועליית המשמר הייתה אמורה להתחיל באותה שעה בה ישיבת הסגל הייתה אמורה להתחיל. חייל רגיל היה פשוט לא מגיע לעליית המשמר ומתרץ אח"כ לקצין התורן כשהוא מגובה ע"י הרס"פ/סמ"ח.

אני הייתי טמבל והחלטתי להגדיל ראש וליידע את הנוגעים בדבר. הלכתי לרס"פ שלי ושאלתי אותו מה לעשות בעניין. הוא אמר לי מי הקצינה התורנית ואמר לי ללכת ליידע אותה. הלכתי.

מה אמרה הקצינה התורנית? שבשביל דברים פנים-פלוגתיים יש לקבל אישור מסגן מפקד היחידה על מנת להיעדר מעליית משמר (כי כנראה אין לו משהו יותר טוב לעשות), וביקשה ממני להגיד לרס"פ שידבר איתה.

חזרתי לרס"פ ומסרתי לו, והוא אמר שהוא מטפל בזה ושאני יכול ללכת לישיבת הסגל בלב שקט. בגלל שהגדלת ראש לא הולכת עם תרבות ה"סמוך" הישראלית והצה"לית, החלטתי בכל זאת לברר איתו פעמיים אם הוא דיבר איתה. הוא אמר לי שלא, אבל שהוא מטפל בזה. שעת הישיבה והעלייה הגיעה, ואני נכנסתי לישיבת הסגל בלב לא רועש במיוחד.

אבל אז המ"פ שלי קיבל טלפון עצבני מסגן מפקד היחידה, וזה שלח אותי לעליית המשמר על טיל. שם הסתבר לי שהקצינה התורנית רוצה לתת לי תלונה (היא אמנם הבטיחה שאני לא איענש, אבל עדיין - אני אוהב את הרקורד שלי נקי מתלונות ואין לי כוח לשטויות של צה"ל כמו פרוטוקולים).

מה קרה מאחורי הקלעים?

הסתבר שסגן מפקד היחידה הגיע להצצה חטופה בעליית המשמר. הוא שאל את הקצינה התורנית אם הכל בסדר, והיא אמרה לו שכן, חוץ מזה שאני נמצא בישיבה. אז הוא התקשר למ"פ ולסמ"פ שלי על מנת לצעוק עליהם. בגלל שהמ"פ שלי גאון הוא יעץ לסמ"י (סגן מפקד היחידה, אין לי כוח לכתוב את זה כל פעם מחדש) לשפוט את הנעדרים על מנת להפסיק עם התופעה של חיילים שלא מגיעים לעליית משמר - וכך הסמ"י ביקשה מהקצינה התורנית לשפוט אותי על היעדרות מעליית משמר.

בד בבד, גם הפ"פ של הפלוגה הייתה צריכה להיות בישיבה ובעליית המשמר בו זמנית. אבל היא לא דיווחה לאף אחד, ככה שהקצינה לא ידעה שהיא נעדרת מהעלייה לרגל (יש משהו יותר בירוקרטי ומייגע מעליית משמר?) - והיא פשוט הגיעה יחד איתי לעליית המשמר ולא אמרו לה כלום.

כך, שלולא הייתי אחראי והייתי מדבר עם הרס"פ והקצינה התורנית על כך, לא הייתי מסתבך בצרות. כך שלמעשה הגדלת הראש - שבטירונות ובקורס נהוג להציגה כמשהו שחוסך צרות - כמביא צרות מהשורה הראשונה.

לכן, חברים יקרים לנשק - הקטינו ראש! ככל שתקטינו יותר - תסתבכו פחות!

זה, וגם אל תסמכו על הרס"פ שלכם שיטפל בדברים האלו.

שיהיה שבוע טוב, בתקווה שהפלסטינים לא יארגנו לנו עוצר יציאות.