שלום לכם.

נתחיל בזה: היום אני חוגג יום הולדת 22. מדובר בגיל שאין מה לעשות איתו (זה מספר של ערוץ מסחרי), ובאופן כללי נמאס לי לדבר על עצמי בכל יום הולדת. זו כבר יום ההולדת השביעית שאני חוגג בבלוג הזה, ולכן בהחלט אפשר לציין את המאורע חסר המשמעות ולעבור לנושאים אחרים.

בלי קשר לשאלת מדיניות ההגירה של ישראל (זה נושא פוליטי אז אני לא ממש יכול להתעסק בזה). הישראלים מוכיחים, כמו בכל פעם שהם מגיעים לבית מלון, שהם לא יודעים להתנהג. מירי רגב אמרה כמה דברים שהולמים את גרמניה של שנות ה-30' (כן, מותר להשוות. גם כשהיטלר אמר את זה בפעם הראשונה לא היו לו תכניות השמדה מסודרות. ולא, זה לא בסדר שאומרים את זה על מתנחלים, אבל זה לא מנקה את רגב מאשמה) וכמה מתושבי דרום תל-אביב מרביצים לאתיופי בגלל שהוא בצבע הלא נכון. אז נכון שהם לא ממש נהנים מהסודנים והאריתראים שמציפים להם את האיזור, אבל גם לפני שאלה הגיעו המקום היה פינת חמד לנרקומנים וזונות. את רגב, אגב, זה לא ממש מעניין.

לישראלים יש בעיה התנהגותית מאוד חמורה: הם יכולים להפר כל קוד התנהגותי וזה ייראה להם לגיטימי, אבל כשמישהו אחר יעשה את זה הם יצקצקו, ואם זה יהיה כלפי יהודי או ישראלי הם גם יוסיפו לזה את מילת הגנאי האהובה כל כך על הפשיו-ציונים - "אנטישמים". לכן, אני מציע פה מערכון שיראה את הדברים באור טיפה שונה:

ההגירה לסודן

העיר חרטום, הבירה של סודן. שני סודנים יושבים ומדברים

א': תגיד, מה נסגר עם כל הלבנים שמגיעים לפה? יש כנס של צלמים של הנשיונל ג'אוגרפיק?

ב': מה, לא שמעת? בישראל עכשיו יש דיקטטור שהורג כל מי שלא חושב כמוהו, אז כולם בורחים לפה.

א': לסודן?

ב': לסודן.

א': איך הם מגיעים הנה?

ב': עם בדווים, אלא מה?

א': ומה הם עושים עכשיו?

ב': מה הם עושים? לוקחים את מקומות העבודה שלנו, ישנים בפארקים הציבוריים שלנו, ואונסים את הנשים שלנו!

א': אתה עבדת לפני שהם הגיעו?

ב': לא.

א': גם אני לא.

ב': אז מה?

א': אז איזו עבודה הם לקחו לנו?

ב': מה אתה מקשקש? חבר שלי סיפר לי שחבר שלו סיפר לו שחבר שלו סיפר לו שחבר שלו איבד את העבודה בגלל ישראלי שהגיע הנה.

א': (סופר רגע) נראה לי שאני החבר שאיבד את העבודה.

ב': רואה?

א': אם אתה אומר.

נכנס סודני נוסף

ג': (מחלק עלונים ל-א' ו-ב') היי. אני יכול לעניין אתכם בהפגנה למען הפליטים הישראלים?

ב': זוז מפה, יפה נפש אחד. בטח באת לנו מדרום חרטום. תנסה לחיות שבוע אחד בצפון, איפה שכל המסתננים הלבנים האלו מסתובבים ואונסים נשים סודניות!

ג': אבל -

ב': זוז מפה! לך תהגר לדרום סודן, אוהב לבנים אחד. זוז! קדימה!

ג': (יוצא)

ב': תאמין לי, סרטן יפי הנפש האלו. הם והישראלים.

א': זה לא מה שמה שמה, מירי רגב, אמרה על הסודנים שברחו לישראל?

ב': עזוב אותך, סתם גזענית.

נכנס צלם לבן

א': תראה, הנה ישראלי.

צלם: לא, לא, אני צלם של הנשיונל ג'אוגרפיק.

ב': שמענו עליך. (ל-א') בוא נרביץ לו.

א': השתגעת?

ב': מה אכפת לך? אחר כך הוא סתם יאנוס את אשתך.

א': כמו שכל אחד אחר מהאזור יכול.

ב': אתה בא או לא?

א': בסדר, אני בא.

צלם: יש לכם טעות.

ב': אל תדאג, לא נרביץ לך.

צלם: (בורח)

ב': יאללה, בוא נרדוף אחריו.

א': (מסתכל לצד השני) רגע, מישהו שם אונס את אשתי!

ב': אוי ואבוי! הוא ישראלי?

א': לא, סודני.

ב': אז הוא לא מעניין. יאללה, בוא.

א' ו-ב': (רודפים אחרי הצלם)

המשך שבוע טוב.