עוד חודש וחצי אני משתחרר מצה"ל, ואפשר כבר להרגיש את זה באוויר.

הדבר הראשון שמרגישים זה הזמן שפתאום נמרח. אם בשנתיים ועשרת החודשים הקודמים הזמן טס (כן, מסתבר שהזמן טס גם כשלא נהנים), פתאום הוא התחיל לזחול כאילו המוח של מאיר שטרית בפעולה (והמוח של שטרית אף פעם לא בפעולה).

הדבר השני שקרה זה ששבוע שעבר הייתי בקורס משתחררים. ראשית, אני ממליץ לכל מי שהוא לא ג'ובניק לבקש ללכת לקורס הזה. זה הדבר המועיל היחידי שאולי צה"ל באמת עושה, ולזכותו ייאמר שגם בצורה דיי יעילה. רק הערה אחת: חברים, תפנימו בבקשה שכל החיילים שחיים צפונית לתל-אביב לא יכולים להשתמש ברכבת בימי ראשון, ולכן ההחלטה על שעת ההגעה שמונה וחצי גובלת בטמטום. ומילא זה, אבל למה לא להשאיר טלפון של אדם כלשהו מהצוות שאפשר לדבר איתו ולתאם הגעה מאוחרת? אפילו בקורס הכי קרוב לאזרחות הטמטום שולט.

ביום האחרון של הקורס, ביום חמישי, הגיע עוד פן של הקרבה לסיום: הסמ"פ שלי התקשר אליי כדי לשאול איזה ואוצ'ר אני רוצה: לקורס פסיכומטרי, קורס מצילים, קורס צלילה או לימוד שפות. מאחר ופסיכומטרי כבר עשיתי, מאחר שאבוי לו לאדם שאני אציל אותו מטביעה ומאחר שסביר להניח שאם אני אצלול אני אצליח להרוג את עצמי איכשהו - ביקשתי ממנו שפות. גם שפות זה לא הצד החזק שלי, אבל עדיף לנסות לדבר בשפה אירופאית כלשהי ולא לתת לאנשים ששוחים בים להפקיר את חייהם בידיי.

השבוע גם נקראתי לריאיון אצל סגן מפקד החיל של היחידה הממונה שלי (הצלחתם לעקוב?). הסתבר שהוא רצה להציע לי לחתום לקבע ולצאת לקצונה. מי שקרא פה יותר משלושה פוסטים על צה"ל, יודע שמבחינתי האפשרות לעשות את אחד מהדברים האלו שקול לירייה בכף הרגל. זה לא יהרוג אותי, אבל זה יגרום לי לסבל רב. אי לכך, כמובן, אמרתי לו "לא". ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר: "אתה פספוס. לא של החיל שלך, לא של היחידה - של צה"ל". תודה לך על הגילוי, שרלוק. לא שמתי לב.

ולסיום, אתמול נקראתי אל שלישות היחידה שלי כדי לקבל את הוואוצ'ר שלי. שמח וטוב לב הגעתי לשלישות, שם יצאה אליי העוזרת של קצינת השלישות ולחצה את ידי משל הייתי זוכה בפרס נובל לספרות (פרס על מדעים מדויקים או על כלכלה אני לא אקבל והפרס לשלום מזמן איבד מיוקרתו, ככה שספרות זה מה שנשאר), ולאחר שבירכה אותי על הגיעי למצוות היא נתנה לי את הספח על מנת לחתום עליו, ואז ראיתי את זה: הספח נותן 25 אחוזי הנחה לקורס פסיכומטרי. אלוהים, כידוע, נותן אגוזים למי שאין לו שיניים. צה"ל, מסתבר, נותן ואוצ'ר לפסיכומטרי למי שכבר נבחן. ביקשתי גם מהשלישות וגם מהסמ"פ שלי לטפל בנושא, ואם יהיו התפתחויות מצחיקות אני מבטיח לעדכן.

עד כאן להפעם.

סופ"ש נפלא.