שלום לכם וחג שמח.

לפי ויקיפדיה, מחר נציין 47 שנים לפתיחתה של מלחמת ששת הימים, מה שאומר שעוד שבוע זה חגיגות 47 שנות לכיבוש. לפני שכולם יתחילו לספר לנו זכרונות מהמלחמה ולספר איזה מעולים היינו פעם, הייתי מעוניין לדבר על הדבר הזה שנקרא כיבוש, ולענות לכל הטענות שנוגעות לו.

ראשית כל יש להידרש לשאלה החשובה: האם יש כיבוש? טענה אהובה בקרב חובבי הגדה היא ש"עם לא יכול להיות כובש בארצו". וואלה. אם זה המצב, הסבירו לי בבקשה למה המשטר הוא צבאי, למה החוק הישראלי לא מוחל שם, למה הרבה מאוד הליכים בירוקרטיים נעשים באמצעות הצבא ומקבלים אישור מתוקף צו אלוף וכהנה וכהנה דברים שמתרחשים במשטרי כיבוש. יש לכם תשובה? הנה רמז: כי יש כיבוש. לא שוכנעתם? אוקיי, אז תסבירו לי בבקשה איך דני דנון רוצה לספח את הגדה אם מדובר בשטח לא כבוש? כנראה כי יש כיבוש. ואם סמולנים בוגדים כמוני לא משכנעים אתכם, אז אולי העובדה שמשה פייגלין קרא לסיים עם הכיבוש אחרי סוגיית דוד הנחלאווי תשכנע אתכם? בקיצור, עם בארצו או לא בארצו, השטח תחת משטר כיבוש. תתמודדו.

אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, כדאי גם לטפל באוכלוסייה הכבושה, הפלסטינים. הרבה אנשים נהנים לספר ש"אין דבר כזה פלסטינים", כדברי גולדה מאיר ז"ל. ומה הנימוק? שפעם לא היו פלסטינים. אוקיי, בסדר, מקובל. אז כנראה שגם אין דבר כזה אמריקאים, כי אפילו אחרי מלחמת העצמאות והקמת המשטר הפדרלי אנשים נהגו קודם להגדיר את עצמם כווירג'יניאנים או כניו-יורקרים (תומאס ג'פרסון ביקש שיכתבו על המצבה שלו "מושל וירג'יניה" ולא "נשיא ארצות הברית"), ורק בהמשך הזהות האמריקאית השתלטה. פעם גם לא היו איטלקים של ממש, אלא פזורות ברחבי איטליה שבסופו של דבר אוחדו. גם הגרמנים פעם היו פרוסים ובווארים וכולי וכולי. בקיצור, כל עם היה צריך להיווצר באיזושהי נקודה. אז מה הנימוק שלכם בדיוק לזה שהפסלטינים הם לא עם? שאין להם פז"ם כמו לעמים אחרים? נו, בסדר, כולם מתחילים צעירים. שהם הומצאו עקב מטרה פוליטית? נניח שכן, אז מה? זה אומר שהאנשים שמגדירים את עצמם פלסטינים היום לא תופשים את עצמם כחלק מקולקטיב? טוב, הלאה.

עוד טענה בקשר לפלסטינים (סגרנו שיש כאלה) היא שהם אלימים, ובתור דוגמא ניתנים סיפור דוד הנחלאווי או פיגועים שונים. אז קודם כל, אבהיר שאני לא מעודד אלימות ולא טרור ולא בעד אלו. יש? מצוין. עכשיו, כשאנחנו סגורים על הנושא הזה, הגיע הזמן להבהיר: דה! לאוכלוסיות כבושות יש קטע כזה שהן לא אוהבות את הכובש שלהן, ומנסות להתנגד לו. האירים לא ממש סימפטו את הבריטים והשתמשו נגדם באלימות; האלג'יראים לא ממש חיבבו את הצרפתים; ג'ורג' אורוול ישמח לספר לכם בסיפורו "לירות בפיל" איך תושבי הקולוניות הבריטיות עשו את המוות לבריטים שישבו שם; ברגע שילידי אמריקה קלטו שהאירופאים לא באו למטרות שלום הם התחילו לתקוף; כשהטורקים שלטו פה הייתה ליהודים מחתרת שניסתה לסייע לבריטים להפיל את השלטון; כשהבריטים שלטו פה האצ"ל והלח"י רבו עם השלטונות ואפילו תלו שני סרג'נטים. אתם יכולים להגיד שהיהודים לא השתמשו בטרור כנגד אזרחים. עקרונית אתם צודקים, אבל אפשר רק ליהנות מהספק, בגלל שהבריטים לא הביאו הנה אזרחים ככה שהיו פה רק חמושים שאפשר לפגוע בהם, ולא ניתן לדעת מה היה קורה אילו. אתם יכולים להגיד שעובדה שמוהנדס גנדי עשה את זה בלי אלימות. צודקים, אבל הוא היה היוצא מהכלל. הפואנטה שלי היא שלהגיד על עם שנמצא תחת כיבוש שהוא אלים זה, איך לומר, אידיוטי בעליל. נכון, ברור שיש גם כאלו ששונאים אותנו גם אם נתפנה מרצוננו החופשי לים, אבל גזענים יש בכל חברה.

נמשיך לתוצר של הכיבוש: ההתנחלויות. יש שני ניסיונות לנמק את זכותן של ההתנחלויות להתקיים: נימוק אחד הוא בטחוני והנימוק השני הוא שאלוהים הבטיח לנו אז מותר לנו לבנות שם. תאמינו או לא, אבל למרות היותי אתאיסט שחושב שכל התנ"ך הוא לא יותר מיצירה ספרותית נחמדה, דווקא הנימוק של ההבטחה האלוהית יותר רציונלי מבין שני הנימוקים. זה נובע פשוט מזה שאין שום דבר בטחוני ביישובם של אזרחים באזור שמלא באוכלוסייה כבושה ואי לכך עוינת, ועוד כזו שסקר האנטישמיות של ה-ADL מצא כהכי אנטישמית על-פני כדור הארץ. נכון, כבר הוכחתי שהסקר הזה הוא בולשיט, אבל לאור העובדה שלא אני מיישב את השטחים אלא אנשים שכן קונים את הממצאים של ה-ADL, אין שום סיבה לא להשתמש בו. גם אין שום דבר בטחוני בהכנסת יישובים לשטח כזה שמצריך עוד כוחות צבא שהיו יכולים לשמור על הגבולות של השטח הכבוש או משהו כזה. אה כן, ובבקשה אל תספרו לי שהצעדים שמגבילים את צעדיהם של הפלסטינים בתוך הגדה (א. אני לא מדבר על צעדים שמונעים מהם לצאת מהגדה או להתקרב לגדר, זה סיפור אחר. ב. כן, יש צעדים כאלה שעדיין מגבילים אותם בתוך הגדה) באים לשמור עליי, שגר בתחומי הקו הירוק, מהסיבה הפשוטה שהם באים לשמור על בטחונם של אלו שגרים בהתנחלויות, שהן כאמור צעד אנטי-בטחוני מלכתחילה.

אבל כמובן, לא נתעלם מהנימוק הדתי להתנחלויות: הוא אמנם פחות מטומטם מהנימוק הבטחוני, אבל הוא עדיין לא באמת מחזיק. אלוהים הבטיח לנו את השטח הזה? סבבה. אז למה היחידים שמציעים לספח את השטח כולו הם כל מיני הזיות כמו דני דנון (מה, יש אנשים שלוקחים אותו ברצינות? עוד מעט תספרו לי שיש מי שלוקח ברצינות את בוז'י או את מופז)? אפילו נפתלי בנט לא מעז לספח את כל הגדה ורוצה לספח רק את שטחי C, למרות שאלוהים הבטיח לנו גם את שטחי A ו-B. דהיינו, אפילו נפתלי בנט מוכן לוותר על חלק מהשטחים המובטחים (הוא אמנם מדבר רק על אוטונומיה פלסטינית, אבל זה תכל'ס לוותר). אם הוא יכול לוותר על זה, למה אי-אפשר לוותר על כל הגדה המובטחת? ואם זה לא שכנע אתכם, אז תקנו אותי אם אני טועה אבל ויתור על קרקעות שאלוהים הבטיח לא נמצאות ברשימת העברות של "ייהרג ובל יעבור". אין פה איזה עניין של פיקוח נפש בכל הסיפור הזה?

כדאי גם לדבר על ירושלים, או על ה"רעיון", כפי שיאיר לפיד מגדיר אותה. כן, אפשר לחלק אותה. גם ככה אנחנו לא ממש דואגים שהעיר הזו תהיה באמת מאוחדת וכולנו יודעים כמה לא כיף לגור במזרח ירושלים. אז למה אנחנו מתעקשים על העיר המאוחדת? מה הבעיה למצוא איזה סידור על המקומות הקדושים ולהפסיק לריב על העיר הזו כמו חבורה של פנאטים? אה, אוקיי, סליחה, טעות שלי.

ולסיום, בואו נדבר על האופציה לעזוב את הגדה: פה דווקא הנימוק הבטחוני הוא זה שיכול יותר לדבר אליי מאשר הדתי, אבל גם הוא לא משכנע אותי יותר מדי. הנימוק הזה אומר שאם נעזוב את הגדה נקבל טילים על נתניה. זה רעיון מעניין, אבל אתם יודעים מה אפשר לעשות עם מדינה עצמאית? להכריז עליה מלחמה. יודעים מה קורה כשמדינה קטנה ממש ודיי חלשה כמו זו שתהיה בגדה תימצא במצב כזה? תדאג שלא יעופו מכיוונה טילים לעבר מדינה עם כוח צבאי חזק כמו ישראל. נכון שבעזה ממשיכים לזרוק עלינו טילים, אבל קודם כל בעזה מעולם לא הייתה מדינה מוכרת של ממש, וגם עובדה שהטילים שכן עפים הם לא של חמאס, שכן מנסה לאכוף את ההסכמים עם ישראל. חוץ מזה, לישראל אין מדיניות אמיתית מול עזה, משהו שלא יזיק לה לפתח. ועם כל הכבוד, אתם כל כך נהנים להחזיק באוכלוסייה שעוינת אותנו? אותי זה דיי מתיש. אז זה לא שלא יהיו שום סיכונים ביציאה מהגדה, אבל גם בהחזקה שלה יש הרבה סיכונים.

מסקנותנו מהיום: יש כיבוש, יש פלסטינים, הגיוני שהם עוינים (גם אם אנחנו נגד טרור ואלימות), ההתנחלויות לא מוצדקות, אפשר לחלק את ירושלים ואפשר לצאת מהגדה. שיהיה המשך חג שמח ויום הולדת שמח לכיבוש.