שלום לכם.

כרגיל, אפתח בהתנצלות על כך שאני לא מצליח לעמוד בהתחייבות שלי להחזיר את הבלוג הזה לפעילות רגילה, דבר בלתי מתקבל על הדעת בזמן בחירות, אבל אני מזמין אתכם לקחת קורסים אצל שלושה מרצים מטורפים שחושבים שאני עובד אצלם (אני משלם כדי להיות בקורסים שלהם, איך קרה הדבר הזה?!) ונראה כמה יצירתי יהיה המוח שלכם. ושמישהו יקרא לנפתלי בנט, מעניין אותי לדעת מה יש לו להגיד על ההתנצלות הזו.

ועכשיו, לנושא לכבודו התכנסנו פה: מחר, כדי לתת ל-2014 אקורד סיום מנצח, יתקיימו הבחירות המקדימות בליכוד. באמת שאני מרחם על כל הפקודים לליכוד שהולכים להצביע מחר. ראשית, כי הבחירות לרשימה עצמה לא נראות מרנינות במיוחד: הליכודניקים החדשים, אותם אנשים שהאידיאולוגיה היחידה שלהם - בה הם לא עומדים - היא להעיף מהמקומות הריאליים אנשים כמו משה פייגלין ומירי רגב (ויסלח לי פייגלין על כך ששמתי אותו באותה קטגוריה עם מירי רגב. שוב התנצלות, מה יהיה איתי?), הציעו להצביע לאנשים הבאים: בוגי "אני אסתיר מידע מהקבינט בזמן מלחמה כי למה מי הם בכלל?" יעלון, ישראל "תצא הוראה לפגוע בתחבורה הציבורית ביום שישי ואני אכחיש אליה כל קשר למרות שזה המשרד שלי" כץ, יובל "הייתי כישלון קולוסאלי אבל אני אאשים בכל את הסמולנים" שטייניץ, גלעד "מה פתאום התקשורת מדברת על זה שיש פה אנשים שאין להם מה לאכול?!" ארדן ואבי "עזבתי את הליכוד כשקדימה הייתה שוס ועכשיו כשהיא גוועת אני אחזור לליכוד כאילו כלום" דיכטר. איפה הימים בהם היה אפשר להצביע לאנשים כמו רובי ריבלין, מיכאל איתן, דן מרידור ובני בגין? זה לא שחסרים לליכוד אנשים טובים (בלי סרקזם), אבל הם כבר לא מגיעים למקומות הריאליים.

אבל מעבר לכך, ראיתם מי המתמודדים לראשות הליכוד? יש בדיוק שניים: בנימין נתניהו ודני דנון. כן, כן, קראתם נכון. הבחירה של מתפקדי הליכוד בשאלה מי יעמוד בראש הרשימה נעה בין מניפולטור אינטרסנט שמילא לא היה מיישם את המדיניות שאני מעוניין בה (הרי לא לשם כך הוא נבחר), אפילו את המדיניות של המפלגה שלו הוא לא מיישם (חוץ מבממשלה האחרונה. למפלגה לא היה שום מצע בבחירות 2013 והממשלה שלו אכן לא קידמה שום דבר משמעותי) לבין אינפנטיל שחולק תא מוח עם אופיר אקוניס. זה קצת כמו לבחור בין להיות תקוע על אי בודד עם הנוסע השמיני לבין להיות תקוע עליו עם הטורף, חוץ מזה שהנוסע השמיני שמנמן מגלידת פיסטוק ושאת דעתו של הטורף אפשר להסיח עם לגו (ושיהיה ברור לכל צורחי ה"הסתה": אני לא חושב שלמי מהמתמודדים יש כוונה להרוג אותנו, זה היה דימוי לבחירה בין אפשרויות ממש גרועות).

אבל בואו נודה, המנצח הגדול הולך להיות נתניהו. לדני דנון אין סיכוי. למשה פייגלין היה יכול להיות סיכוי. לגדעון סער היה יכול להיות סיכוי. לדני דנון אין סיכוי. נתניהו הוא אמנם תחמן שבאמת לא ברור למה הוא מתעקש להיות ראש ממשלה כשברור שהוא לא ממש מעוניין בתפקיד, אבל הוא עוד איכשהו אדם שקול, בדרכו. אין סיכוי שרוב מתפקדי הליכוד יגלו את חוסר האחריות הנדרש בהצבעה לדנון לראשות הליכוד, מה שיהפוך אותו למועמד ריאלי לראשות הממשלה. אני דיי בטוח שאם נשלח את דני דנון לחדר כדי שיחשוב על זה הוא יגיע למסקנה שממש לא כדאי לתת לו את המושכות. זה, או שהוא יגיד שהוא החליט לברוח מהבית כי הוא שונא את ההורים שלו, אי אפשר לדעת איתו. בכל מקרה, אף אחד לא באמת יצביע לו לראשות הליכוד. למקום גבוה ברשימה, אולי, כשהמקסימום שהוא יעשה זה להיות סגן שר כלשהו (כלומר, ישחק במכוניות), אבל לתת לו להיות בעמדה שתאפשר לו להיות ראש הממשלה? אפילו חמאס לא שונאים אותנו כל כך.

לסיום, אני מעוניין להמליץ לכל מי שהולך להצביע מחר שיצביע לאנשים שלא היו חברי כנסת. מבין חברי הכנסת המכהנים מטעם הליכוד היחידי שראוי להחזיק בתואר "ח"כ" הוא פייגלין, אבל הוא צריך להיות כזה מטעם הבית היהודי.

ובפרפראזה לדבר שאמר עוד ליכודניק: אני מאחל בהצלחה לכל הצדדים.

נתראה מחר עם פוסט שיסגור את השנה.