לרוב ביום שאחרי הבחירות אני נוטה להתלונן שלא הקשבתם לי ולא זכרתם את מה שאמרתי בקלפי. אבל כשאני חושב על זה, נראה לי שיש לי יותר קוראים שמעדיפים את נתניהו בתור ראש ממשלה מאשר את הרצוג, אז אין לי יותר מדי ציפיות שאני אצליח לשכנע עם כמה בדיחות קרש. כמו כן, מי שעמד מול נתניהו היה פאקינג הצמד בוז'י את ציפי, אז אני ממש לא יכול להאשים את מי שהחליט/ה ללכת על נתניהו.

אבל, אני רוצה להתמקד בכמה נקודות שמבחינתי הן בגדר חדשות טובות. כזה אני, אופטימי. סתם, לא, זה בשביל שאני לא ארגיש שלגמרי דרכו עליי בהפסד הזה.

1. אמרתי לכם: כבר ב-2009 חזיתי שאם ליברמן לא ימלא את ההבטחות הפומפוזיות שלו הוא יגמור בתור מפלגה קטנה. נכון, אין ספק שגם לפאינה קירשנבאום יש חלק בעניין הזה, אבל ליברמן כבר רץ עם חשדות בפלילים ואני רוצה להאמין שהוא התכווץ בגלל שהציבור שבוחר בליברמן התחיל להבין שהאיש הבטיח הקלות בגיור, ברית זוגיות, חוק נאמנות-אזרחות ולא קיים, ושעכשיו הוא ניסה לרוץ על הטיקט של אי-שחרור מחבלים אחרי שהוא ישב שש שנים בממשלה ששחררה אותם על ימין ועל שמאל מבלי להוציא הגה. לקח לתחזית הזו קצת יותר זמן להתממש ממה שחשבתי והיו עוד גורמים שעזרו בנושא, אבל לפחות משהו שאמרתי שיקרה - קרה.
2. סלמאת זהבה: אז מעבר לזה שמרצ - שאני חושב שמרבית האנשים יסכימו שעדיפה כנסת איתה מאשר כנסת בלעדיה - עברה את אחוז החסימה, זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה. אין ספק שאם משווים את גלאון לרוב הסחי שנמצא בכנסת אז היא מחברות הכנסת שיש להן יותר יושרה, אבל גם היא מאוד בעייתית, ולדעתי כמו שהיא הצליחה לרומם את מרצ בבחירות הקודמות, היא זו שגם הובילה אותה למצב שלה בבחירות האלו. הייתה לה את היושרה להסיק מסקנות ולהתפטר לפני שמישהו אפילו יחשוב לשלוף סכינים, אבל יש במפלגה הזו כמה אנשים ראויים ממנה (אני חושב על אילן גילאון או אולי על אחד מאלו שלא הצליחו להשתחל פנימה). אם המחליפ/ה שלה יעשה/תעשה שינוי משמעותי במפלגה הזו, אולי יש סיכוי שהיא תחזור להיות כוח משמעותי בכנסת בבחירות הבאות. אבל אין הרבה זמן עד אז, בכל זאת כולנו יודעים מה ממוצע הזמנים לבחירות פה.
3. הנאחס של מרזל: בבחירות הקודמות הוא רץ עם אריה אלדד ומיכאל בן-ארי והמפלגה שלו סיימה בחוץ. עכשיו הוא רץ עם אלי ישי ושוב המפלגה שלו נשארה בחוץ. יש מצב שהוא הנאחס של המפלגה הזו. ועכשיו ברצינות: אני לא מכיר את הדעות של מרזל לעומק ואני רק יודע שהוא פירומן. יש מצב שהדעות שלו נמצאות בגבולות חופש הביטוי (ככה לפחות קבעו בבג"צ), אבל אני לא יכול להגיד שאני בוכה על זה שהוא נשאר בחוץ. השמחה לאיד שלי בתכל'ס היא יותר כלפי יוני שטבון, הטמבל נושא צל"ש הרמטכ"ל, שלקח חלק בהעלאת אחוז החסימה שהיה אמור להשאיר את הערבים בחוץ ובסוף גמר בחוץ בעצמו. הימין רצה להעיף את הערבים ופגע בעצמו. לפחות הם גם לקחו מנדטים מש"ס על הדרך.
4. ערבים רבים: אני לא אוהב שני שליש מהמפלגה הזו, שכן שני השליש האלו הם ימין ערבי וכאיש שמאל אין לי מה לחפש אצלם. אבל, הגיע הזמן שייצוג של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה יהיה כוח שאי אפשר להתייחס אליו בביטול, על אפם וחמתם של כל הגזענים (דגש על גזענים, לא ימנים) שחושבים שלערבים אזרחי המדינה אין זכות לקבל ייצוג בכנסת (וכן, יש כאלה. אם יש פה כאלו שמסכימים איתם, אני רק אשאל באיזה צבע תרצו את האפרטהייד שלכם?). ואם למישהו יש בעיה עם מה שקרה, הכתובת לתלונות היא לפיד וליברמן היוזמים, נתניהו שאימץ את החוק הזה בחפץ לב ובנט ולבני ששיתפו פעולה. Karma is a bitch.

זהו. כאן אני מסיים מרתון מטורף של 19 ימים רצופים (כולל היום) בהם טרחתי לכתוב כל יום פוסט. אני אקח לי חופשה של כמה ימים. ניפגש בקרוב. יש מצב שזה יהיה כבר לבחירות הבאות.