כזכור לכם התחלתי סיפור על התפתחות הפקאצות מימי הביניים, ואם לא אז כנסו לרשימות ותמצאו.

עכשיו אני ממשיך בפאקציזם ובמה שהוא עשה:

פרק ב' - איך התחילה מתלחמת העולם הראשונה

סביר להניח שבבית-ספר סיפרו לכם שמלחמת העולם הראשונה התחילה בגלל שירו ביורש העצר האוסטרי.

וזה נכון.

סביר להניח שגם סיפרו לכם שזה היה סרבי שהתנקש.

וזה נכון.

סביר להניח שגם סיפרו לכם שלולא אותו סרבי מזופת מלחמת העולם הראשונה לא הייתה מתרחשת, או לפחות נדחית.

וזה לא נכון.

הכל התחיל אי שם, במשלחת האוסטרים שהוציאו לבריטניה (אגב, אני מכריז בזאת שאם מישהו חושב על הדברים האלו כעובדות היסטוריות, הוא מטומטם ואני לא אחראי), תתפלאו, היה דבר כזה. לרוע המזל במשלחת הזאת הייתה צאצאית של אותה אבירה פקאצה וגם כמה מאחיותיה.

וכך הכל התחיל בלשכתו של שר החוץ שנאלץ לקבל את המשלחת של ארץ שהוא לא בדיוק סימפט. טוב, הוא לא אהב אותה. בסדר, הוא שנא אותה. בסדר, אני מודה, הוא רצה שהיא תימחק.

"שלום לכם, בנים ובנות, אני שר החוץ של בריטניה ואני ממש שמח לקבל אתכם פה," הוא אמר.

"אהמ אהמ צבוע אהמ אהמ," אמר יועצו תוך כדי השתעלות, ותוך רגע היועץ מצא את עצמו עף דרך החלון.

"הייתי רוצה שתציגו את עצמכם," אמר שר החוץ.

"בשביל שתדע למי לשלוח מתנקש!" נשמע קולו של היועץ מבחוץ, ובאותו רגע נשמעה ירייה.

"ובכן, כמו שאמרתי," אמר השר, "אולי תציגו את עצמכם?"

"אני כאילו רוצה! אני כאילו רוצה!" אמרה הצאצאית של פקאצה, תוך כדי לעיסת מסטיק (הפקאצות גילו אותו לפני כולם).

"נא לא ללעוס בפה פתוח במשרד הזה," אמר השר, שכמו חבריו הבריטים היה מנומס למחריד.

"כאילו, תדבר ככה לאמא שלך, פוץ בריטי!" אמרה הפקאצה חסרת הנימוס, השכל, או הטאקט.

"אל תתרגז, אל תתרגז," אמר לעצמו השר.

"תראו איך הוא, כאילו, מדבר לעצמו," אמרה הפקאצה, "הוא, כאילו, משוגע."

"אני מציע שתעברו לתחנה הבאה שלכם במשלחת הזאת," אמר השר, והמשלחת יצאה.

"לודוויג!" קרא השר ליועצו, ולודוויג נזרק פנימה דרך החלון ללא יד.

"אדוני," אמר לודוויג, "איך ניתן לעזור לך?"

"מה זה היה עכשיו עם לועסת הגומי הזאת?" שאל השר.

"מקרה פקאצתי שגרתי מאוד באוסטרו-הונגריה," אמר לודוויג.

"תשמיד את התופעה הזאת!" אמר שר החוץ.

"איך?" שאל לודוויג, "50% מהאוסטריות הן פקאצות מתועבות."

"אז תמחק את כל אוסטרו-הונגריה אם זה מה שנחוץ!" אמר השר, והניח כרטיס ביקור על השולחן, "זה רוצח שכיר סרבי, הוא ישמח לעשות כל מה שתרצה, אני בעד לרצוח להם את הנסיך האוסטרי, כי מגלה עתידות אמר לי שזה מה שנחוץ כדי לפגוע קשות באוסטרו-הונגריה ולפרק אותה."

"לא ייאמן איך הוא מאמין כל פעם לשטויות שאני אומר לו בשוק בתור מגיד עתידות..." מלמל לודוויג, "בסדר אדוני השר, עוד מעט ואין יותר נסיך אוסטרי."

וכך הכל התחיל: אותו סרבי התנקש בנסיך האוסטרי, אוסטריה הכריזה מלחמה על סרביה, מערכות בריתות מפגרות יצאו לפעולה וכך התחילה לה מלחמת עולם מיותרת לגמרי, כי אף פקאצה לא הושמדה, עקב העובדה שהן לא יצאו לקרב בכלל. מה שכן בסוף נבואתו של "מגיד העתידות" התגשמה ואוסטרו-הונגריה התפרקה.

בפעם הבאה: איך הטורקים איבדו את הארץ.