אז לפני שאני יוצא לגדנ"ע ומשאיר אתכם חמישה ימים לבד בלי זיבולי שכל פרי מקלדתי, הרי פרק נוסף (והפעם גם מאוד קצר) בסיפור Short Evil.
פרק ג' - ההכנות לפורים
מאירועי הפרק הקודם: לאחר שהשטן השאיר את מוסוליני, סטלין, היטלר ואחמדניג'אד לתכנן את השמדת ישראל הם התחילו לתכנן את התוכנית ששפעה עשרות ירידות על היטלר, בהן התגלה בין השאר שהוא לא אוסטרי אלא פולני צועני ושהוא גם הומו, שבמקרה יצא כנגד הומואים. לאחר מריבות רבות החליטו הארבעה לנסות לחפש את סוכניו של השטן שנמצאים בישראל: רוני סופרסטאר, ג' יפית, עדי אשכנזי ובני גורן, שאליהם הוסיף השטן גם את מיקי בוגנים, מפני שגם לו יש את הכוח להרוס תרבות. ארבעת הרשעים הבינו שהם עלולים ליצור בהלה אם ילכו ברחוב כמו שהם, ולאחר התייעצות עם השטן הם החליטו לצאת לחיפושים בפורים, שזה במקרה במרחק של יום אחד מהם.
כוכבים אורחים:
השטן
"טוב," אמר מוסוליני, "צריך להתארגן ליציאה של מחר."
"מה יש להתכונן?" שאל היטלר, "נצא כמו שאנחנו והכל יהיה בסדר, אני רק אשאיר פה את הצלב קרס שלי."
"אדולף," אמר מוסוליני בנימה מתנשאת, "נראה לי שאתה צריך לא רק את הצלב להשאיר פה."
"הא?" שאל היטלר שלא הבין כלום.
"הבגדים שלך הם מפגע אופנה ענקי!" אמר מוסוליני, "אפילו בשביל שנות השלושים."
"היי! מצאתי את זה בחנות גרמנית!" אמר היטלר.
"ומה היה השלט בכניסה לחנות?" שאל סטלין.
"לא יודע," אמר היטלר, "לא ידעתי אז מי יודע מה גרמנית. אבל יש לי פה תמונה של החנות." והוא הוציא תמונה בשחור-לבן.
"אדולף," אמר סטלין לאחר התבוננות קצרה בתמונה, "אני יודע קצת גרמנית, ועל השלט הזה כתוב "חנות ליצנות". קנית בגדי ליצן."
"חה, בטח!" אמר היטלר וחטף את התמונה. "בניטו, מה אתה כבר מבין באופנה?"
"זאת המומחיות של הארץ שלי," אמר בניטו, "לכל ארץ יש מומחיות: ההולנדים מתמחים בסמים וזונות, הרוסים מתמחים בוודקה וקללות שמשמשות את כולנו, כמו בליאט, האיראנים מתמחים בקמצנות ופצצות גרעין, הפולנים מתמחים באנטיפתים וגפילטע פיש, הישראלים מתמחים בפוליטיקאים מושחתים עד הצוואר ובפלאפל, הצרפתים מומחים בכל מיני מאכלים מוזרים וצבא גרוע, היפנים מומחים במסחר ובלגנוב לך מוצרים ולשפר אותם, הבריטים מומחים בדמוקרטיה ובהומור דבילי למדיי, ואנחנו, האיטלקים, מומחים במאפיונרים ובאופנה. ואני חייב לומר לך, בתור איטלקי, שאתה נראה כמו אידיוט."
"ובמה הגרמנים והאוסטרים מומחים?" שאל היטלר שלא הקשיב בכלל לחלק האחרון.
"האוסטרים מומחים במוזיקה ובאנטישמיות והגרמנים מומחים באנשים שהולכים כמו אפסים אחרי איזה פולני בבגדי ליצן," אמר מוסוליני.
"חברה, נו, בליאט, תפסיקו לריב," אמר סטלין, "צריך להתכונן למחר."
"צודק," אמר אחמדניג'אד, "איך נתקשר עם האנשים שם? אנחנו לא מדברים עברית."
"נדבר איתם רוסית," אמר סטלין, "כולם מכירים את המילים "דה", "נייט", "אידיסודה", "בליאט", "נאחוי" ו"פיזדץ"."
"ואם נרצה לשאול מה השעה?" שאל היטלר, "אתה כזה מטומטם, ג'וזף."
"נשאל את השטן מה לעשות, אידיוטים," אמר מוסוליני וצעק: "שטן!!!"
"מה קרה?!" נשמע קול משום מקום ולפתע הופיעה אש גדולה שממנה יצא השטן, "מה קורה?"
"אדוני," אמר היטלר, "אנחנו לא נוכל לדבר עברית. וזה מזכיר לי, איך אנחנו מתקשרים זה עם זה?"
"אתה כבר עכשיו מדברים עברית," אמר השטן, "רק שאתם שומעים את זה בתור השפות שלכם."
"למה אנחנו מדברים עברית?" שאל היטלר.
"ה' התעקש שנדבר פה בשפת הקודש," אמר השטן, "חוץ מזה מצחיק לראות אפסים כמוכם מנסים להגות את האות ח' בלי הצלחה."
"איזה יופי," אמר אחמדניג'אד, "אני מדבר ערבית, זה מאוד עוזר עם ה-ח'."
"יופי," אמר השטן, "ואתם לא צריכים להתכונן למחר. רק קחו לכם ציוד שאתם חושבים שתצטרכו, כמו אוכל, שתיה, מיקרופון בשביל הנאומים הפשיסטיים שלכם, אתם יודעים."
"אני אוכל לבקר שם את פרץ, המעריך מספר אחד שלי?" שאל סטלין.
"בטח," אמר השטן, "לך תבקר את השמאלני הזה. ועכשיו תעזבו אותי בשקט!" הוא נכנס ללהבות, אלו כבו והשטן כבר לא היה שם.
"נראה לי שגם בחליפה שלי יש כל מיני טריקים," אמר היטלר.
"זאת חליפת ליצן, טמבל," אמר סטלין, "לא חליפת קוסם."
המשך בפרק הבא.