הרי לכם עוד פרק בסדרת Short Evil, ואתם מוזמנים לתת הצעות לאירועים שקרו השנה בשביל סיכום השנה שאני עושה פה בפוסט הזה.

פרק ז' - שותפה לא רשמית

מאירועי הפרק הקודם: אחרי שנמצאו סופרסטאר, ג', אשכנזי, בוגנים ובסופו של דבר גם גורן, תכננה חבורת המרושעים, ליד חנות של כפיות מתכופפות, להקים מפלגה חדשה ולהיבחר בבחירות שיהיו בעוד ארבעה חודשים מאחר ואולמרט התפטר בסופו של דבר. אבל אז הופיע אורי גלר...

דמויות אורחות:

רוני סופרסטאר

עדי אשכנזי

ג' יפית

מיקי בוגנים

בני גורן

אורי גלר

רנדי ג'יימס

מרטין גרנדר

סטיבן הוקינג

עוד מישהו מפתיע

"תראה, מר גלר," אמר אחמדניג'אד, "עכשיו כבר אחרי חצות, כולנו תשושים ורוצים לישון. אולי ננוח קצת ונילחם כשנתעורר?"

"אה, בסדר, סבבה," אמר גלר, "אבל בתנאי שאם תתעוררו לפניי, תעירו אותי."

"ואתה אותנו," אמר היטלר.

"אין בעיה," אמר גלר, נשכב ליד החנות של הכפיות המתכופפות ונרדם תוך רגע.

"איזה אהבל," אמר היטלר, "עכשיו אנחנו חופשיים ללכת."

"אתה האהבל," אמר סטלין, "אנחנו באמת עייפים, בליאט."

"אבל לא נעיר אותו, נכון?" שאל היטלר.

"ברור שלא, אנחנו לא סתומים עד כדי כך," אמר מוסוליני, "לילה טוב."

"לילה טוב," אמרו כולם ונשכבו לישון על המדרכה.

"חבר'ה, חבר'ה, תקומו!" אמר גלר כשהוא העיר את כל תשעת חברי הרשע.

"מה, מה, מה יש?" שאל היטלר שהתעורר ראשון.

"תתעוררו," אמר גלר, "הגיע הזמן לקום ולהילחם."

"רגע," אמר סטלין שגם התעורר, "צריך לחזור על זה מקודם."

"אוקיי," אמר גלר, "אז נראה לי שקודם אתם."

"קדימה לבחירות!" אמרו כל התשיעייה.

"אני לא think ככה," אמר גלר.

"נו, נו," אמר היטלר, "במקום שאנחנו נחפש את גלר, גלר חיפש אותנו!"

"what?!" שאל גלר.

"גם אני לא הבנתי," אמר אחמדניג'אד.

"זאת השורה שלי," אמר סטלין.

"אה, סליחה," אמר אחמדניג'אד, "בבקשה."

"גם אני לא הבנתי," אמר סטלין.

"תראה, מר גלר," אמר אחמדניג'אד, "עכשיו כבר אחרי חצות, כולנו תשושים ורוצים לישון. אולי ננוח קצת ונילחם כשנתעורר?"

"אני חושב שאתה קצת מפריז עם השחזור," אמר מוסוליני, "תראה אותי. אדולף, דביל קטן ומתרומם צבוע, אומרים 'בקמום שאנחנו נמצא את גלר, גלר מצא אותנו'."

"אה," אמר היטלר, "מבוייש."

"אז lets נתחיל בקרב, בו אני אעשה לכם דברים עם כוחות על טבעיים!" אמר גלר.

"על טבעיים?!" נשמע קול ולרחוב הגיעו רנדי ג'יימס ומרטין גרנדר, קוסם וד"ר למתימטיקה אמריקאים שמוכיחים שגלר הוא רמאי.

"תראה," אמר ג'יימס, "אתה לא מישהו עם כוחות טלפתיים, את זיוף. תפנים."

"הוא צודק," אמר גרנדר.

"אז איך עצרתי את הביג-בן?" שאל גלר.

"משת"פ," אמר ג'יימס.

"ואיך הצלחתי להעביר את הכוכב?" שאל גלר.

"ציירת אותו יותר גדול," אמר גרנדר, "ולאנשים יש נטייה לבחור בצורה כוכב."

"ואיך הצלחתי לגרום לזרע לנבוט?" שאל גלר.

"הוא בטח הסתתר מתחת לזרעים האחרים," אמר ג'יימס.

"ואיך הצלחתי לאתר בארות נפט?" שאל גלר.

"הכרת את בארות הנפט מראש!" אמר גרנדר.

הייתה שם שתיקה קצת מביכה.

"כמה מטומטם יצאתי עכשיו?" שאל גרנדר.

"תראה," אמר מוסוליני, "אם הטמטום היה טמטום, על המשפט הזה היית יוצא רוני סופרסטאר לפחות."

"אבל את תראה אותה ככה," אמר היטלר, "היא קיבלה מאה בפסיכומטרי."

"בטוח שאתה ד"ר למתימטיקה?" שאל ג'יימס.

"אז פישלתי קצת, ביג-דיל," אמר גרנדר.

"סליחה," אמר ג'יימס.

"אז עכשיו אני אראה לכם איך אני קורא את המחשבות של רוני סופרסטאר!" אמר גלר והתרכז, "אני הולך עכשיו לקרוא את מחשבותייך: אחת... שתיים................. שלוש!!!"

"על מה היא חושבת, גאון?" שאל ג'יימס.

"היא חושבת על הלהיטים הגדולים שלה," אמר גלר.

"איזה רמאי!" אמר גורן, "אם באמת היית קורא מחשבות היית יודע שהיא לא מסוגלת לחשוב!"

"אמרנו לך!" אמרו ג'יימס וגרנדר בו זמנית.

"אם כי אי אפשר לפסול את קיומם של כוחות טלפתיים," נשמע מאחוריהם קול מתכתי ולרחוב נכנס, על כסא גלגלים, סטיבן הוקינג. "אם מישהו מסוגל לשדר גלי פסיכו-מה-שמם ברמה מספיק חזקה אז - "

"הוקינג," אמר גלר, "חפירות ותיאוריות אחר כך, עכשיו צריך לחסל את כנופיית הרשע הזאת."

"צודק!" אמרו ג'יימס, גרנדר והוקינג בו-זמנית.

"תגיד," אמרה אשכנזי לג'יימס, "נכון שאתה מסמל תרבות איכותית?"

"במידה מסויימת," אמר ג'יימס.

אשכנזי צעדה כמה צעדים קדימה וג'יימס עף באוויר, בדיוק כמו מבקר התרבות שהיה ברדיוס של סופרסטאר, ושבר את המפרקת, ומת.

"יכולות כאלו אפשריות פיזיקלית - " התחיל שוב הוקינג.

"לא צריך שום פיזיקה!" אמר גלר, "כל מה שצריך זה להיות מפגע תרבותי ברמה גבוהה וזהו זה."

"נכון," אמר גרנדר.

"ועכשיו קבלו את זה," אמר גלר והוציא מכיסו חבילה של כפיות מכופפות, וזרק את כולן לעברו של בוגנים כמו שזורקים בומרנג. אבל מה? בגלל שבוגנים הוא בעל כרס, הכפיות פשוט חזרו לגלר, שלמזלו הצליח לתפוס אותן לפני שהוא נפגע.

"בטח בוגנים הוא חלום של כל אמא פולנייה, הא?" שאל סטלין את היטלר, "אוכל הרבה."

"לא בהכרח," אמר היטלר, "הכרתי בפולין, זכרונה לקללה, ילד שיכל להיות כל מה שאמא פולניה יכולה לחלום עליו, אכל הרבה, לא שיחק בחוץ כשקר, חזר הביתה בזמן וכל השאר."

"ו..." שאל סטלין.

"היא זרקה אותו מהבית," אמר היטלר.

"למה?" שאל סטלין.

"לא היה לה על מה להתלונן," אמר היטלר.

"תקשיבו!" אמר ג', "תברחו עכשיו עם בוגנים וגורן, ואני, סופרסטאר ואשכנזי נטפל בהם, יש?"

ותוך רגע כל הבנים כבר לא היו שם.

"חשבתי שהם יציעו להלחם לצידנו או משהו," אמרה ג'.

"קבלי את זה, מוח ריק!" אמר גלר וזרק את הכפיות לעבר החזה של סופרסטאר. הוא פגע. סופרסטאר מיד רצה לפינת הרחוב והסתתרה.

"מה קרה?!" שאל אשכנזי.

"הוא פוצץ אותם!" בכתה סופרסטאר, "כל הסיליקון נשפך!"

"יותר מדי מידע," אמר ג' וניגשה לגרנדר והסתכלה עליו מאוד מקרוב.

"האימה!" אמר גרנדר, מת במקום, ונפל, אבל כשהוא נפל הרגליים שלו עלו למעלה, פגעו בלסת של ג' יפית, ומשום מה זה הרג אותה.

"תשאיר לי את הגברת!" אמר הוקינג וטס עם כיסא הגלגלים שלו במהירות שיא לעבר אשכנזי, ומההתנגשות היא מתה במקום.

"בטוח שהיא מתה?" שאל גלר.

"על הזין שלי," אמר הוקינג, "אין לי מושג למה באתי לחור הזה עוד פעם. עפתי מפה, ביי." והוא נסע משם ופנה בפנייה הראשונה, בהתחלה עוד הניה אפשר לשמוע את חריקת גלגליו, אבל אז...

"לא! בבקשה! לא!" ואז נשמע קול של כיסא גלגלים מתנפץ.

"מי שם?" שאל גלר.

"הסיבה העיקרית ש'רוקדים עם כוכבים' לא עוברים את הארבעים אחוז רייטינג," נשמע קול נשי.

"רק לא זה, בבקשה!" אמר גלר.

"טוב, צריך לחשוב על תשדיר בחירות," אמר בוגנים.

"אני אחשוב בשבילכם," נשמע קול נשי ולחדר שבו שכנו הששה נכנסה הילה נחשון.

"מי את?" שאל סטלין שבהה במחשוף של נחשון.

"רשע גדול," אמרה נחשון, "רשע גדול. ומטומטם."

המשך בפרק הבא.