איך אפשר לפתוח את הפוסטים של חודש ינואר 2007 בצורה יותר טובה מאשר עוד פרק של Short Evil? אני אישית יכול לחשוב על כמה דרכים, אבל זה לא חשוב.

להנאתכם:

פרק ח' - המפלגה קמה

מאירועי הפרק הקודם: לאחר שמיקי בוגנים "הפך" את היטלר לבלונדיני (צבוע) עם עיניים כחולות ובלי שפם אידיוטי, למוסוליני הוא "נתן" מצח בגודל נורמלי ושיער באורך נורמלי, לסטלין הוא "גזז" את השפם ואת האף ולאחמדניג'אד הוא "לקח" את הזקן והרבה מהאף והגדיל את המצח. כל זה באמצעות איפור מיוחד כדי שלא יזהו את הדיקטטורים בימים שאחרי פורים. התוכנית הייתה שהארבעה יקימו מפלגה וישתלטו על ישראל, אבל אז הופיעו אורי גלר, רנדי ג'יימס, מרטין גרנדר וסטיבן הוקינג, שהחליטו להפריע למרושעים לבצע את עבודתם. לכן ארבעת הדיקטטורים, בוגנים וגורן ברחו משם בזמן שהבנות נשארו שם כדי להילחם, ובסוף הקרב רנדי ג'יימס ומרטין גרנדר מצאו את עצמם מתים מצד אחד, ושלוש הבנות מתו גם הן. סטיבן הוקינג התכוון להסתלק מהמקום, אבל הוא נתקל במישהו שחיסל אותו, ואורי גלר נאלץ להתמודד איתו. בינתיים הילה נחשון מצאה את שישיית הבנים המרושעת.

דמויות אורחות:

מיקי בוגנים

בני גורן

הילה נחשון

עמיר פרץ

"מה את עושה פה?" שאל בוגנים.

"מה, אתה לא שמח שאני פה?" שאל נחשון והבליטה את המחשוף שלה.

"אני שמח שאת פה," אמר סטלין שלא הפסיק לבהות במחשוף בלי בושה.

"קודם כל," אמר בוגנים, "אין לי מין. אני לא נמשך לשום דבר. דבר שני, את מפגע אופנתי."

"לבושה דווקא בסדר, לדעתי," אמר היטלר.

"לאור העובדה שאתה מפגע אופנתי בעצמך," אמר מוסוליני, "אני חושב שניתן לומר שאתה באותה דעה עם בוגנים."

"מה את עושה פה?" שאל גורן.

"תראה," אמרה נחשון, "גלר והוקינס, הוקינב, נו... הפיזקי הזה..."

"מה זה פיזקי?" שאל היטלר.

"נראה לי שזה פיזיקאי," אמר סטלין.

"אה, כמו איינשטיין, גאון לא נורמלי," אמר היטלר.

"יהודי," אמר סטלין.

"קורה," אמר היטלר, "אני פולני, יהודי זה יותר טוב, לא?"

"אין ספק," אמר סטלין, "אין ספק."

"ובקשר לפיזקי שלך," אמר אחמדניג'אד, "קוראים לו הוקינג."

"נכון," אמרה נחשון. "בקיצור גלר והוקינג חיסלו את הבנות שעבדו אתכם..."

"מה קרה להן?" שאל סטלין.

"לסופרסטאר נשפך כל הסיליקון מהחזה," אמרה נחשון.

"בליאט!" אמר סטלין.

"ג' יפית שברה את הראש," אמרה נחשון.

"זה יכול להיות רק שיפור," אמר מוסוליני.

"ועדי אשכנזי נדרסה ע"י הכיסא גלגלים של הוקינג," אמרה נחשון.

"מה אפשר להגיד?" אמר סטלין, "לא הפסד גדול במיוחד לאנשים כמוני."

"חרמנים?" שאל אחמדניג'אד.

"זאת דרך אחת לנסח זאת," אמר סטלין.

"בקיצור שלושתן חוסלו, סופרסטאר התאבדה," אמר נחשון, "ואז תפסתי את הוקינג ואת אורי גלר וחיסלתי אותם."

"לנצח נכים זאת לא חוכמה," אמר היטלר, "צריך להתחשב בהם, לתת להם שוויון זכויות, כמו לכל ארי טוב."

"אתה מרגיש טוב, אדולף?" שאל סטלין, שלא הבין ממתי היטלר מחמיא ליהודים ודורש שוויון זכויות לנכים.

"יש לי מחלה משל עצמי," הזכיר היטלר, "אני צבוע קצת, אז מה?"

"תמשיכי," אמר סטלין.

"הבאתי, בתור הוכחה, את הכפיות המתקפלות של אורי גלר," אמרה נחשון.

"יכולת לקנות את הכפיות שלו בכל חנות כפיות מתכופפות," אמר גורן.

"אבל היא לא מסוגלת לחשוב," אמר היטלר, "איך היא תעלה על כזאת תוכנית גאונית?"

"זה נכון," אמר גורן, "אבל אני רוצה לראות את הכפיות."

"טוב," אמרה נחשון, יצאה שניה מהחדר וחזרה עם שק מלא בכפיות. גורן לקח את השק והדק את הכפיות.

"אלו הכפיות שלו," אמר גורן, "אף אחד אחר לא כותב על הכפיות שלו 'מצאת את הכפיות המתכופפות של אורי גלר. אם תחזיר לי אותן תקבל מיליון דולר. אם לא תספר על זה לתקשורת, תקבל שניים'."

"כל זה על כפית?" שאל היטלר.

"הכתב קטן," אמר גורן. "בסדר נחשון, את איתנו בצוות. עכשיו, מה עושים עם התשדיר שלכם."

"אתם לא צריכים קודם להירשם כמפלגה?" שאלה נחשון.

"נרשמנו," אמר בוגנים, "האותיות שלנו הן 'דיק'."

"דיק?" שאלה נחשון.

"התחלה של דיקטטורה!" אמר גורן, "יצור דפוק."

"אתם יודעים, בתור אשפית תקשורת..." אמר נחשון.

"בתור טמטום שמופיע בתקשורת ושלא מעיפים אותו משם, את מתכוונת," אמר גורן.

"מה זה אומר?" שאל נחשון. "בקיצור, יש לי רעיון מצויין לתשדיר."

עמיר פרץ הדליק את הטלוויזיה שלו וצפה בתשדירי הבחירות. וזה היה התשדיר הראשון שהיה שם:

גבר בלונדיני (צבוע) עלה לדוכן ואמר: "אולמרט אכזב אתכם? זה בסדר, גם אותנו. רק לבתים שלו הוא דואג."

הגבר התחלף בגבר אחר, מגולח עם אף קטן שאמר: "פרץ אמר רווחה ולקח ביטחון? רק שתדעו שהוא בעצם קפיטל מסריח! בליאט!"

וזה התחלף בגבר עם מצח נמוך ושיער באורך נורמלי: "ליברמן שמאלני מדי בשבילכם? גם בשבילנו."

וזה התחלף בעוד אחד בלי זקן ומצח גבוה שאמר: "הגמלאים אכזבו? לא נורא. הם גם ככה לא מסוגלים להרבה."

ואז ארבעת האנשים עלו על הבמה ואמרו: "אנחנו מאמינים שאפשר לעשות פה שינוי אמיתי! עם חינוך אמיתי! עם תרבות אמיתית! עם ימין אמיתי! עם ממשלה שבה השחיתות היא לא אמיתית! רק הצביעו דיק!"

עמיר פרץ חשד בזה שהאיש השני שעלה אמר שהוא קפיטל, כשרק סטלין ידע שהוא קפיטליסט. עמיר פרץ חשד, אבל בגלל שהוא מטומטם הוא לא הבין.

פתאום הטלפון שלו צלצל.

המשך בפרק הבא.

נוספו עוד שש דמויות אורחות, ניתן לראות אותן בפרומו בפרק הראשון (קישורים בצד שמאל).