שלום לכם אנשים ונשים למיניכם.

כמו שהבטחתי בשבת, הרי לכם פוסט בדיחות על הטיול השנתי שהיה לי בשלושה ימים האחרונים:

בהתחלה עלינו לאוטובוס והתחלנו לנסוע לכיוון מדבר יהודה. כמובן ששום בית ספר באיזור נהריה-מעלות לא יכול לנסוע למדבר יהודה בלי לעשות עצירה ב"מושבה הגדולה", מעין מקום כזה עם שירותים, חנות במחירים מוגזמים וביוב שעולה על גדותיו. תענוג.

המשכנו והמשכנו והגענו, לאחר נסיעה ארוכה ומטרטרת שהדבר היחידי שהיה טוב בה זה שראינו את "גבעת חלפון", למצדה.

לפני שיצאנו מהאוטובוס מישהי שמה משקפי שמש והתלוננה שהכל חום לה. אני מצטער לאכזב, אבל זה ככה גם בלי המשקפיים.

וכך אנחנו עולים לנו בשקט למקום הזה שהורדוס החליט להתפנק בו בכל יום מחדש (כי לעלות כל יום במדרון תלול זה הכי כיף שיש), מתנשמים, מתנשפים, ובודקים מה קורה עם המורה שלנו שהתחת שלה גורר אותה אחורה.

טוב, הגענו, והגיע הזמן לסיור. אז מה עשתה המדריכה שלנו? התחפשה לאיזו מרוקאית מטורפת, חירשת ועיוורת. אבל כדי לצאת מפגרת היא הסתכלה על אחד מבקבוקי המים ואמרה: "איזה מים מעולים!". כי זה הרי ידוע שכשאתה עיוור אתה עדיין יכול לראות בקבוקי מים.

המשכנו עם ההצגה הפאתטית הזאת ונכנסנו לבית המרחץ של הורדוס, עדיין בתוך ההצגה. אז כדי להפוך את העניין לפאתטי ממש נכנסה מישהי בתור המנקה הרוסיה וצעקה שהיא לא יכולה בלי וודקה. כי זה הרי ידוע שבתקופת הרומאים כל ישראלי החזיק מנקה רוסייה ושהייתה וודקה. כל יום לומדים משהו חדש.

נגמר הטמטום והתחלנו לרדת בשביל הנחש. הבעיה בשביל הנחש היא שיש בו המון מדרגות, ושאם יורדים יותר מדיי מדרגות (נעות לא נחשבות לכל מי שוויתר על המעלית בעזריאלי) הרגליים מתחילות לרעוד. נסו לרדת במדרגות כשאתם מרגישים שתקוע לכם ויברטור בתוך הרגל.

וכך אנחנו נוסעי לאכסניה. יש לי משהו לומר לכם טבחי אכסניית בית ספר שדה עין-גדי: עגבניות לא בשלות, לבנה מתקופת הפלמ"ח ושניצלים מוכנים שעמדו חצי דקה במיקרוגל זה לא אוכל מומלץ.

וכך הלכנו לישון. כמובן שקודם כל היה הרבה רעש ואיזו הרצאת נמרים מרתקת בה, בלי קשר מסויים, ראינו איך האריות עושים את זה בטבע.

ואז הגיע היום השני. הקאנו את ארוחת הבוקר הזוועתית של החדר אוכל ועלינו לאוטובוס.

בזן הנסיעה שאלה אותנו המדריכה מדוע יש לבדואים חור בתחת, ומתחילה לחפור לנו שזה בגלל עקיצה של איזה זבוב מדברי פסיכופת. אני מעוניין לדעת מאיפה הם מחרבנים לפני שהזבוב הזה עוקץ אותם בתחת.

הגענו למסלול של ההר של נחל בוקק. חפרו לנו עוד קצת על בדואים, וכמובן שכל זה נעשה בצעקות של "בדואים לכו מכאן!" ו"בדואים גנבים!". עם כל הכבוד גם יהודים גנבים. תשאלו את אריה דרעי.

וכ הלכנו לנו במסלול מישורי עם ירידה גדולה בסוף. חברה, אותגרתי. זה מאוד מאתגר לנסות לא להתלונן שהמסלול משעמם.

ואז הגענו לנחל בוקק עצמו, נתנו לנו עשר דקות להיות בנביעה שלו, ואז הלכנו לקניון של ים המלח. מה יש לעשות לכל הרוחות בקניון של ים המלח?! לאכול במקדולנדס?!

ואז הגענ  לאכסניה וארגנו לנו דיסקו. הדי.ג'יי היה גרוע (איך לא? מתקציב בית ספר): הוא שם את השיר "בתוכי בוערת אש" ובסופו הא אמר ככה: "או שאתם לא אוהבים את השיר הזה או שאני אפסיק לשים מוזיקה מזרחית." שאני אבין את האיום בלא לשים את הסלסולים של יהודה סעדו בבקשה.

ואז הגענו ליום האחרון שבו הלכנ במסלול של עין גדי, בו גילינו איזה גנבים שם: המעיין קטן מאוד מהשאיבה, המחירים גדולים מאוד וגם הכניסה לא זולה. נראה לי שלחברי הכנסת יש ממי ללמוד עדיין.

ואז עפנו הביתה והגענו לכביש 6 והה שם פקק קטן. אני רוצה לראות את הפרסומת של "הפקק היחידי שתראה" ושתגיד לי מה זה.

יום טוב לכם.