אני פורים אני פורים שמח ומבדח... הרי רק פעם בשנה אבוא להתארח... לה לה לה אפצ'י! לה לה לה אפצ'י! לה לה לה...

שיר אידיוטי למדי, לא כך? מה קשור האפצ'י?

השנה היה פורים מוזר למדיי.

נתחיל בזה שקמתי בבוקר ולא היה לי מושג למה להתחפש. בסוף תקעתי עם סלוטייפ כמה דברים על החלק הפנימי של הז'קט שלי והתחפשתי לרוכל/יהודי/סוחר/וואט אבר. למדתי על בשרי עד כמה סלוטייפ זה חרא של דבק.

ואז הגעתי לבית ספר ורצינו להתחיל עם משלוח המנות. אבל אז היה חייב לקפוץ הגאון התורן ולהגיד "אולי נתרום את כל המשלוחי מנות?" וכך היה. מישהו החליט שאם יש סיכוי שהוא הולך לקבל משלוח מנות מחורבן - אף אחד בכיתה (כמובן שבכיתות אחרות המשיכו כרגיל) לא יקבל.

ואז ראיתי "להפתעתי" שגם השנה, איך לא, כמעט כל הבנות מתחפשות לזונות/שרמוטות/חשפניות/וואט אבר. למדתי על בשרי עד כמה בנות זה עם מקורי: כל שנה שרמוטה מסוג אחר.

ואז הייתה מוזיקה: בהתחלה די-ג'יי שעשה מוזיקה לריקודים שקורעת את עור התוף. מילא. אז הייתה הופעה חיה ואז הגיע הזמן להכריז על התחפושת הכי טובה. בין הזוכים: אוסקר, מרימי משקולות בבגדים צמודים ועם זין בולט ודוכן נייד. אבל אז המארגנות היו חייבות לומר לכמה אנשים באופן פרטי שזה משחק מכור.

מכירים את אלו שמתחפשים בקבוצות? בד"כ אלו אנשים שאין להם למה להתחפש, אז הם מתקשרים לחבר שלהם ושואלים: "למה אתה מתחפש?" "לקאובוי/אתיופי/חרדי/דרדס/נאצי/חייל/וואט אבר." "אז אולי גם אני אתחפש ונגיע ביחד?" "נו, בסדר."

ואז עפתי הביתה עם תחפושת מתפרקת ובלי משלוח מנות. כשאני אגלה את הגאון התורן שחשב על התרומה, אני אדע את מי למחוק מהצוואה...

חג שמח...