מאחר וחצי מאנשי הציבור שלנו מועמדים לדין, החלטתי לכתוב שיר פרודיה נוסף, הפעם על "אדוני השופט" של חיים חפר. תיהנו.

אדוני השופט, הפעם זאת האמת וכל האמת

פעם ראיתי כספת בלי אור,
פרצתי אותה בעזרת צינור,
רציתי רק לבדוק את מצב המנורה -
לפתע מי מופיע? המשטרה.

אדוני השופט! אדוני השופט!
הפעם זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
הפעם באמת אינני אשם.

רציתי לעזור מתוך בולמוס
להיות שר אוצר מתוך הנימוס,
אבל מרוב דילמות ומחנק -
נהייתי שר ביטחון בשביל הארנק.

אדוני השופט! אדוני השופט!
הפעם זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
הפעם באמת אינני אשם.

יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה לקנות פה איזה דבר,
אז מכרתי לו בית מאחד האלו שלי -
כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.

אדוני השופט! אדוני השופט!
הפעם זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
הפעם באמת אינני אשם.

היה לי שכן נורא ואיום
שלא רציתי לחיות איתו בשלום,
כשחטבתי עצים
בא פתאום הערבי הלא מסכן
והכניס את הראש מתחת לגרזן.

אדוני השופט! אדוני השופט!
הפעם זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
הפעם באמת אינני אשם.

אדוני השופט, אל תהיה כזה מן...
למה בח"כ אתה לא מאמין?
יש לי פה מזומנים בשבילך -
רק על גזר הדין תעביר מריחה.

אדוני השופט! אדוני השופט!
הפעם זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
הפעם באמת אינני אשם.