
עוד יום עצמאות עבר, והגיע הזמן להסיק מסקנות בשביל שביום העצמאות הבא יהיה יותר טוב. אני רוצה להבהיר שאף אחת מהפשלות שמתוארות פה לא נעשתה על ידי, אלא רק נצפתה על ידי. אז הרי המסקנות מזירות שונות בארץ:
מחגיגות העצמאות ביישוב שלי (כפר-ורדים):
- כשמעלים את הדגל לראש התורן, מומלץ להסתכל על הדגל, אחרת הדגל עוד פעם יועלה יותר מדיי וכבר ייכנס בתוך העמוד.
- אם רוצים לפתוח את הטקס ב"התקווה", לא נותנים לתזמורת של שלושים אנשים לנגן אותה, כי אז ישמעו רק אותה, ורק מדיי פעם תחשבו שאתם מזהים מכיוון הקהל איזו מילה מוכרת.
- לא מביאים קריוקי וזמר יווני לחגיגות שאחרי הטקס. אין לך מושג מי יוצא יותר דביל: זה ששר קריוקי או הזמר היווני.
- לא מביאים דוכנים שמבקשים על המבורגר 20 שקל. תבינו שישראלי זה לא פראייר.
מחגיגות יום העצמאות הכלליות (הן של רוחמה והן בטלוויזיה):
- אחלה של מפגן אווירי. אפשר לדעת כמה אפשר לחפור על מטוסים שבסופו של דבר אפילו לא יוצרים את הצורה 60 באוויר או משהו?
- רוחמה, כמה זמן נראה לך שיזכרו לך את הצנחן שנפל? חמש-שש עונות של ארץ נהדרת?
- כשעושים מצעד של תזמורת באצטדיון בחיפה, אני לא מעוניין להתחיל את זה כשאני רואה שני נגנים בסצינה ספק-אינטימית-ספק-דבילית.
- זה מאוד יפה שהשנה ויתרתם לנו על שידורים חוזרים של כל הסרטים הישנים. אבל למה כשאתם מביאים אחד זה חייב להיות "צ'רלי וחצי"? לא מספיק קיבלנו את אולמרט בתור ראש ממשלה שאנחנו צריכים להיענש גם בזה?
מטקס חלוקת פרס ישראל (וכן, ראיתי את זה):
- ליולי תמיר ולנציגת מקבלי הפרס: באמת שניסיתי להקשיב לכן, אבל אני לא מסוגל להקשיב ליותר מחצי שעה של נאום.
- לגברת מילר: אני לא מאשים אותך שיצאת באמצע הנאומים.
- לערוץ 1: איך זה שדווקא ביום היחידי שבו צופים בכם יותר משלושה אנשים יש לכם תקלות בערוץ?
חג שמח, עד 120 (אם אחמדינג'ד ייתן לנו להגיע לזה).