שלום לכם וחג שמח.

ראש השנה הגיע, וכמיטב המסורת, הרי מספר איחולים מבכירים, בכירות ועוד כל מיני:

• "כפי שאמר המאייר בן המאה ה-11 ג'ון לוק, 'המאחל שנה טובה, יקבל שנה טובה'." (יאיר לפיד)
• "אני רוצה להרגיע את תושבי ירושלים ולהבטיח להם שאנחנו עושים הכל כדי להרגיע את הלא-אינתיפאדה המתרחשת בה." (יצחק אהרונוביץ')
• "שנה טובה, מאחל חבר הכנסת - כן, לכל הרוחות, אני חבר כנסת!" (שאול מופז)
• "שנה טובה, היישר מהעשייה הקואליציונית שהבטחתי שתחסום את הימין הקיצוני ובתכל'ס לא עושה שום דבר." (ציפי לבני)
• "יהיו השנה בחירות, לא יהיו בחירות, מה זה משנה? בסופו של דבר גם בשנה הבאה אני אהיה זה שיאחל לכם שנה טובה." (בנימין נתניהו)
• "שנה טובה לשמאלנים שאני מתיימרת להשתייך אליהם ולימנים שאני מנסה להתחנף אליהם." (שלי יחימוביץ')
• "אני מנהיג מחנה השלום... תפסיקו לצחוק כשאני אומר את זה!" (יצחק הרצוג)
• "שנה טובה ונטולת בג"צ שפוסל חוקים למרות שהם מנוגדים לחוקי יסוד אז דיי מתבקש שיפסלו אותם." (איילת שקד)
• "שנה טובה ובהצלחה עם ההתניידות בחג." (ישראל כץ)
• "אם אתם רוצים שהשנה תהיה טובה ומתוקה ונטולת איומים אז אנחנו נצטרך עוד כמה מיליארדים." (משה יעלון ובני גנץ)
• "ווהו! אני אשת השנה בפוליטיקה בסקר של ערוץ 2! שנה טובה וכל זה." (זהבה גלאון)
• "לא קיבלתי שנה טובה מיריב אופנהיימר! אני צריך תוספת תקציב לשטחים כדי להתמודד עם העלבון! מה אכפת לי שזה בא על-חשבון עוטף עזה?! עלבון אומרים לכם!" (נפתלי בנט)
• "שיהיה לנו בהצלחה." (ליאור שליין. וגם אני)

שלום לכם וחג שמח.

לפי ויקיפדיה, מחר נציין 47 שנים לפתיחתה של מלחמת ששת הימים, מה שאומר שעוד שבוע זה חגיגות 47 שנות לכיבוש. לפני שכולם יתחילו לספר לנו זכרונות מהמלחמה ולספר איזה מעולים היינו פעם, הייתי מעוניין לדבר על הדבר הזה שנקרא כיבוש, ולענות לכל הטענות שנוגעות לו.

ראשית כל יש להידרש לשאלה החשובה: האם יש כיבוש? טענה אהובה בקרב חובבי הגדה היא ש"עם לא יכול להיות כובש בארצו". וואלה. אם זה המצב, הסבירו לי בבקשה למה המשטר הוא צבאי, למה החוק הישראלי לא מוחל שם, למה הרבה מאוד הליכים בירוקרטיים נעשים באמצעות הצבא ומקבלים אישור מתוקף צו אלוף וכהנה וכהנה דברים שמתרחשים במשטרי כיבוש. יש לכם תשובה? הנה רמז: כי יש כיבוש. לא שוכנעתם? אוקיי, אז תסבירו לי בבקשה איך דני דנון רוצה לספח את הגדה אם מדובר בשטח לא כבוש? כנראה כי יש כיבוש. ואם סמולנים בוגדים כמוני לא משכנעים אתכם, אז אולי העובדה שמשה פייגלין קרא לסיים עם הכיבוש אחרי סוגיית דוד הנחלאווי תשכנע אתכם? בקיצור, עם בארצו או לא בארצו, השטח תחת משטר כיבוש. תתמודדו.

אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, כדאי גם לטפל באוכלוסייה הכבושה, הפלסטינים. הרבה אנשים נהנים לספר ש"אין דבר כזה פלסטינים", כדברי גולדה מאיר ז"ל. ומה הנימוק? שפעם לא היו פלסטינים. אוקיי, בסדר, מקובל. אז כנראה שגם אין דבר כזה אמריקאים, כי אפילו אחרי מלחמת העצמאות והקמת המשטר הפדרלי אנשים נהגו קודם להגדיר את עצמם כווירג'יניאנים או כניו-יורקרים (תומאס ג'פרסון ביקש שיכתבו על המצבה שלו "מושל וירג'יניה" ולא "נשיא ארצות הברית"), ורק בהמשך הזהות האמריקאית השתלטה. פעם גם לא היו איטלקים של ממש, אלא פזורות ברחבי איטליה שבסופו של דבר אוחדו. גם הגרמנים פעם היו פרוסים ובווארים וכולי וכולי. בקיצור, כל עם היה צריך להיווצר באיזושהי נקודה. אז מה הנימוק שלכם בדיוק לזה שהפסלטינים הם לא עם? שאין להם פז"ם כמו לעמים אחרים? נו, בסדר, כולם מתחילים צעירים. שהם הומצאו עקב מטרה פוליטית? נניח שכן, אז מה? זה אומר שהאנשים שמגדירים את עצמם פלסטינים היום לא תופשים את עצמם כחלק מקולקטיב? טוב, הלאה.

עוד טענה בקשר לפלסטינים (סגרנו שיש כאלה) היא שהם אלימים, ובתור דוגמא ניתנים סיפור דוד הנחלאווי או פיגועים שונים. אז קודם כל, אבהיר שאני לא מעודד אלימות ולא טרור ולא בעד אלו. יש? מצוין. עכשיו, כשאנחנו סגורים על הנושא הזה, הגיע הזמן להבהיר: דה! לאוכלוסיות כבושות יש קטע כזה שהן לא אוהבות את הכובש שלהן, ומנסות להתנגד לו. האירים לא ממש סימפטו את הבריטים והשתמשו נגדם באלימות; האלג'יראים לא ממש חיבבו את הצרפתים; ג'ורג' אורוול ישמח לספר לכם בסיפורו "לירות בפיל" איך תושבי הקולוניות הבריטיות עשו את המוות לבריטים שישבו שם; ברגע שילידי אמריקה קלטו שהאירופאים לא באו למטרות שלום הם התחילו לתקוף; כשהטורקים שלטו פה הייתה ליהודים מחתרת שניסתה לסייע לבריטים להפיל את השלטון; כשהבריטים שלטו פה האצ"ל והלח"י רבו עם השלטונות ואפילו תלו שני סרג'נטים. אתם יכולים להגיד שהיהודים לא השתמשו בטרור כנגד אזרחים. עקרונית אתם צודקים, אבל אפשר רק ליהנות מהספק, בגלל שהבריטים לא הביאו הנה אזרחים ככה שהיו פה רק חמושים שאפשר לפגוע בהם, ולא ניתן לדעת מה היה קורה אילו. אתם יכולים להגיד שעובדה שמוהנדס גנדי עשה את זה בלי אלימות. צודקים, אבל הוא היה היוצא מהכלל. הפואנטה שלי היא שלהגיד על עם שנמצא תחת כיבוש שהוא אלים זה, איך לומר, אידיוטי בעליל. נכון, ברור שיש גם כאלו ששונאים אותנו גם אם נתפנה מרצוננו החופשי לים, אבל גזענים יש בכל חברה.

נמשיך לתוצר של הכיבוש: ההתנחלויות. יש שני ניסיונות לנמק את זכותן של ההתנחלויות להתקיים: נימוק אחד הוא בטחוני והנימוק השני הוא שאלוהים הבטיח לנו אז מותר לנו לבנות שם. תאמינו או לא, אבל למרות היותי אתאיסט שחושב שכל התנ"ך הוא לא יותר מיצירה ספרותית נחמדה, דווקא הנימוק של ההבטחה האלוהית יותר רציונלי מבין שני הנימוקים. זה נובע פשוט מזה שאין שום דבר בטחוני ביישובם של אזרחים באזור שמלא באוכלוסייה כבושה ואי לכך עוינת, ועוד כזו שסקר האנטישמיות של ה-ADL מצא כהכי אנטישמית על-פני כדור הארץ. נכון, כבר הוכחתי שהסקר הזה הוא בולשיט, אבל לאור העובדה שלא אני מיישב את השטחים אלא אנשים שכן קונים את הממצאים של ה-ADL, אין שום סיבה לא להשתמש בו. גם אין שום דבר בטחוני בהכנסת יישובים לשטח כזה שמצריך עוד כוחות צבא שהיו יכולים לשמור על הגבולות של השטח הכבוש או משהו כזה. אה כן, ובבקשה אל תספרו לי שהצעדים שמגבילים את צעדיהם של הפלסטינים בתוך הגדה (א. אני לא מדבר על צעדים שמונעים מהם לצאת מהגדה או להתקרב לגדר, זה סיפור אחר. ב. כן, יש צעדים כאלה שעדיין מגבילים אותם בתוך הגדה) באים לשמור עליי, שגר בתחומי הקו הירוק, מהסיבה הפשוטה שהם באים לשמור על בטחונם של אלו שגרים בהתנחלויות, שהן כאמור צעד אנטי-בטחוני מלכתחילה.

אבל כמובן, לא נתעלם מהנימוק הדתי להתנחלויות: הוא אמנם פחות מטומטם מהנימוק הבטחוני, אבל הוא עדיין לא באמת מחזיק. אלוהים הבטיח לנו את השטח הזה? סבבה. אז למה היחידים שמציעים לספח את השטח כולו הם כל מיני הזיות כמו דני דנון (מה, יש אנשים שלוקחים אותו ברצינות? עוד מעט תספרו לי שיש מי שלוקח ברצינות את בוז'י או את מופז)? אפילו נפתלי בנט לא מעז לספח את כל הגדה ורוצה לספח רק את שטחי C, למרות שאלוהים הבטיח לנו גם את שטחי A ו-B. דהיינו, אפילו נפתלי בנט מוכן לוותר על חלק מהשטחים המובטחים (הוא אמנם מדבר רק על אוטונומיה פלסטינית, אבל זה תכל'ס לוותר). אם הוא יכול לוותר על זה, למה אי-אפשר לוותר על כל הגדה המובטחת? ואם זה לא שכנע אתכם, אז תקנו אותי אם אני טועה אבל ויתור על קרקעות שאלוהים הבטיח לא נמצאות ברשימת העברות של "ייהרג ובל יעבור". אין פה איזה עניין של פיקוח נפש בכל הסיפור הזה?

כדאי גם לדבר על ירושלים, או על ה"רעיון", כפי שיאיר לפיד מגדיר אותה. כן, אפשר לחלק אותה. גם ככה אנחנו לא ממש דואגים שהעיר הזו תהיה באמת מאוחדת וכולנו יודעים כמה לא כיף לגור במזרח ירושלים. אז למה אנחנו מתעקשים על העיר המאוחדת? מה הבעיה למצוא איזה סידור על המקומות הקדושים ולהפסיק לריב על העיר הזו כמו חבורה של פנאטים? אה, אוקיי, סליחה, טעות שלי.

ולסיום, בואו נדבר על האופציה לעזוב את הגדה: פה דווקא הנימוק הבטחוני הוא זה שיכול יותר לדבר אליי מאשר הדתי, אבל גם הוא לא משכנע אותי יותר מדי. הנימוק הזה אומר שאם נעזוב את הגדה נקבל טילים על נתניה. זה רעיון מעניין, אבל אתם יודעים מה אפשר לעשות עם מדינה עצמאית? להכריז עליה מלחמה. יודעים מה קורה כשמדינה קטנה ממש ודיי חלשה כמו זו שתהיה בגדה תימצא במצב כזה? תדאג שלא יעופו מכיוונה טילים לעבר מדינה עם כוח צבאי חזק כמו ישראל. נכון שבעזה ממשיכים לזרוק עלינו טילים, אבל קודם כל בעזה מעולם לא הייתה מדינה מוכרת של ממש, וגם עובדה שהטילים שכן עפים הם לא של חמאס, שכן מנסה לאכוף את ההסכמים עם ישראל. חוץ מזה, לישראל אין מדיניות אמיתית מול עזה, משהו שלא יזיק לה לפתח. ועם כל הכבוד, אתם כל כך נהנים להחזיק באוכלוסייה שעוינת אותנו? אותי זה דיי מתיש. אז זה לא שלא יהיו שום סיכונים ביציאה מהגדה, אבל גם בהחזקה שלה יש הרבה סיכונים.

מסקנותנו מהיום: יש כיבוש, יש פלסטינים, הגיוני שהם עוינים (גם אם אנחנו נגד טרור ואלימות), ההתנחלויות לא מוצדקות, אפשר לחלק את ירושלים ואפשר לצאת מהגדה. שיהיה המשך חג שמח ויום הולדת שמח לכיבוש.

ליברמן, טוב שאתה חוזר למשרד החוץ.
 

אני לא כותב את זה רק כי אני מפחד שעוד כמה שנים אתה תהיה ראש הממשלה והמשטרה החשאית תדפוק לי על הדלת באמצע הלילה (העיקר שלא תשלח אותה בבוקר, אני ממש לא טיפוס של בוקר), אלא כי באמת טוב שחזרת. התגעגעתי.
 

עם כל הכבוד לזאב אלקין, שבאמת השתדל, הוא לא ברמה שלך בכל מה שקשור להרס קשרים דיפלומטיים. כלומר, ברצינות, אפילו יולי אדלשטיין הצליח ליצור תקרית דיפלומטית מביכה יותר טוב מאלקין והוא אפילו לא יושב במשרד החוץ.
 

אנחנו מתגעגעים לזה שאנחנו יכולים לספור אלו מדינות מעוצבנות עלינו בגלל שאתה לא מבין בשביל מה צריך דיפלומטיה; אנחנו מתגעגעים ליחסים הקרובים שלך עם החבר פוטין (נחזור לזה בסוף); אנחנו ממש רוצים לחזור לקשרים החמים שיש לנו עם מדינות שלא מבינות למה צריך זכויות אדם. אתה היחידי שהביא אותנו לכל ההישגים המרשימים האלו, ועם כל הכבוד למאמצים של אלקין, הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליים של הסגן הקודם שלך עם השרפרף והדגל, וזה לא יגיע לקרסוליים שלך גם אם יעמוד על השרפרף שהוא ייעד לטורקי.
 

אבל לפני שאתה נח על זרי הדפנה, יש כמה דברים שצריך לדבר עליהם: קודם כל, אתה חייב לחדש. אתה לא יכול לחזור על כל השטיקים שלך מהממשלה הקודמת, זה כבר לא מעניין אף אחד ובמקרה הטוב תזכה לאיזה אזכור קטן פה בבלוג כי יהיה לי ממש משעמם ואני ארגיש צורך עז לכתוב ואתה תהיה הנושא היחידי שאני אמצא. אם אתה רוצה לחדש, אתה יכול לחדש את הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, הרי כבר דיברנו קודם על זה שאתה ומדינות שדוגלות בדמוקרטיה כבר לא (סליחה, אף פעם לא).

תחשוב על ההישג: מצד אחד הציבור הישראלי יאהב אותך כי תסיר את האיום האיראני, העולם ישנא אותך כי אתה יוצר קשרים דיפלומטיים עם מדינה שהייצוא העיקרי שלה הוא טרור (הם היו רוצים לייצא משהו אחר, אבל עם כל הסנקציות זה קצת קשה) ואפשר להגיד שעשית את מלאכתך נאמנה. ומה בקשר לזה שאתה ונתניהו תצטרכו למצוא איום חיצוני חדש כדי שלא נשים לב שאתם הורסים כל חלקה טובה? אתה בקשרים דיפלומטיים עם רוחאני, אני בטוח שהוא ישמח לדבר עם קים ז'ונג-און בשבילך.

דבר שני, אין מצב שאתה נותן למירי רגב להיכנס לראשות ועדת החוץ והביטחון. נכון שהיא בהמה ולא דיפלומטית בעליל וסביר להניח שהיא רק תנפנף בדגל בישיבות האלה, וזו בהחלט תהיה השלמה מצוינת לרעיון הזה של חיסול הדיפלומטיה בכל החזיתות האפשריות, אבל העניין הוא שמירי רגב יודעת בעיקר לצעוק, ולאף אחד לא אכפת ממנה.

יש כמה סגני שרים שמבזבזים את זמנם לריק על להיות סגני שרים במקום לשבת בראשות הוועדה הזו ולהביא לנו נזק דיפלומטי גם ברשות המחוקקת: ציפי חוטובלי, דני דנון והתאום שלו (זה עם המשקפיים, מה שמו? נראה לי עקומיס, אני לא בטוח). אם אתה מוכן לפרגן לאנשים ממפלגות אחרות, יש לך גם את איילת שקד, שהיא אמנם לא סגנית שר, אבל מספיק מטומטמת ובעלת פוטנציאל להחריב כל דבר דיפלומטי שנקרה בדרכה. תחשוב על הנזק שאפשר לגרום ככה.

אז אביגדור, עלה והצלח.

התגעגענו.

-

נ.ב.1. לא, קוראיי המתחסדים, אין שום דבר גזעני בזה שאני טוען שליברמן ופוטין חברים טובים למרות ששניהם רוסים. למי שלא שם לב, שניהם כוחניים, פועלים כמו עריצים, לא מבינים בשביל מה דמוקרטיה זה טוב ומסתובבים הרבה ביחד. במקרה יצא גם ששניהם רוסים. צאו מהסרט.

נ.ב.2. ברכות למנחשים של הפוסט הקודם שהבינו שאני מדבר על צה"ל ומערכת הביטחון, וסחתיין גם על כמה ניחושים מקוריים נוספים.