תגידו, בכל פעם אני אצטרך לחזור על זה? בכל פעם? אשכרה בכל פעם? בחיי ששיגעתם אותי.

מעשה שהיה כך היה: לאור הרצח במצעד הגאווה בירושלים ולציון שש שנים לרצח בבר-נוער, התקיימה בגן מאיר עצרת כנגד הלהט"בופוביה. מארגני האירוע החליטו שפוליטיקאים שירצו לנאום ייאלצו כתנאי מקדים לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לפעול למען שוויון זכויות מלא לקהילה. נפתלי בנט וינון מגל, שניהם מהבית היהודי, רצו לנאום אך סירבו לחתום. אי לכך, הודיעו להם המארגנים שעם או בלי קשר לזה שהקהל בעצרת לא היה מרוצה מהרעיון שהם ינאמו, הם לא ינאמו כי הם לא מוכנים לחתום. שניהם טוענים עכשיו שמשתיקים אותם ואחרים טוענים שזו פגיעה בחופש הביטוי.

אז כן, יכול להיות שהמסמך הזה בעייתי ומחטיא את מטרתו, וכן, לצעוק בוז ליובל שטייניץ וגם לשמע זה שבנט אמור להגיע זה לא יפה - השתקה או פגיעה בחופש הביטוי זה לא. למה? כי כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, חופש הביטוי לא מחייב גוף כלשהו לתת במה לכל מי שרוצה לדבר. זו תהיה השתקה אם בנט יתחיל לקבל איומים שאם הוא ידבר על הקהילה הגאה הוא יצטרך לבדוק מתחת לרכב שלו לפני שהוא מתניע, או שהמדינה תטיל עליו סנקציות אם הוא יתבטא. למנוע ממישהו במה זו לא השתקה. עם כל הכבוד, אם תרצו לא מזמינים את זהבה גלאון, שלום עכשיו לא מזמינים את ברוך מרזל ואם יהיה עכשיו כנס של הציונות הדתית הם יוכלו להחליט שלמרות ששי פירון הוא דתי וציוני הוא לא ידבר שם, בין אם בגלל שהם לא מתעניינים במה שיש לו להגיד ובין אם בגלל שהם אהבו יותר את הגרסה השמנמנה שלו. נכון, יש גם להט"בים ימניים (יעיד הדגל של התא הגאה בליכוד שהתנופף שם), אבל זכותם של המארגנים להחליט שהם לא רוצים לתת לאנשים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים לנאום. לבנט ומגל יש כלים אחרים להתבטא באמצעותם, ואותם לא לקחו מהם.

בזמן כתיבת שורות אלו, אני גם רואה שבצלאל סמוטריץ' בוכה שההפגנה הזו הייתה "הסתה כנגד הימין". בחייאת, אתם שם בבית היהודי, תלמדו כבר מה פירוש המילה "הסתה", בסדר? אתם משתמשים בה בלי סוף ואף פעם לא באופן נכון וזה מביך. בתור מי שהיה שם, לא הייתה שם שום הסתה כנגד הימין. הייתה שם דרישה שהימין - שנמצא בשלטון, לאלו ששכחו, זוכרים שלושים מנדטים? - יפסיק לדבר כל כך יפה במצעדי גאווה ועצרות זיכרון ויעשה משהו למען הקהילה. וכן, לא יעזור, מרבית נבחרי הציבור שמתנגדים לשוויון לקהילה הגאה נמצאים בימין היהודי (היי, סמוטריץ') ובימין הערבי (היי, רע"ם-תע"ל). כמובן שזה לא כל הימין, וכמובן שגם בשמאל יש הומופובים, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה דיי ברור למי צריך לבוא בטענות, וזה לא למי שנמצא באופוזיציה בין ארבע ל-14 שנים. יכול להיות שהיו שם קצת הכללות ודיבה, אבל הסתה לא הייתה שם.

מה שהיה שם בעיקר זה עצרת גרועה. לדעתי, לא היה צריך לתת לשום פוליטיקאי במה, מהסיבה הפשוטה שאם גם באופוזיציה וגם בקואליציה מסכימים על זה שיש פה בעיה, אז אני מבין שהם בעיקר מחרטטים אותי. הרי בקואליציה לא באמת יעשו משהו למען הקהילה כי אפילו אם בנט יתמוך עדיין ש"ס ויהדות התורה יתנגדו, והרי באופוזיציה לא באמת יצליחו להזיז משהו. בקיצור, זה נראה כמו עצרת "מי הח"כ שהקהילה הכי אוהבת?", כשזהבה גלאון מנצחת כצפוי. לעניות דעתי כהטרוסקסואל שלא מבין מהחיים שלו, היה עדיף אם היו נותנים רק לחברי הקהילה לדבר, ואם חברי הכנסת רוצים להראות תמיכה, שיהיו בקהל. במקום זה, הקטעים הבאמת מרגשים של חברי הקהילה נבלעו בין קריאות הבוז ליובל שטייניץ* (שהתמודד עם זה בבגרות מרשימה ומפתיעה, ואני מקווה להמשיך לראות את הפן הזה אצלו), מחזור הסטטוסים של יאיר לפיד והקלישאות של זהבה גלאון (שרק לפרוטוקול, אמנם לא קיבלה קריאות בוז אבל בהחלט קיבלה כמה אצבעות משולשות מאנשי התא הגאה של הליכוד). חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

בקיצור, מה שהיה עם שטייניץ, בנט ומגל זה אמנם פגיעה באפשרות לדיאלוג, ויכול להיות שזו טעות בטווח הארוך, אבל זו לא סתימת פיות, לא פגיעה בחופש הביטוי ובטח שלא הסתה. תנוחו.

*למען הסר ספק, לא הייתי מקוראי הבוז לשטייניץ או אפילו לידיעה שבנט אמור להגיע לנאום (גל אוחובסקי הודיע שהוא אמור להגיע, אחד המארגנים הודיע שבסוף הוא לא ינאם בשל הסירוב לחתום), והייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה עם זה.

אז ככה, שני דברים: ראשית, למי שחשש/ה או קיווה/קיוותה שאני מת ולכן לא שומעים ממני - אז לא. מה שכן, לא הייתם רחוקים. אני סטודנט, קשה להגיד עליי שאני חי, במיוחד בסוף סמסטר. שנית, לא חברים, זאת לא צנזורה. והנה אסביר, אבל קודם אסביר במה אני לא הולך להתעסק:

אני לא הולך להתעסק בשאלה האם ההצגה שקשורה למחבל או הסרט על יגאל עמיר ראויים. למה? שתי סיבות. ראשית, כי זה לא באמת רלוונטי לדיון הזה. שנית, כי בניגוד לכל מי שלימד קטגוריה או סנגוריה על היצירות האלו, אני לא מתכוון לדבר על הצגה או סרט שלא ראיתי ואני לא באמת יודע מה הולך בהם. תעשו לי טובה, מתקציר על כריכה אחורית של ספר אי אפשר להבין באמת את העלילה, אז בטח שלא מדיווחים מהתקשורת. הדבר השני שאני לא הולך להתעסק בו הוא כל מיני אמירות של גרבוזים וקוטלרים למיניהם. למה? כי זה לא מעניין. בסדר, הבנו, יש שמאלנים שמתנשאים על ימנים. זה לא מעניין. יש המון ימנים מטומטמים שרוצים שאני אעשה רילוקיישן לעזה, אתם לא רואים אותי מזדעזע מזה בכל פעם מחדש. יש דושבאגים בשמאל ויש בימין, זה לא אומר כלום על כל השמאל או הימין, זה לא מעניין וזה לא מוכיח שהטענות של אחד הצדדים נכונות. אפשר לסיים עם הסאגה המטומטמת הזו? תודה. עוד דבר שאני לא אעסוק בו הוא מימון ממשלתי של תרבות, כי אין לי דעה לגמרי מגובשת בזה וכל מה שאני יכול להגיד זה שהוא לא מנוהל מאוד בחוכמה מהרגע שהוא מגיע למוסדות התרבות.

אז עכשיו בואו נתעסק בענייני צנזורה: זו לא צנזורה. הנה ההגדרה המילונית לצנזורה: "כל מעשה של ביקורת, פיקוח או הגבלה המונעים פרסומם של דברים או מגבילים את חופש הביטוי" (מתוך אתר רב-מילים). לא יודע איך לבשר לכם את זה, אבל אי-מימון ממשלתי לא נכנס בהגדרה הזו. אף אחד לא אסר על הצגת ההצגה או הסרט באופן כללי, אלא הייתה קביעה שכסף ציבורי לא יממן את זה. ברור, זו החלטה פוליטית גרידא והיא התקבלה באופן עקום והכל, אבל זו לא צנזורה. אז נכון, קשה להציג הצגה או סרט כשצריך לממן את ההצגה הזו בעצמך, אבל מצד שני יש מספיק תיאטראות שוליים שלא מקבלים שקל מהממסד שמצליחים לעשות את זה. אז די. תתלוננו על צנזורה כשמירי רגב או מי מטעמה יגיעו עם שופל להרוס את התיאטרון או הקולנוע שמציגים את ההצגה או הסרט.

אבל, מצד שני, אי אפשר לדרוש אי-מימון בגלל כל שחקן שלא רוצה להופיע בשטחים בגלל שהמסים של תושבי השטחים מממנים תרבות. קודם כל, כמו שניסח זאת יפה יונתן ברק, זכותו של שחקן מסוים שהוא לא רוצה לשחק במקום מסוים. אני מתוך פרינציפ לא נוסע לבית שאן. למה? כי חם שם, אין שם שום דבר מעניין וזה מזכיר לי יותר מדי את הנסיעות לשירות הצבאי (גילוי נאות: כותב שורות אלה שירת בבקעת הירדן במשך שלוש שנים, סבל מכל רגע והוא בעד למסור את המקום הלוהט הזה לכל מי שיהיה מוכן לקחת, העיקר שלא יחזור לעשות שם מילואים). אם אני אהיה שחקן (אני לא, אל חשש), זכותי להגיד לתיאטרון שזין אני נוסע לבית שאן ושימצאו לי שחקן מחליף. אם היכל התרבות באריאל יעלה הצגה מקורית, זכותם של השחקנים להחליט שהם לא נוסעים להופיע בתל-אביב. עכשיו אני רק צריך שיעלו באריאל הצגה מקורית וששחקנים בה יסרבו להופיע בתל-אביב כדי שאני אוכל להוכיח שאני לא מדבר היפותטית ושאני באמת תומך בזכותם לעשות זאת. שנית, כי שחקן הוא לא עובד ציבור. נכון, המוסד שבו הוא עובד מתוקצב בין השאר מהמדינה, אבל ממש לא רק. יש תרומות, כרטיסים שהצופים קונים, ויש גם תיאטראות שמצליחים לסיים עם מאזן מאוזן ואפילו רווחי. בקיצור, זה לא רק המסים שמממנים לשחקן את המשכורת. שלישית, להזכירכם, העניין הזה של המסים הוא דו כיווני. הרי הממשלה משקיעה לא מעט כסף בשטחים, וחלק מהכסף הזה בא מהשחקנים. המימון של ההתנחלויות אגב, לפי מה שעולה מנתונים שונים, יותר גדול ממה שהולך לתקציב התרבות. אז קודם כל, לדרישה שלכם שכל מי שבמשכורתו יש תערובת של כספי מסים יעשה כל מה שתגידו לו היא מגוחכת, ודבר שני אם כבר החלטתם ללכת איתה, אז ללכת נגד המוסד שהאדם אחד ממקימיו כדי לסחוט אותו? מה אשמים כל עובדי התיאטרון הזה? אם החליטו שמממנים תרבות ואם החליטו שלמוסד מסוים מגיע מימון כזה, אז אי אפשר לדפוק את כל המוסד בגלל שחקן אחד סורר. זו אמנם לא צנזורה, אבל זו בריונות. החלטה על אי מימון מוסד כלשהו צריכה להיות מקצועית ולא פוליטית, ובטח שלא לשמש כאיום על שחקנים בודדים.

ולסיום, עוד מילה על חופש הביטוי: חופש הביטוי אומר שזכותכם להגיד את מה שתרצו להגיד כל עוד אין בכך הסתה לאלימות, תמיכה בטרור וכיוצא באלה. זה ממש לא אומר שאני חייב להקשיב לכם. מעבר לזה, זה לא אומר שאני חייב לספק לכם את הבמה. זה אולי אומר עליי באופן אישי דברים לא טובים, אבל אין פה פגיעה בחופש הביטוי. חופש ביטוי אומר שלא מונעים מכם להתבטא. כלומר, חופש הביטוי מאפשר לי לכתוב את הפוסט הזה. חופש הביטוי מאפשר למגיב שלא אהב את מה שכתבתי לכתוב לא רק את דעתו העניינית אלא גם מה הוא חושב עליי. זכותי להחליט שאני לא חייב לקרוא את זה אצלי בבלוג ולמחוק את זה. כן, יש בזה אלמנטים של צנזורה, אבל זו לא פגיעה בחופש הביטוי. למה? כי זכות המגיב הזה לפתוח בלוג משלו ולכתוב שם מה הוא חושב עליי, כל עוד הוא לא נגרר לענייני דיבה. פגיעה בחופש הביטוי תהיה אם אני אמנע ממנו להגיב לדבריי באופן מוחלט ובכל מקום, או לכל הפחות אגזור עליו סנקציות קשות בגלל שהוא אומר את זה.

תודה שקראתם, אנחנו נתראה שוב ביולי.

אתמול בערב הרשת רחשה וגעשה בשל החלטת בג"צ לסגור את מתקן חולות שמאכלס שוהים בלתי חוקיים שמגיעים בעיקר מסודן ואריתריאה. המתנגדים, כמובן, התעצבנו על בג"צ שמעז ככה לפגוע בהחלטות הכנסת ושמפקיר את תושבי דרום תל-אביב. יש אפילו כאלו שהציעו לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן, לפני שמאבדים את העשתונות, הרי ההסבר שלי מדוע זו החלטה נכונה:

נתחיל בזאת: אותם שוהים - בין אם הם פליטים ובין אם הם מסתננים (עוד אחזור לזה) - יצרו בדרום תל-אביב ובעוד אזורים "מארחים" בעיה שיש לפתור. לפני קצת פחות משנה פרופ' דני גוטוויין כתב היטב על כשלונו של השמאל להתייחס גם למצוקה של תושבי דרום תל-אביב בסוגיה הזו. אכן, אי-אפשר להתייחס אך ורק למצוקתם של השוהים ולא להתייחס למצוקה של האזור ש"מארח" אותם בעל כורחו. עם זאת, מתקן חולות הוא לא הפתרון לעניין הזה.

מדוע? ראשית, כי הוא לא באמת עושה משהו. מבין כל עשרות אלפי השוהים שנמצאים בישראל, המתקן מאכלס כמה אלפים בודדים. מי שיגיע לדרום תל-אביב ואפילו למרכזה ימצא שהשוהים לא הלכו לשום מקום. הם שם. אולי יש קצת פחות, אבל הם עדיין שם. באופן מפתיע אמנם היה לנתניהו איזשהו מענה - גם אם שנוי במחלוקת - לכניסתם של השוהים לישראל, אבל לא הוא ולא אף אחד בממשלתו מציעים פתרון אמיתי לגבי אלו שכבר נמצאים פה. לא מפתיע, כי להסית נגד סמולנים וערבים זה כיף, אבל אלו המשבצות של יואב אליאסי וארגון להב"ה בהתאמה, אז צריך מישהו אחר שיהיה השעיר לעזאזל של הפוליטיקאים.

שנית, כי תחשבו מה קורה במדינות אחרות: אם בארצות הברית ייתפס ישראלי בלי ויזה, הוא יישלח בחזרה לישראל. לזה אין צורך במשפט של ממש, ולו מהסיבה ששום זכות של אותו ישראלי לא תיפגע - הוא יוכל לממש את זכויותיו באופן מלא מחוץ לארצות הברית. המצב של השוהים לא ממש מאפשר את זה, כי חוץ מההבטחה הלא ממש אובייקטיבית של שגריר אריתריאה אין משהו שיבטיח שלא יפגעו במי שיישלח חזרה לארצו. נחזור לדוגמא: אם ארצות הברית תחליט ששהייה בלתי חוקית היא עבירה שדינה מאסר, היינו מצפים שלאותו ישראלי יתקיים משפט, כשיש לו סניגור שמשמש אותו, ובסופו של דבר השופט גם יגיד לאותו ישראלי כמה זמן הוא הולך לבלות בפנים. למה? כי מדובר בשלילת חירותו של אדם, דהיינו פגיעה בזכויות שלו על-ידי המדינה, ולכן לפני שזה קורה אנו מצפים להליך משפטי תקין. מתקן חולות אמנם לא שולל לחלוטין את חירותם של השוהים, אך הוא מגביל אותה מאוד, וכל זה בלי משפט, בלי עורך-דין ובלי לדעת מתי נגמר העונש.

הזכות למשפט הוגן היא לא זכות אזרח, אלא זכות אדם. דהיינו, שבניגוד לזכות ההצבעה בבחירות לפרלמנט שמותנית באזרחות של אותה מדינה, הזכות למשפט הוגן נתונה לאדם באשר הוא אדם בלי קשר לשאלה מאיפה הוא בא, איפה הוא נמצא ובאיזה צבע הכריכה של הדרכון שלו. כלומר, שאם אתם באמת מאמינים שמתקן חולות הוא התשובה למצוקת תושבי דרום תל-אביב, אתם בכל זאת חייבים לכל מי שאתם רוצים להכניס לשם משפט הוגן, עם כל הכללים שיש במשפט של נאשמים ישראליים, ורק אז תוכלו לחזור ולאכלס את המתקן.

אז מה צריך לעשות? בגלל שכאמור יש כמה עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים במדינת ישראל, שפיטה של כולם תסתום את מערכת המשפט האיטית ממילא. לכן, יש למנות כמה שופטים בדימוס לעמוד בראש בית דין מיוחד אד-הוק (עם שלוחות רבות שיעבדו במקביל), שידון באופן אינטנסיבי אך הוגן (דהיינו, לא לקטוע נאומי הגנה והבאת ראיות רק כדי לזרז תהליכים, וגם לספק לכל שוהה עורך-דין ומתורגמן במקרה הצורך) כל שוהה ושוהה, או כל משפחה ומשפחה, בהתאם למצב. מי שזכאי למעמד של פליט (וצר לי לבשר לכם, הקטע הזה שהם הגיעו למצרים לא הופך אותם ללא-פליטים כשהם מגיעים לישראל. לא רק מבחינה משפטית: תגידו לי אתם אם הייתם מרגישים בטוחים לבדכם ובלי אף אחד שאתם מכירים במצרים. הגיוני לחלוטין לנסות להגיע למקום שנחשב ליותר בטוח, גם אם הדרך מסוכנת) יקבל את סל הזכויות שלו בהתאם, ואם הוא אכן מהגר עבודה ("מסתנן"), אז הוא יטופל בהתאם, תוך שמירה על כל הזכויות שמקבל מורשע ישראלי.

אבל המדינה לא תעשה את זה. למה? קודם כל כי כאמור הממשלה הזו מורכבת מחבורת אנשים חסרי חזון ו/או יכולת לחשוב יותר משלושה ימים קדימה. הסיבה השנייה, לדעתי, היא שצעד מסוג זה ממש יצריך את הממשלה להכיר במעמדם של שוהים רבים כפליטים, מה שיכריח אותה לטפל בהם. אתם יכולים לראות את הפרצוף של מירי רגב ואיילת שקד כשדבר כזה יקרה? אבוי לנו. הרבה יותר נוח להקים איזה מתקן באמצע שום מקום, לתקוע שם אנשים ללא משפט ולהאשים את בג"צ בהרס הדמוקרטיה (כי מסתבר שלפגוע בהליך המשפטי התקין לא פוגע בדמוקרטיה).

ומילה לתושבי דרום תל-אביב: כן, צריך לפתור את הבעיה שלכם. אבל את הממשלה הזו הבעיה שלכם לא מעניינת. איך אני יודע? כי גם לפני שהגיעו הפליטים ומהגרי העבודה היו לא מעט בעיות בשכונות שלכם, כמו זנות וסמים - אבל זה עניין מישהו? לא ממש. פתרון לבעיה שלכם הוא פתרון שצריך להיות מיושם בעוד הרבה מקומות אחרים: הגברת האכיפה במקום ועיבוי הכוחות המשטרתיים, תוך כדי שימת דגש על פשעים אמיתיים ועזיבת אנשים עם קנביס בכיס ומפגינים שלא נוחים לשלטון לנפשם. כמו כן, בהחלט יש מקום לנסות "לפזר" את הפליטים והמסתננים, כך שלא יהוו מסה אדירה באותן שכונות. הפתרונות למצוקות הפליטים ולמצוקת תושבי דרום תל-אביב לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני, ובטח שלא צריך לפגוע בזכויותיה של קבוצה אחת למען זכויותיה של הקבוצה האחרת.

כמו כן, שתי הערות בעניינים אחרים:

1. צה"ל הודיע שהוא חיסל את הרוצחים של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בגדה ביוני האחרון. איך להגיד את זה? מחסלים יקרים, חיסלתם חשודים ברצח. לא חקרתם ובטח שלא שפטתם אותם. אני יודע שזה כיף להתייחס אליהם כאויב, אבל בניגוד לחזבאללה שנמצא במדינת אויב ובניגוד לאנשי חמאס שברצועה שהיא פחות או יותר אוטונומיה, אנשי הגדה נמצאים תחת שלטונה הישיר של ישראל (גם שטחי A ו-B לא באמת באוטונומיה מוחלטת), ולפיכך ישראל אחראית לכל הזכויות של האוכלוסייה בה. יש חשודים ברצח? מעולה, כמו שידעו לחסל אותם, ניתן היה גם לעצור אותם, לחקור אותם, להגיש כתבי אישום, ואם היו מורשעים להענישם בהתאם. לכן, מחילה על כך שאיני מצטרף לצהלולים על החיסול.
2. התחלתי לכתוב טור סאטירי במגזין סטיקר. את הטור הראשון שלי ניתן לראות בעמוד הפייסבוק של המגזין, או בקיצור, כאן. כמו שאתם רואים, אני מתויג שם, אז אם אתם שייכים למיעוט הזה שאוהב לקרוא את השטויות שלי, אתם גם מוזמנים לעשות לי follow כדי לראות את השטויות שאני מפרסם בפייסבוק (פעם ראשונה ואחרונה שאני עושה לעצמי קידום חסר בושה מעין זה). הטורים שיעלו בעמוד הפייסבוק ובמגזין עצמו לא יתפרסמו בבלוג, אך אני מבטיח לעדכן (לפחות את המנויים) על כל טור כזה שיתפרסם.

מחר אברך את כולכם בשנה טובה.