שלום לכם.

יש הרבה מה להגיד על גל הטרור הזה: על הפחד, על האלימות, על זה שהממשלה הימנית ביותר מאז זאת של יצחק שמיר ב-1990 מחלקת את ירושלים, על זה ששרים בממשלה הזו הולכים להפגין נגד מעון ראש הממשלה כי הם כנראה שכחו מה הקטע של להיות נבחר ציבור, על זה שבמרצ טוחנים שהפתרון היחידי הוא שתי מדינות בלי לדבר במילה על פתרון קונקרטי לגל הנוכחי (אפשר כבר אינתיפאדה?), על זה שהמחנ"צ פתטיים כרגיל ועל זה שהח"כים הערביים רק שופכים שמן למדורה. אבל אני רוצה לדבר על יאיר לפיד. למה יאיר לפיד, אתם שואלים? פשוט מאוד: כי הטמבל הזה הכריז שהוא ירוץ לראשות הממשלה. כן, הסיכויים שהוא יצליח קטנים, אבל מצד שני אם לפני שנה הייתם אומרים שלהרצוג יש סיכוי לתת פייט לנתניהו הייתם נכנסים לבית משוגעים. אז כן, בהחלט לא בלתי סביר שבעוד כמה חודשים - או ימים - לפיד ייראה כאופציה הריאלית להחליף את שלטון נתניהו והמוני שמאלנים ינסו לשכנע שמאלנים אחרים להצביע לו. איך זה מתקשר לגל הטרור? תיכף תבינו.

יאיר לפיד הוא לא שמאל. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים לזרם הטוקבקיסטי של הימין וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שקופרניקוס היה פילוסוף יווני שלימד את סוקרטס. לפיד הוא גם לא ימין. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים למחנה הטהרני של השמאל (זה שמבחינתו גם מרצ זה ימין) וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שהוא מתנגד ללגליזציה כי היא סמים זה לא חוקי. יאיר לפיד הוא בעיקר נקניק עם מעט מאוד אידיאולוגיה אמיתית, וזה ברור לכל מי שלא שייך לעדת המעריצים שלו. יאיר לפיד הוא שרוול רוח שמבין איפה נמצאים רוב הקולות ומנסה להתחנף אליהם.

נכון לעכשיו, רוב הקולות הם בימין (הלם!). אי לכך, לפיד מנסה להתחנף לימין. יש שתי דרכים להתחנף למחנה פוליטי מסוים: הראשונה היא להציע דברים שהמחנה המוחנף יסכים איתם, והשנייה היא לכסות בזפת ונוצות את המחנה השני. בגלל שהדרך הראשונה תחייב את לפיד לאיזושהי אידיאולוגיה ובגלל שהוא בדיוק נתן תכנית מדינית ברוח מתווה ז'נבה (אבל זה לא כי הוא שמאלני או משהו, לא ממש עקבתי), נשארה לו רק האופציה השנייה. הוא התחיל עם זה לא אתמול ולא כשהתחיל הגל הנוכחי, אבל בגל הזה זה יותר בולט. למה? כי יאיר לפיד החליט שהוא התעסק מספיק בתחילת הגל בלבקר את הממשלה (וגם זה לחמש דקות, אחרי שהוא אמר "זה לא הזמן להעביר ביקורת") והתחיל לתקוף את השמאל באופן תדיר. כי מסתבר שזה שהשמאל רוצה לדון בשאלה מה גורם לפלסטינים לדקור אותנו (גם הסתה של הרשות יכולה להיות תשובה לזה) כדי לתת מענה הולם ולעקור את הבעיה מהשורש (נגיד, לפעול כנגד ההסתה, אם נגיע למסקנה שזו הסיבה) - זו הבעיה שלנו כרגע. ככה לפחות הוא מציג את זה, כי אני יכול להישבע שגם ימנים רוצים לפעול בדרך המאוד הגיונית של פתרון בעיות באמצעות הבנת הגורמים להן. אבל מבחינת יאיר זו בעיה, והיא של השמאל, והוא גם טען שהשמאל לא מגנה את הפיגועים (למרות שאפילו ארגון בצלם גינה). לבוא בדרישות לממשלה שאמורה להגן על בטחוננו? זה בשביל שרי הליכוד. דיי ברור לאן הוא חושב שהרוח נושבת, ולשם הוא מכוון.

עכשיו, לא הייתה לי בעיה עם זה שהוא מתחנף לימין, כי הוא ממילא כלומניק שעם קצת שכל של המצביעים ייעלם מפה בבחירות הבאות. הבעיה שלי נובעת מזה שהוא כנראה יראה לקהל הרחב בבחירות האלו סקר שמראה שיש לו סיכוי מול נתניהו. כשזה יקרה, המוני מצביעי מחנ"צ ינסו לשכנע אותנו שזה הזמן להצביע ליאיר לפיד ולהביא שינוי. גם יאיר לפיד יבין שכנראה כל הימנים הולכים להצביע לביבי את בנט (קטע), וינסה לשכנע שמאלנים להצביע לו כדי שיהיה פה שינוי. אם יש משהו ששמאלנים הוכיחו זה שבכל הנוגע לפוליטיקה פרלמנטרית אין להם שום יכולת לתכנן שני צעדים קדימה, ולכן סביר להניח שהם ייפלו בזה ויצביעו לטמבל הזה שיורק עליהם פעמיים בשבוע ומצפה לתמיכה המונית מהם. ואני? אני באופן אישי אצביע לליכוד אם תהיה סכנה רצינית שלפיד יהיה ראש הממשלה. בבחירות האחרונות אמנם שחררתי כמה נקירות בתוך הנגמ"ש אבל בכל זאת ניסיתי לתת סיכוי להרצוג (פאדיחות, אני יודע), אבל עם מה שמסתמן פה אני כרגע אצטרך לשחרר כמה רימונים בנגמ"ש בבחירות הקרובות.

ולא, זה לא באמת היה קשור לגל הטרור (קצת בעקיפין, אולי), אבל התחשק לי לצאת על יאיר לפיד ושאתם תקראו על זה עד הסוף. מרגיש כמו עורך זול בטמקא. הלכתי להתקלח.

שלום לכולכם.

בלי הרבה הקדמות מיותרות, ורגע לפני שיום כיפור נכנס, הנה כמה אנשים שהייתי רוצה לבקש מהם סליחה:

• מכם: על ההזנחה של הבלוג. מקווה לחזור לכתוב כמו שצריך בקרוב.
• מכל החזירים: אחרי שעלו השמועות על כך שדייוויד קמרון תקע את איבר מינו בפה של חזיר מת, אמרתי שאני לא מבין מה ההתרגשות שחזיר ועוד חזיר מבצעים אקט מיני. אני בטוח שהחזירים מצאו את ההשוואה הזו פוגענית.
• מהפלג המטומטם של הימין: סליחה על זה שאני לא עובר לגור בעזה.
• מיצחק הרצוג: סליחה שאמרתי שאין לך עמוד שדרה. לא שזה לא נכון, אבל זה לא יפה לצחוק על זה.
• מישראל כץ: סליחה שדרשתי ממך תשובות כשר התחבורה ושלא הבנתי שאני אמור לפנות לבוז'י.
• ממירי רגב: סליחה שאני לא מת עלייך לא בגלל שאת מזרחית או שלא קראת צ'כוב, אלא פשוט כי אני לא מת על אנשים שקוראים לאנשים אחרים "סרטן" או שמתגאים להיות פשיסטים. אגב, את לא פשיסטית, בואי נרד מהעץ הזה.
• מיאיר לפיד: סליחה שאני לא סובל אותך למרות שאתה מהמגזר הפריבילגי. אני בטוח שזה קשה לך.
• מציפי לבני: סליחה שגם אם העולם יהיה תלוי בזה אני לא ארצה לראות אותך כראשת ממשלה. או כפוליטיקאית. או כעובדת ציבור. או באופן כללי. לא בא לי לשמוע ממך.
• מדני דנון: רציתי לבקש ממך סליחה, אבל תכל'ס אני חושב שאני צריך לשלוח התנצלות לאו"ם. זה יהיה באנגלית אבל תנסה להבין.
• ולסיום, מבנימין נתניהו: אני אמנם לא ערבי, אבל סליחה שנהרתי לקלפי. לא היה בסדר מצדי.

חתימה טובה.

כידוע, דני דנון הולך להיות שגריר ישראל באו"ם. צעד אחראי בסך הכל. מה שאנשים שכחו זה שהוא משאיר אחריו תפקיד מיניסטריאלי: שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. פירוש הדבר הוא שלמרות שמדובר במשרד מטומטם שהוא תוצאה של פיצולי התיקים שנתניהו עשה ב-2009, בליכוד הולכים להילחם על התיק עד טיפת הדם האחרונה. להלן אילוסטרציה:

משרדו של נתניהו

נתניהו: הבא בתור.

מזוז: (נכנס) שלום.

נתניהו: תזכיר לי מי אתה.

מזוז: ירון מזוז, סגן שר הפנים. אתה בטוח מזהה אותי.

נתניהו: לא ממש.

מזוז: "אנחנו עושים לכם טובה שאתם יושבים פה"? אתה בטוח זוכר.

נתניהו: אה כן, המטומטם התורן. לא יפה שנדחפת בתור לפני איתן כבל. אתה יודע, יש מסורת, שבועיים קואליציה, שבוע אופוזיציה.

מזוז: הרגשתי צורך.

נתניהו: לא משנה. באת להסביר למה אתה צריך להיות שר המדע החדש?

מזוז: כן.

נתניהו: נו?

מזוז: באמת צריך נימוק?

נתניהו: כדאי.

מזוז: איזה נימוק יש לך למינוי של דנון לתפקיד?

נתניהו: הוא האיש המוכשר לתפקיד.

מזוז: האיש הזה מגוחך.

נתניהו: לכן הוא התאים בול לתפקיד.

מזוז: ואני לא מגוחך?

נתניהו: הכל יחסי. ביחס לדני דנון אתה מופת של שלמות ואיפוק.

מזוז: תן לי הזדמנות ואני אהיה לא פחות מגוחך ממנו.

נתניהו: עשה לי טובה, אתה אפילו לא מגוחך כמו יאיר לפיד. בקשתך תישקל, אנא קרא לבא אחריך.

מזוז: (יוצא)

אקוניס: (נכנס)

נתניהו: כבר אמרתי לך, דני, זו לא מתיחה ואתה תהיה שגריר באו"ם.

אקוניס: זה אני, אופיר.

נתניהו: מה אתה רוצה?

אקוניס: להיות שר המדע.

נתניהו: אבל אתה כבר שר.

אקוניס: בלי תיק.

נתניהו: לא נכון, אתה שר במשרד התקשורת.

אקוניס: מה ההבדל?

נתניהו: שזה נשמע פחות ביזיוני.

אקוניס: נו, תן לי משהו אמיתי, בבקשה.

נתניהו: אתה רוצה משהו אמיתי ואתה בא לבקש את משרד המדע?

אקוניס: זה יותר ממה שיש לי עכשיו.

נתניהו: אני אחשוב עליך.

אקוניס: (יוצא)

גמליאל: (נכנסת)

נתניהו: גילה, את כבר שרה.

גמליאל: כן, לשוויון חברתי. אתה נתת לי את התפקיד של פולישוק. אני נראית לך מטומטמת?

נתניהו: חלילה. פשוט לא הבנתי למה שרים רוצים את המשרד המסכן הזה.

גמליאל: כי השפלת את מרבית חברי הליכוד עד עפר ככה שמשרד החלל נחשב עבורם שדרוג?

נתניהו: הגיוני. בקשתך תישקל, אנא קראי לבא אחרייך.

גמליאל: (יוצאת)

חזן: (נכנס)

נתניהו: צא מפה, אורן.

חזן: אבל למה?

נתניהו: אתה באמת שואל?

חזן: אני הכוכב החדש של הליכוד.

נתניהו: אורן, אתה חתיכת תולעת סחטנית שהגיעה לאן שהגיעה בזכות העובדה שיש לנו בפריימריז נבחרים של מחוזות ובזכות זה שהפחדתי את הציבור מערבים שנוהרים לקלפיות. אנשים שמעו עליך בזכות האבא המטומטם שלך ובזכות זה שאתה עדיין חושב שקזינו בבורגס מהווה את החופשה האולטימטיבית. צא מפה.

חזן: אני אפיל לך את הקואליציה.

נתניהו: קבל רוטציה עם אלי בן דהן על תפקיד סגן שר הביטחון ועוף לי מהעיניים.

חזן: יו, איזה מגניב לי! (יוצא)

סמוטריץ': (נכנס)

נתניהו: בצלאל, אתה אפילו לא מהליכוד.

סמוטריץ': כן, אבל אני רוצה להיות שר המדע כדי להקצות כסף למחקרים שיוכיחו שהומואים הם אנשים מגעילים ולשים אותם בהסגר.

נתניהו: אתה דפוק לגמרי, אתה יודע?

סמוטריץ': למה ככה?

נתניהו: עוף מפה.

סמוטריץ': (יוצא)

בגין: (נכנס)

נתניהו: מה קורה, בני?

בגין: בסדר.

נתניהו: אתה באמת רוצה את התיק הזה?

בגין: אני דוקטור.

נתניהו: כן, אבל זה תיק גרוע. אתה הרי התפטרת מתפקידך כשר בלי תיק.

בגין: אם כבר החזרת אותי לפוליטיקה, לפחות אל תגרום לי להרגיש שאני מבזבז את זמני.

נתניהו: אבל זה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. זה חרטא. אתה יודע שאתה לא תתעסק כמעט בכלום.

בגין: יותר ממה שיש לי.

נתניהו: אבל אתה תבזה את עצמך.

בגין: מה עשיתי עד עכשיו?

נתניהו: נקודה טובה. אשקול זאת.

בגין: תודה. (יוצא)

דנון: (נכנס)

נתניהו: אמרתי לך, אופיר, אני אשקול את זה.

דנון: זה אני, דני.

נתניהו: אתה תהיה שגריר באו"ם, דני, ואני מבטיח לך שאתה לא תוכל לצאת מניו יורק עד שאני אסיים פה.

ושיהיה לנו בהצלחה.