שלום לכולכם. מתרגשים מהבחירות? עשיתם את מה שצריך כדי שנתניהו יהיה או לא יהיה ראש הממשלה? יופי, כי לא משנה אם למנצח הגדול היום יקראו בנימין נתניהו או יצחק הרצוג, כנראה שהשיחה שלו מחר עם היועץ הפוליטי שלו תיראה אותו הדבר:

המנצח בבחירות: כן! ניצחתי! אני ארכיב את הממשלה ה-34!

יועץ: טוב מאוד. אז שנעבור על הקואליציות שתוכל להרכיב אם אכן תקבל את ההמלצות מהנשיא?

מנצח: כמובן.

יועץ: טוב. אז קודם כל אתה צריך לעשות קואליציה שתכיל את יאיר לפיד ואת החרדים.

מנצח: חזור שנית.

יועץ: שמע, אתה לא חייב, אבל אז תצטרך את המפלגה הזו שאם תשב איתה אז יסתכלו עליך כעל קיצוני סהרורי ולמה פאקינג נראה לך שאתה מכניס את הדבר הזה לממשלה?

מנצח: אבל איך אני אושיב את החרדים ואת לפיד באותה הקואליציה?

יועץ: דלת מסתובבת.

מנצח: מה?

יועץ: פשוט תדאג שדרעי וליצמן אף פעם לא יהיו באותו החדר עם לפיד, וככה הם לא יידעו שהם באותה הקואליציה.

מנצח: וזה לא ייראה להם חשוד שכולם יצביעו בעד הממשלה?

יועץ: אם הם ישאלו תגיד שזו תמיכה מבחוץ כדי להבטיח שהמתחרה שלך לא יעלה.

מנצח: ואם יעלה על הפרק עניין עקרוני?

יועץ: ליאיר לפיד יש עקרונות?

מנצח: לא.

יועץ: למפלגות החרדיות יש עקרונות שאתה לא יכול לקנות בכמה תקציבים לישיבה הנכונה?

מנצח: לא.

יועץ: אז מאיזה עניין עקרוני אתה מפחד?

מנצח: השוויון בנטל.

יועץ: תראה לדרעי וליצמן מה החוק הזה אומר בפועל והם יירגעו.

מנצח: ומה עם ישיבות ממשלה? הם הרי יראו את השרים האחד של השני.

יועץ: תגיד להם שהם באו להשקיף.

מנצח: להשקיף?

יועץ: שמע, בכל זאת תומכים מבחוץ, מגיע להם איזה משקיף או שניים או חמישה או כמה שהם לא יסחטו ממך במשא ומתן הקואליציוני.

מנצח: ומה עם הפרדת דת ממדינה?

יועץ: בחייאת, מה התחלת לבלבל עכשיו ת'מוח על זה? למה כשלא היו חרדים בממשלה משהו זז עם זה? לא.

מנצח: בטוח שאין שום דרך אחרת?

יועץ: רוצה את הקיצוניים?

מנצח: לא.

יועץ: אז אני לא רואה איך אתה מקים ממשלה.

מנצח: מה עם להכניס את המפלגה המתחרה?

יועץ: אתה רוצה ממשלת אחדות?

מנצח: למה לא?

יועץ: קוראים לך יצחק שמיר?

מנצח: לא.

יועץ: אז מאיפה הבאת לי את זה עכשיו? אתה רוצה ממשלת שיתוק לאומי?

מנצח: לא, אבל בינתיים הן אלו שמחזיקות יותר טוב.

יועץ: מה בדבר הציפיות של הבוחרים שלא תלך לממשלת אחדות?

מנצח: בוחרים... אתה יכול להזכיר לי מה זה?

יועץ: חבורת הטמבלים שמצביעים לך בבחירות כדי שתוכל להיות ראש הממשלה.

מנצח: אה, כן. למי אכפת מהם?

יועץ: צודק.

מנצח: אז ממשלת אחדות?

יועץ: ממשלת אחדות. ועכשיו תסלח לי, יש לי עבודה לעשות.

מנצח: מה כבר דחוף לך?

יועץ: אתה תרצה שהנאום שלך לבחירות 2016 יהיה מוכן מראש, לא?

ותזכרו את זה בקלפי!

תאמינו לי, אחמדניג'אד הזה לא ידע לעבוד.

אם תשאלו גורמים שאחראים על ביטחון המדינה, הם יספרו לכם שהחלום שעושה לו קרי לילה הוא מלחמה גרעינית טרנס-גלקטית, או לפחות עולמית. הוא תמיד איים בזה, הפחיד את כולנו, והנה הוא הלך ומסתבר שהוא לא קיים יותר הבטחות מראש הממשלה נתניהו.

ועכשיו בא רוחאני, ומסתבר שכל מה שצריך לעשות כדי להפוך את רעיון המלחמה הגרעינית הכלל-עולמית לרעיון בעל פוטנציאל למימוש מחר בבוקר זה פשוט להסביר לעולם בצורה מאופקת, עדיף עם חיוך, שזה הדבר האחרון שהוא מעוניין בו.

לא מאמינים לי? תסתכלו בעצמכם: פייגלין כבר הציע לתקוף באיראן; רונן שובל, אותו אחד שבית המשפט הגדיר את התנועה שלו כפשיסטית לא מזמן (מה שמעלה את התהייה למה עדיין התנועה הזו לא נתבעה על ידי אלסנדרה מוסוליני על פגיעה בשם הטוב של סבא שלה), הציע להשתמש נגד איראן בנשק גרעיני טקטי ולא אסטרטגי (כי מסתבר שההבדל בין כלי נשק להשמדה המונית הוא בשאלה האם מדובר בנשק טקטי או אסטרטגי); שטייניץ (שמישהו יזכיר לי מה הוא עושה בחיים) ונתניהו יוצאים מכליהם כדי שהעולם לא יחשוב אפילו על להחזיר חיוך לאיראנים והרשימה עוד ארוכה.

אני מבין את זה שיש כמה אנשים שמתים כבר לנסות את ראשי הנפץ הגרעיניים שיש לנו וכאלה שסתם דואגים מפיצוץ אוכלוסין ומצאו דרך נהדרת לפתור את הבעיה. אני גם מודע לזה שיש לנו שר חוץ בהמתנה שלא ממש מבין למה צריך את הדבר הזה שהמשרד שלו ממונה עליו, איך זה נקרא? נו? אה כן, דיפלומטיה. אני מניח שיש פה גם איזה שניים-שלושה אנשים שקנו שטיח פרסי סוג ג' והחליטו שהגיע זמן הנקמה. אני בהחלט מבין את כל הרצון הזה להביא למלחמה עם איראן.

יש לי פשוט בעיה קטנה עם הרצון הזה, והיא שיש לי רצון משלי. לא משהו גדול, לא משהו מאוד רציני, אבל הוא קצת מתנגש עם הפנטזיה של רונן שובל. זה נקרא "הרצון לחיות". כן, ברור לי שאני אמות מתישהו, אבל במידה ויש גן עדן, אני מאוד אשמח, כשישאלו אותי מה עשיתי בחיי, שאני אוכל לענות משהו קצת יותר רציני מ"היה לי בלוג שצחק על נתניהו, לפיד ורונן שובל" (יש משהו ממש כיף בלצחוק על הבדיחה הזו שנקראת "אם תרצו"). כן, אני גם מודע לזה שיכול להיות שמלחמה זה הדבר היחיד שיעזור לרצון שלי לחיות להתקיים. העניין הוא שזרקו את הרעיונות האחרים לפח עוד לפני שבדקו אותם, וזה קצת מדאיג אותי, במיוחד לאור העובדה שבעת מלחמה בדרג המדיני אנשים כמו נתניהו אמורים לקבל החלטות.

אז לומר שאני רוצה עכשיו לחבק את רוחאני ולבקש ממנו לאמץ אותי? לא. אבל אפשר לפחות לבדוק מה שווים הדיבורים שלו? אתם יודעים, לפני ששולפים מהמאגרים את הנשק האטומי הטקטי שלנו (ובהמשך אולי גם את האסטרטגי) ומביאים להשמדה הדדית (למקרה שלא ידעתם, יש מדינות עם פוטנציאל להיות אסלאמיסטיות שיש להן נשק גרעיני - כמו פקיסטן - והדבר האחרון שאנחנו רוצים לספק להן זה תירוץ להשתמש בו) וגורמים על הדרך לאחמדניג'אד להגשים חלום.

תחשבו על זה.

נ.ב. אני מתנצל אם בגלל העקיצות הרבות בפוסט נגד רונן שובל נוצר הרושם שאני מתייחס אליו ברצינות.

אזרחי ישראל, שלום.

כאן ראש הממשלה שלכם, בנימין נתניהו. אבל אתם יכולים לקרוא לי ביבי. כבוד ראש הממשלה ביבי, בעצם. זה יותר טוב. יודעים מה? רק ביבי, שתחשבו שאני עממי.

בכל מקרה, רציתי להודיע לכם: הגעתי להחלטה. כן, כן. אחרי הרבה מאוד זמן הצלחתי להגיע להחלטה בעצמי, בלי לחצים משרה או משרים.

הרי החלטתי: אני מפריט את הממשלה! כן, כן, אזרחים יקרים. אני מפריט את הממשלה!

אני מניח שאתם שואלים את עצמכם: למה הוא עושה את זה, הדפוק הזה?

התשובה פשוטה: כדי לחסוך בעלויות. עולה למדינה יותר מדיי להחזיק את הממשלה הזו, והתשובה היחידה היא הפרטתה המיידית.

אני מניח שאתם שואלים את עצמכם: איך זה יתבטא, החרטא-ברטא של שפוט-השרה הזה?

פשוט מאוד, אזרחיי היקרים: מעכשיו הממשלה תעבוד כמו מערכת החינוך - מי שיש לו כסף לשלם יקבל משהו טוב ופרטי, ומי שאין לו יסתפק בדרעק הציבורי.

הממשלה הציבורית תמשיך להתקיים, אך מעכשיו כל טייקון יוכל להקים ממשלה למטרות רווח באמצעות מכרז תפור מראש, וכל מי שירצה יוכל לשלם, והרבה, על מנת לעבור לאחריותה של הממשלה הזו, שתדאג לאינטרסים שלו הרבה יותר טוב מהממשלה הציבורית הגרועה שיש פה.

מי שירצה ויהיו לו את האמצעים הכספיים לשם כך, יוכל לצאת מצבתות הממשלה הציבורית שנתונה ללחצי קבוצות סקטוריאליות שבכל מדינה אחרת היו עפות מכל המדרגות.

מי שירצה יוכל לצאת מהממשלה הציבורית שמנוהלת בפועל בידי פקידי אוצר שסביר להניח שלא הייתם נותנים להם לנהל את דוכן הפלאפל הקרוב לביתכם.

מי שירצה יוכל לצאת מהממשלה הציבורית ששריה הם תוצאה של הסכמים קואליציוניים מבאישים יותר מלחם בן חמש שנים.

מי שירצה יוכל לצאת מהממשלה הציבורית שיציבה בערך כמו פואד על קביים גבוהים במיוחד.

במקום כל אלו הוא יקבל ממשלה יציבה ששריה יהיו מקצועיים, פקידי האוצר במקומם יועמדו, קבוצות הלחץ ישלמו במזומנים כדי לקבל את מבוקשן, ובראש הממשלה הזו יעמוד טייקון ששאיפותיו יהיו לאזן בין הרווחים שהוא יעשה מכם ובין הדאגה לרווחתכם.

כלומר, עד התספורת הבאה.

שבוע טוב לכם.

נ.ב ראיינתי את יובל בינדר, מי שהמציא את הסרטונים נוסח "סגרו את הפייסבוק". מוזמנים להיכנס ולקרוא.