תשמעו משהו מפחיד: יש בעולם מיליארד ותשעים מיליון אנטישמים. זה המון! זה מספר עם עשר ספרות! נכון שאתם עכשיו ממש מודאגים ורוצים צה"ל חזק, נאומי פאתוס של ביבי וכל זה?

אה, רגע, כדאי שאני אבהיר על מה אני מדבר: בליגה נגד השמצה (ADL) עשו סקר מקיף ב-102 מדינות וטריטוריות ברחבי הגלובוס, שאלו 53,100 איש שאלות הנוגעות ביהודים, ומכך הסיקו מסקנות על 4,161,578,905 בני אדם. מתוכם יצא שקצת יותר מרבע אנטישמים, וככה הגענו למספר המקסים הזה של מיליארד אנטישמים אותנטיים.

אז רגע לפני שאתם הולכים להתפלל על נפשותיכם ולקוות שהניאו-נאצים לא יתפסו אתכם, הרשו לי להרגיע: מאחר שאני לא סומך על טמקא, וואלה ושות', נכנסתי לאתר של הליגה נגד השמצה ובדקתי בעצמי את הנתונים. אחרי ניתוח מאוד קצר אפשר להגיע דיי בקלות למסקנה שמדובר בבדיחה, ושהסקר הזה לא מלמד כלום חוץ מזה שבליגה נגד השמצה יש מחסור חמור בחיים ועודף חמור עוד יותר במשאבים וכוח אדם. שמעתם את זה שם, חברי כנסת מהליכוד? הכל בסדר, אפשר לצאת מהמקלטים.

קודם כל, הסקר הזה מוכיח את אמיתות המשפט "יש שקרים, שקרים גסים ויש סטטיסטיקה". קודם כל, להסיק באמצעות סקר כזה על כמות האנשים שמחזיקים בדעות אנטישמיות זו חתיכת דמגוגיה לשמה - כולם יודעים שסקרים מדויקים כמו העובדות ההיסטוריות שיאיר לפיד משלב בסטטוסים שלו. למי שלא זוכר, בבחירות האחרונות אחד המדגמים (זה של 22:00 ביום הבחירות) הראה שלמרצ יש מושב אחד יותר מלבדיחה שהקימה ציפי לבני, אבל בפועל הבדיחה קיבלה קצת פחות מ-17,000 קולות יותר ממרצ. סקרים יכולים לתת בערך, משקל מסוים באוכלוסייה, אבל מכאן לגזור שיש יותר ממיליארד אנטישמים ברחבי הגלובוס זה הגיוני כמו לטעון בגלל ברני מיידוף שכל היהודים גנבים.

אבל מעבר לזה, הפרופורציות של הסקר הזה הן בגדר העלבון לאינטילגנציה, גם בלי ללמוד סטטיסטיקה. אני לוקח קורס מבוא לסטטיסטיקה וזה חורה לי, ומעניין מה למינה צמח יש לומר על הבדיחה הזאת. כאמור, 53,100 נשאלים אמורים לייצג 4,161,578,905 בני אדם. זה אומר שכל אדם מייצג 78,372.484 בני אדם. כדי להכניס את זה לפרופורציות, סקר בקנה מידה כזה בישראל פירושו לשאול פחות מ-104 אנשים*. כל סקר בחירות שבסוף מתברר כ"אופס הכנסנו בטעות את הישראלים לרשימת המפלגות שיש להן סיכוי" שואל לפחות פי חמישה מזה, והנשאלים מייצגים רק בעלי זכות הצבעה. כלומר, כבר בפרופורציה הכללית מדובר במשהו כל כך דמגוגי שאני לא אתפלא אם הוא יוזמה של שלדון אדלסון ונוני מוזס (ראיתם אלו דמגוגיות הם מממנים בארץ?).

אבל אם נעבור לפרופורציות ספציפיות יותר זה נהיה עוד יותר מגוחך. בכל מדינה שאלו כ-500 איש, מלבד בהודו, ארצות הברית וסין, שם ראיינו אלף איש בכל מדינה. בסין יש, על פי הנתונים שמציגה הליגה נגד השמצה, 1,048,092,045 בני אדם בגירים. פירוש הדבר הוא שכל נבדק סיני אמור לייצג 1,048,092.045 בני אדם. בפרופורציה הישראלית, אם תהיתם, זה אומר סקר של פחות משמונה אנשים שאמור לתת מדגם של כל האוכלוסייה. כל זה, כמובן, לא מפריע לליגה נגד השמצה לטעון שבסין חיים 210 מיליון אנטישמים. וואו, ADL, וואו. כמובן, זה אומר שיש מדינות בהן הפרופורציה היא יותר הגיונית (כדי להגיע לפרופורציה הכללית בסופו של דבר), אבל רק הדוגמא הסינית מראה עד כמה הסקר הזה, שמתיימר להיות רציני ומקיף, רציני ומקיף כמו המצע של הליכוד ביתנו בבחירות האחרונות (כן, אני יודע שלא היה להם מצע).

אבל בואו נעזוב שעשועי מספרים. בואו נעבור לתכל'ס: מה שאלו את הנבדקים? הרי אי-אפשר להתקשר למישהו ולשאול אותו בפשטות אם הוא אנטישמי, כי יש לאנשים נטייה לא ברורה להיעלב משאלות כאלה. אז מה שעשו בליגה נגד השמצה זה לקחת 11 סטריאוטיפים אנטישמים, לשאול את הנבדק כמה הוא מסכים עם כל אחד מהם, ומי שהסכים עם שישה או יותר מהם (כלומר, עם הרוב), יצא אנטישמי. חלק מהסטריאוטיפים האלו אכן אנטישמיים, אבל על שניים שווה להתעכב.

הראשון הוא "יהודים חושבים שהם טובים יותר מאנשים אחרים". ברצינות? זה הסטריאוטיפ האנטישמי שלכם? זה סטריאוטיפ על כל אומה בעולם המערבי. להזכיר לכם מה העמדה לגבי צרפתים, בריטים או אמריקאים בתחום הזה? יופי. חוץ מזה, תסלחו לי, אבל מה הייתם חושבים על אדם שמברך את האל "שבחר בנו מכל העמים" ושמתיימר להיות "אור לגויים"? נכון שהדבר האחרון שהייתם חושבים עליו זה שהוא לא חתיכת פוץ מתנשא? יכול להיות שלא הייתה כוונה כזאת במקור, אבל אתם לא יכולים להאשים אנשים שזה המסר שהם מקבלים. אה, והקטע הזה לתת את שיעור היהודים שזכו בפרס נובל לעומת שיעור היהודים באוכלוסייה? לא ממש עוזר בזירה הזו.

השני הוא "יהודים מדברים יותר מדי על השואה". אתם אמיתיים? תסתכלו רק על ישראל כעל דוגמא מייצגת - אנחנו לא מפסיקים לדבר על זה. ראש הממשלה שלנו בכל נאום שנתי באו"ם חייב להזכיר איכשהו את אושוויץ, והוא משווה דרך קבע כל אחד שלא בא לו בטוב עם הנאצים ועוזריהם. הרי אף אחד מהנשאלים לא באמת חושב שהיהודי שנמצא איתו בעבודה מדבר על זה יותר מדי (טוב, אולי יש כמה שכן), אלא היחס הוא כנראה להנהגה ולאישים הבולטים - נתניהו, אדלסון ושאר החברים. רוצים לשמוע קטע? הם באמת מדבר יותר מדי על השואה. בקיצור, אי-אפשר לחלץ מהנתון הזה שום דבר.

ואם כבר בהיגדים עסקנו, אז אפשר לומר שיש פה רמאות קטנה: היגד אחד אומר שליהודים יש יותר מדי כוח בזירה הפיננסית, השני אומר שיש להם יותר מדי כוח בעולם העסקים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שכמעט כל מי שיענה על ההיגד הראשון ב"מסכים" יענה כך גם על ההיגד השני, כי זה כמעט אותו הדבר. שלא במפתיע, ההפרש בין ההסכמה עם הסעיף הראשון לבין ההסכמה עם הסעיף השני הוא אחוז אחד בלבד, מה שמוכיח את טענתי שבעצם לקחו סטריאוטיפ אנטישמי אחד (יהודים שולטים בכלכלה על גווניה) ופיצלו אותו לשניים, מה שמעלה את הסיכוי לעבור את ששת הסעיפים.

אבל כל הסעיפים האלו - מהאנטישמי ביותר ועד הדמגוגי ביותר - לא מצביעים על פרקטיקה אנטישמית כלשהי שהם עלולים לנקוט, אלא על סטיגמות שבהם האנשים האלו חיים. הרי יש הרבה אנשים שחושבים שיש קונספירציה ערבית נגד ישראל. זה לא אומר שכל מי שחושב ככה יצדד בפגיעה בערבים או באפליה שלהם. זה בסך הכל אומר שיש משהו שהוא מאמין בו, שלא בהכרח מוצדק. כך, זה גם לא אומר שכל מיליארד האנטישמים שמספרים לנו עליהם מחר יקחו קלשונים, ידחפו את היהודים לאסמים וישרפו אותם. זה אומר שאותם 14,586 איש (26% מ-56,100) שעונים על הקטגוריה של אנטישמיות חיים בשבלונות ובסטיגמות. זה לא משהו חיובי או שלא צריך להדאיג אותנו, אבל קצת פרופורציות לא הזיקו לאף אחד.

אבל אחד הדברים המבדרים הוא שהכריזו על שטחי הרשות הפלסטינית (הגדה ועזה) כעל האזור האנטישמי ביותר בעולם. כלומר, ברצינות? אני יכולתי לספר לכם את זה. יש קטע כזה, לאוכלוסיה שבאזור אחד נמצאת תחת משטר צבאי ישיר של יהודים ובאזור שני תחת דיקטטורה איסלאמיסטית ושנמצאת בסגר (בין אם מוצדק ובין אם לאו), לא ממש לאהוב יהודים. גם האלג'יראים לא ממש אהבו את הצרפתים כשהם שלטו בהם, וגם יהודי ארץ ישראל לא סימפטו את הטורקים יתר על המידה בימי האימפריה העות'מאנית. בקיצור, זה שהרבה אנשים שם לא אוהבים אותי זה ידוע ואני לא מת על זה (ואני בטח לא מעודד אלימות), אבל אני לא יכול לצפות מכולם להיות גנדי ולבקש ממני בנימוס ללכת.

בקיצור, קוראים יקרים, אל תיבהלו מהסקר הזה. הוא רובו אוויר חם שלא עומד במבחן המציאות. יש אנטישמים בעולם, ויש תקריות אנטישמיות בעולם, אבל הסקר לא מספק עליהם כמעט שום מידע. הוא כן מספק מידע על עד כמה משועממים בליגה נגד השמצה, ויש לי הרגשה שההשמצה שהם קיבלו בבלוג הזניח הזה לא הולכת להיות היחידה שהם יחטפו.

*על-פי נתוני הלמ"ס, לפיהם בסוף ינואר היו בישראל 8,146,300 תושבים.

בכל פעם בה חייל צה"ל עושה מעשה מכוער לדובר צה"ל יש כבר תגובה מוכנה מראש: "המעשה מנוגד לערכי צה"ל..." ולפעמים מצטרף גם איזה "...אנו רואים בחומרה את המעשה...". אני החלטתי לבדוק האם צה"ל באופן כללי עומד בערכיו אשר הציב, והתוצאות לפניכם.

נתחיל בערכים שקשורים ל"מדיניות פנים":

• אמינות: הבה נתחיל עם ה"נכשל" הכי גדול והכי רועם של צבא ההגנה. ראיתי בימי השירות שלי כל כך הרבה קצינים משקרים במצח נחושה, לעתים לי (למרות שהיה ברור לי שזה שקר מוחלט) ולעתים למפקד שלהם. לפעמים זה שקר ברמת החרטוט ("הרצח של משפחת פוגל נעשה בחודש הרמדאן...") שלא בטוח אם הוא נעשה במודע או לא במודע, וחלק מהשקרים הם בניסיון לכסת"ח ולהעביר אחריות נטו. מסמך הרפז העלה את החשד שתופעת הכזבים הזו לא נעצרת אצל בעלי הדרגות המלבניות וממשיכה בכל הכוח לנושאי הפלאפלים והחרבות. לא פלא שקצינים משתלבים כל כך טוב בפוליטיקה - בחלק החשוב בתחום הם מאומנים היטב. ושלא תחשבו שזה נעצר בקצינים, גם החפ"ש יספר שאמא שלו מתה כדי לצאת לשבוע הביתה על חשבון המערכת. גם כלפי חוץ צה"ל לא ממש עומד בערך (ע"ע "הטיסה של בוגי במסוק לחתונת בתו עלתה מאה אלף ש"ח").
• דוגמא אישית: לאור העובדה שבסעיף הקודם הופיע המשפט "ראיתי בימי השירות שלי כל כך הרבה קצינים משקרים במצח נחושה...", ניתן להסיק שקצין שבר מול עיניי את הערך "אמינות". אי לכך, גם לערך "דוגמא אישית" ניתן להעניק בגאווה את הציון "נכשל".
• אחריות: אחד המושגים שמופיע בפירוט הערך הוא "...כשהוא [החייל] נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו". המציאות היא שאם משהו משתבש/נעשה שלא כדין, כל עוד לא ניתן להוכיח את זה, אף אחד לא ייקח אחריות על מה שנעשה. גם באזרחות זה קורה, אבל בצבא, שם על כל חרטוט קטן עלולים להיכנס למפקד היחידה עם כומתה על הראש ולחטוף עונש לא נעים, זה רווח אפילו יותר. כל אחד ישמח להעביר את האחריות כלפי מטה, כלפי מעלה, הצידה, באלכסון - העיקר לא להיענש, ואם מישהו שאתם לא אוהבים יידפק בגלל זה, בכלל טוב. רוב החיילים, כשהם עומדים להישפט, מתכננים קו הגנה שהמילים "מודה באשמה" לא נכלל בו (אלא אם אין בררה ויש הוכחות חותכות). בקיצור, כולם ישמחו לקחת אחריות - בתנאי שיש הוכחות לכך שבאמת הם אלו שאמורים לקחת אותה.
• רעות: אה, כן, אחוות הלוחמים הידועה. כל כך ידועה, שכדי להתקבל אליה כל חייל חדש זוכה לזובור ולתנאים נחותים וקשים מנשוא רק כדי שלחיילים הוותיקים יהיה נוח. אמנם לא תמיד זה מגיע למקרי האלימות ששולחים חיילים לבית חולים, מה שגורם לנו לשמוע עליהם, אבל כולם יודעים שחייל חדש ישחק את עצמו במשמרות של ארבע שעות שמירה-ארבע שעות מנוחה-ארבע שעות מנוחה רק כדי שהחייל הוותיק לא יצטרך לשמור. אצל תומכי הלחימה העסק פחות עוסק בזה, אבל שם הם פשוט ישמחו לדפוק אחד לשני עוד שמירה או שתיים רק כדי להמציא איזו סיבה לחופשת מחלה וללכת הביתה. בקיצור, עוד נכשל.
• משמעת: פה אני מרשה לעצמי להתפוצץ מצחוק. באמת חשבתם שתקחו אנשים בגיל 18, תשימו אותם במסגרת צבאית בלי שנשאלו אם הם מעוניינים בכך או לא, והם פשוט יעשו כל מה שתגידו להם ועוד יגידו "תודה" אחרי זה? כן, בטח. ספק בלבי אם יש חייל שלא שבר שמירה, חייל שלא השאיר את הנשק שלו בחדר בלי השגחה (חיילים שאין להם נשק לא נחשבים), חייל שלא מחזיק בחדר שלו מכשיר חשמלי שלא קיבל אישור מהרס"ר, חייל שלא מחזיק פריטים עודפים שהוא לא חתום עליהם, חייל שבאופן מודע החליט למצוא דרך לא לעשות את מה שהתבקש לעשות. חוסר במשמעת לא מתבטא רק בסירוב פקודה, חוסר במשמעת מתבטא בכל הדברים הקטנים שהחייל עושה כשאף אחד לא מסתכל, וחיילי צה"ל עושים כל כך הרבה דברים בניגוד לפקודות, שלהגיד על צה"ל שהוא צבא ממושמע זה בגדר בדיחה.
• שליחות: אין ספק שהרבה מאוד חיילים רואים בשירותם הצבאי שליחות. לוחמים רבים רואים שליחות בתפקידם, כל הקצינים באופן גורף, סביר להניח שגם אחוז לא מבוטל מהנגדים, גם נתח מכובד מתומכי הלחימה, גם חלק יפה מאותם "ג'ובניקים" בעלי תפקיד משמעותי (8200 וכדומה), ואולי יש גם כמה מכיני קפה שרואים בזה שהקצין שלהם יקבל את הקפה החביב עליו בלי מאמץ סוג של שליחות. עכשיו רק נשאר לשאול: אם החיילים חדורים בכל כך הרבה מוטיבציה ותחושת שליחות, למה הם מחכים שהשליחות הזו תיגמר? כמו כן, יש כל כך הרבה חיילים שמרגישים שהם מבזבזים את הזמן בצבא, שאי אפשר להתעלם מהם. אז הערך הזה לא מקבל "נכשל", אבל גם על הציון העובר שהוא מקבל כדאי לשאול כמה שאלות.
• מקצועיות: חיילי צה"ל בעלי המקצוע מתחלקים לשני סוגים: אלה שיודעים לבצע היטב את העבודה שלהם ואלה שלא. מנסיוני האישי החלק הראשון הוא יותר גדול. גם החלק הראשון מתחלק לשני סוגים: חיילים שיעשו את העבודה הכי טוב שאפשר, וחיילים שיעשו את המינימום הנדרש, כי קיבינימט יש ארוחת ערב והפסקה. נחשו איזה חלק יותר גדול הפעם. אבל בכל זאת, עובר.

יש ערך אחד שקשור גם ב"מדיניות פנים" וגם ב"מדיניות חוץ":

• חיי אדם: במדיניות הפנים הערך עוסק בבטיחות בכל מה שקשור לביצוע משימות על ידי החייל. במשימה הזו הצבא עומד לא רע, ולדעתי לצה"ל יש את ספר הוראות הבטיחות העבה ביותר מכל ספרי הבטיחות של כל הגופים בעולם. טוב, ככה זה כשצריך לכסת"ח כל כך הרבה. במדיניות החוץ הדבר נוגע לכך שלחימה צריכה להיעשות עם שאיפה לשמור ככל האפשר על חיי אדם, אך יהיה מוכן לסכן את עצמו כדי לבצע את המשימה. גם פה הצבא מתפקד היטב, יש לציין.

וכעת, לערכים הקשורים ב"מדיניות חוץ":

• דבקות במשימה וחתירה לניצחון: ניתן לומר לזכות הלוחמים שהעובדה שחמאס צוחק עליהם בפרצוף שנים זה לא באשמתם אלא באשמת הדרג המדיני שחושש מהדבר הזה שנקרא "מדיניות". מה גם שאם לחייל יש משימה להגיע הביתה, תהיו בטוחים שהוא ידבק בה ויחתור לניצחון. בקיצור, ציון עובר.
• טוהר הנשק: זה הערך שמרבית המקרים "המנוגדים לערכי צה"ל" מנוגדים לו. סביר להניח שחיילי צה"ל, שברובם לא שואפים להיות קלגסים, באמת לא מהווים קלגסים, עומדים ברובם בערך הזה. אבל ריבוי המקרים בעת האחרונה שבה אפילו דובר צה"ל צריך להודות בכישלון בעמידה בערך זה, מורידה את הציון. הוא עדיין עובר, אבל לא מאה.

כעת, הבה נסכם את הנקודות:

מדיניות פנים: חמישה נכשלים, שני עוברים.

מדיניות פנים ומדיניות חוץ: ציון גבוה.

מדיניות חוץ: אחד בציון סביר, אחד עובר.

סה"כ: חמישה נכשלים, שלושה עוברים, אחד בציון סביר ואחד בציון גבוה. אם ניתן לציון נכשל נקודה אחת, לציון עובר שתי נקודות, לציון סביר שלוש נקודות ולציון גבוה ארבע נקודות, נקבל בסה"כ 18 נקודות מתוך 40 אפשריות, דהיינו 45 נקודות מתוך 100 - נכשל רציני. צה"ל בהחלט לא עומד בערכיו באופן יומיומי, ולא רק במקרים הבודדים המגיעים לתקשורת מפעם לפעם.

לעומת זאת, אם ערכי הצבא היו כסת"ח, עיגול פינות ושאיפה להגיע הביתה - תהיו בטוחים שהצבא היה מקבל מאה.

והעיקר מספרים לנו שצה"ל מנחיל לנו ערכים.

שיהיה שבוע טוב.

נ.ב. ברור לי שלא כל החיילים הם כפי שמתואר לעיל, ושיש יוצאי דופן, אין צורך לציין זאת ולהביא סיפורים אישיים ששונים ממה שמתואר פה. אני מדבר על מה שקורה באופן כללי.

מכתב שצריך להישלח ליובל שטייניץ אבל לא יישלח כי לא בא לי שיתבעו אותי על התחצפות לעובד ציבור או משהו כזה:

ד"ר יובל שטייניץ,

שלום רב.

לפני ימים אחדים תקפת את בית המשפט העליון וטענת שהוא מבזבז בין מיליוני למיליארדי שקלים מקופת המדינה. לרגע כמובן יכולנו לחשוב שסוף-סוף גידלת ביצים, אבל היום הסתבר לנו שוב, כשביצעת שיחת פיוס עם בייניש, שלהתאושש מהסירוס שביבי עשה לך לא הצלחת ולא תצליח להתאושש לעולם. מה לעשות? פודל היית ופודל תישאר.

חבל לי שהתנצלת שטייניץ, כי אתה צודק. בית המשפט באמת מבזבז לנו המון כסף. בוא נבדוק שנייה:

הוא לא ציווה על ביבי להקים ממשלה בגודל הגיוני ונתן לממשלה עם שלושים שרים לקום. על פי חוק שנקבע טרם הקדנציה הקודמת של ביבי, הכמות המקסימלית שצריך היא שמונה עשר שרים, כלומר שיש פה שנים עשר מעל המותר. לפי חישוב של ידיעות אחרונות כל שר עולה תשעה מיליון שקלים לשנה. בוא נעשה חישוב קטן: תשעה מיליון כפול שנים עשר שרים זה מאה ושמונה מיליון שקלים, להכפיל בארבע שנים שבהן הממשלה תילחם על ההישרדות שלה זה 432,000,000 ש"ח. באמת בזבזן, בית המשפט הזה.

גם היה צריך לעצור אתכם מלבנות תחנה פחמית נוספת במקום תחנה ירוקה. הרי הקנסות על זיהום האוויר יעלו לנו מיליארד ש"ח. גברת בייניש, אין לך שום ראייה כלכלית?

גם על זה שלקחתם מיליארד וחצי שקלים מתקציב המדינה בגלל האובססיה וההתמכרות שלכם לביטחון בית המשפט צריך לומר את דעתו. נכון, תמיד אפשר לזכות את בג"צ מאשמה כי זה לא כסף נוסף שהוצא, אבל למה לגונן עליהם, ד"ר שטייניץ? הרי הרווחה, התחבורה, ביטחון הפנים והבריאות שלנו נשדדו. אז כמה אמרנו? עוד מיליארד וחצי ש"ח בג"צ בזבז.

יש גם את העניין הזה שחברי כנסת שהם גם שרים לשעבר מקבלים באותו זמן גם משכורת על היותם חברי כנסת וגם פנסיה על היותם שרים לשעבר. הפנסיה הזו משתנה משר לשעבר לשר לשעבר, לפי הוותק וכמות התיקים שהיה ממונה עליהם במשך השנים, אבל הבה נגיד ששר לשעבר מקבל בממוצע 4,000 ש"ח לחודש פנסיה (שמע, בכל זאת קצת רחמנות על בתי המשפט). אם נספור נקבל 19 שרים לשעבר שאינם מכהנים כשרים או כסגני שרים כיום. 19 כפול 4,000 זה 76,000, כפול 48 חודשים שבהם הכנסת הזו תתקיים זה 3,648,000 ש"ח. ותחשוב שפה הכנסתי רק את מי שהיה שר ולא רק סגן שר, ושלקחתי ממוצע יחסית נמוך לכולם. בוא הנה, בית המשפט היה צריך להגיד לכם להפסיק עם הפארסה הזו אבל הוא לא עשה את זה. בזבזן לא נורמאלי.

בוא נסתכל שנייה על חוק "תורתו אומנותו": חרדים חיים על חשבוננו ומקבלים קצבאות על זה שהם לומדים תורה ומביאים ילדים. ישנם אפילו רבנים שמתנגדים לעניין בגלל שהם טוענים שלא כתוב בשום מקום בתורה שמי שלומד תורה מקבל פטור מלעבוד או מלעשות שירות צבאי. אבל בית המשפט הזה לא אומר לכם להפסיק עם הטמטום, אז בוא נגיד שהולכים להם עוד עשרה מיליון ש"ח בשנה? נכון, זה בטוח יותר, אבל שמע, גם ככה בית המשפט בפאניקה בגלל נאמן, תרחם. כלומר בגלל בית המשפט הממשלה הזו תוציא על אותה קבוצה עצלנית 40,000,000 ש"ח. בזבזנות לשמה, אין ספק.

גם ההקפאה הזו היא מחדל של בית המשפט העליון. הרי עכשיו כל מי שייפגע כי לא תתנו להשלים את הבנייה או להתחיל לבנות בבית שכבר קנה יתבע אתכם כי פגעתם בו ובזכותו למגורים. סביר להניח שבית המשפט יפסוק שאתם צריכים לשלם משהו כמו חצי מיליארד ש"ח לכל המתנחלים. הוא כמובן היה יכול להגיד שאתם צריכים לעשות את ההקפאה הזו בצורה נורמאלית, כשמי שכבר קנה קרקע או התחיל לבנות יוכל להשלים את הבנייה, אבל בית המשפט מופקר אז תצטרכו לשלם בגללו עוד חצי מילארד ש"ח.

גם המאגר הביומטרי יהיה יקר, בוא נגיד שגם בסביבות החצי מיליארד ש"ח. מה גם שתמיד ישנה האפשרות שהפיילוט ייכשל ואז התעודות החכמות לא יהיו בתוקף. איפה בג"צ איפה?

אז בוא נבדוק כמה הוא בזבז עד עכשיו: 3,975,648,000 ש"ח. וזה רק מה שהוא בזבז לנו עד עכשיו. הממשלה שלך אפילו לא בת תשעה חודשים, אבל בוא נעגל כלפי מעלה. אם נחשב כמה בית המשפט מבזבז בחודש, ואז נכפיל ב-48 החודשים הצפויים לממשלה הזו נקבל את המספר הזה: 19,142,314,660 ש"ח. אכן בזבוז אמיתי. ועוד לא הכנסנו פה דברים שיותר קשה למספר, כמו הנזקים שחוסר ההשקעה בחינוך ורווחה מביאים לשיעורי פשיעה גבוהים יותר, חוסר ההשקעה בתחבורה ועוד.

רגע, מה אמרת, ד"ר שטייניץ? זה לא מאחריותו של בית המשפט לקבל החלטות בעניינים הללו? זה האחריות שלכם? כלומר שתשעה עשר מיליארד השקלים הללו היו ויהיו בזבוז של הממשלה?

אז נכון, שטייניץ, בית המשפט לא עושה את החישובים הכלכליים ולפעמים הוא גם נדחף איפה שלא צריך. אבל בניגוד לממשלה שלך, בג"צ מביא לבזבוז הזה בגלל שהוא דואג לזכויות אדם ואזרח. אני לא מחסידיו של אהרן ברק, אבל יש משהו יפה שהוא אמר: "תנהלו את המדינה כמו שצריך ולא נצטרך להתערב".

מה אתה בדיוק רוצה? שבג"צ יישב בשקט בזמן שאתם עושים כל דבר בשביל להפוך את המדינה הזו למדינה שאפילו סטלין היה מעביר עליה ביקורת? אז כן, בג"צ עולה כסף למדינה אבל בגלל שהוא דורג לאזרח. בניגוד אליך ולממשלה שלך, שמבזבזת כספים כי היא לא יודעת איך להתנהל.

עכשיו, יובל, תהיה כלב טוב ותלך לביבי. אולי הוא יזרוק לך כדור שתוכל להביא בזמן שתחשוב מי באמת מבזבז פה.

בברכה,

אוריה בר-מאיר.

הערה: כן, אני מודע לכך שלא מחשבים ככה את הבזבוזים העתידיים של הממשלה. זה מה שנקרא "עקרון ההקצנה". תקראו - תבינו.

המשך שבוע טוב ונטול פודלים.