שלום לכם.

תהיתי לעצמי למה עם כל מה שהולך במו"מ הקואליציוני אני לא מצליח לייצר סאטירה טובה. הרי החומרים פשוט כאן, מונחים לפניי, וכל מה שצריך זה לקחת אותם ולעשות מהם קטעים סאטיריים טובים. ואז פרסמתי את הקטע הסאטירי הסביר הזה, והבנתי מה פחות או יותר הבעיה: אני נהנה יותר מדי. כדי לכתוב סאטירה טובה ונושכת, יש צורך במשהו שיעצבן אותי, שיגרום לי לכתוב ממקום של כאב. כרגע, המצב הוא שכל מה שהולך עם הרכבת הממשלה הוא פשוט יותר מדי מצחיק. בהתחלה ביבי מזיע גלונים על גבי גלונים וכל אחד סוחט אותו, עכשיו הוא רוצה להגדיל את מספר השרים ועושים לו צרות משפטיות (אני לעולם לא אסלח לנתניהו על מה שאני עושה עכשיו, אבל סחתיין על "יש עתיד" שהגישו עתירה בנושא), ובכל מקרה אפילו אורן חזן (אתם הולכים לשמוע עליו הרבה פה, הוא היוני שטבון החדש שלי), פישר קטן שנכנס בדוחק לכנסת, יכול לסחוט לביבי את הצורה או שלא תהיה לו ממשלה.

אז נכון, כשהממשלה תושבע תגיע ההכרה שהבדיחה על חשבוני, אבל בינתיים אני לא מפסיק לצחוק, וכמו שכבר התבטאתי במקומות אחרים, מעולם לא היה כל כך כיף להיות בצד שהפסיד בבחירות. ככה אי אפשר לכתוב סאטירה טובה באמת. כשהמציאות מביאה לי קצת נחת, וכל מה שאני רוצה זה לשבת מולה ולבלוס פופקורן, אני לא רואה טעם להוסיף עליה. לכן, אני שוב מתנצל שלא כתבתי הרבה זמן, אבל מעבר ללימודים שלי שמכבידים עליי מאוד ומחויבויות לעוד במות כתיבה, פשוט אין באמת טעם לכתוב סאטירה בימים אלו. אין מה לומר, המציאות כותבת את עצמה להפליא. כנראה שיום אחרי שהממשלה תושבע אני כבר אחזור לכתוב כאחוז אמוק, כי בכל זאת מירי רגב תהיה שרה למשהו.

וכדי שלא תרגישו שסתם קראתם פוסט תירוצים נוסף, אני פותח פה דוכן הימורים: יובל שטייניץ הוא, אם לנסח זאת בעדינות, ילד הכאפות של בנימין נתניהו. בכנסת ה-18 הוא מונה לשר האוצר כשנתניהו מינה עצמו לשר על לענייני כלכלה (ובכך בעצם הצהיר על זה ששטייניץ מיותר ושהוא סתם פה לחטוף את כל האש). בכנסת ה-19 הוא מונה לשר לענייני מודיעין ויחסים בינלאומיים, ואם אני לא טועה גם לשר לאיומים אסטרטגיים, או בקיצור מלא תארים שאמנם נשמעים יותר טוב מ"השר לענייני האסלה המלכותית של מלכת צרפת" (כן, אני יודע שאין לצרפת מלכה), אבל זה לא באמת שווה יותר. למרות ההשפלות האלו הוא ממשיך להגן על כל צעד שנתניהו עושה (נראה לי שהוא יגן עליו גם אם נתניהו ידרוס במזיד ילדה קטנה), כפי שעשה בבחירות האחרונות בנחישות מעוררת הערצה. בקיצור, ההימורים ייגעו לאיזה תפקיד יזכה שטייניץ כפרס על השקעתו. המנחש/ת נכונה יקבל/תקבל את האפשרות לבקש ממני נושא לכתוב עליו פוסט. אני אמנם אכתוב עליו מנקודת המבט שלי, אבל אני אכתוב עליו.

אגב, ההימור שלי הוא שאקוניס ימונה לסגן שר ללא תיק, ושטייניץ ימונה לסגן שלו.

שבוע טוב.

בחירות, חברים, בחירות!

בלי יותר מדי הקדמות מיותרות, הרי שיר פארודי לכבוד הבחירות. נכון, זו קצת רמאות כי כבר השתמשתי בשיר הזה כבר, אבל זה לפני המון שנים ובהקשר אחר ולמי בכלל אכפת? אז הנה זה, "בבחירות הבאות" המבוסס על השיר "בשנה הבאה" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. תבלו:

בבחירות הבאות

בבחירות הבאות ינאמו מהמרפסת

ויספרו הצלחות בודדות

ימנים ושמאלנים ישחקו תופסת

ושוב ישקעו בהזיות

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות

מנהיגים חדשים יבשילו עד הערב

ויקימו מפלגה לעצמם

ותקוות רדומות יישאו אל אם הדרך

גם זבל מהסוג הישן

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות

בבחירות הבאות נפרוש כפות ידיים

מול האיום הנישא מאיראן

או דאע"ש או חמאס או קוצרי רגליים

ופתרון לא יהיה כמובן

עוד תראה, עוד תראה

שכלום לא ישתנה

בבחירות, בבחירות הבאות.

ושיהיה לנו בהצלחה.

זוכרים את ח"כ שמעון אוחיון? לא? בטוחים? אז הרשו לי להזכיר לכם: ח"כ שמעון אוחיון הוא האיש שעומד מאחורי הצעת החוק לפיה ייאסר להגיד את המילה "נאצי" על נגזרותיה ומאחורי הצעת החוק לפיה מטרת מערכת החינוך תהיה לחנך לחיזוק מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. עכשיו, בגלל שאתם לא זוכרים מי זה, הוא החליט לבוא עם הצעת חוק נוספת. כן, חברים, נראה שח"כ אוחיון לא יירגע עם הצעות החוק המטופשות שלו עד שתזכרו מי זה חבר הכנסת שמעון אוחיון. אז הפעם כדי שנשמע עליו בא ח"כ שמעון אוחיון ודרש להוריד את השפה הערבית ממעמדה כשפה רשמית במדינת ישראל.

כבר אין לי כוח להסביר לך, ח"כ שמעון אוחיון, למה מדובר בהצעת חוק מטומטמת, כי אני עושה את זה עם כל הצעה שלך. גם אין לי כוח להתמודד עם אלו שיזכירו לי שגם ח"כ דובר ערבית - ח"כ חמד עמאר - חתם על הצעת החוק הזו, ופשוט אסכם בזה שלהיות דרוזי לא מונע ממך להיות טמבל לפעמים. רק אגיד שבאופן כללי אני מעדיף שלא תהיה שפה רשמית למדינת ישראל ושהצביון שלה ייגזר מהתרבות והלך הרוח של תושביה ואזרחיה ולא באמצעות חוקים שמוכתבים מלמעלה, אבל לבטל שפה רשמית שהיא שפת אם של בין חמישית לרבע מהאוכלוסייה - ואותה בלבד - זו לא רמיזה על כך שהמדינה יהודית אלא על כך שלערבים יש עוד מיליון מדיניות שהם יכולים ללכת אליהם.

אז מה כן אעשה? אכתוב את זה: ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ שמעון אוחיון.

תקוותי היא, ח"כ שמעון אוחיון, שאחרי ששמך הוזכר פה כל כך הרבה פעמים עד שהוא ייחרט בזכרונו של כל קורא, תעזוב אותנו מהצעות החוק הדביליות שלך ותעזוב אותנו לנפשנו. במידה ולא, אנא דאג מעתה והלאה לצרף לכל הצעת חוק שלך את התמונה הזו:

תודה.

נ.ב. האם יכול להיות, ח"כ שמעון אוחיון, שהצעת את מה שהצעת עקב כך שערבים שולטים טוב יותר מיהודים לא רק בשפה הרשמית הערבית, אלא במקרים רבים גם בשפה הרשמית העברית, ופשוט רצית לצמצם את גודל הפאדיחה?