שלום לכולכם.

מסתבר שאחרי שח"כ שמעון אוחיון הביא לחיינו את הצעת החוק שתסתום לנו חלקית את הפה (ידועה גם בשם "הצעת החוק שתאסור עלינו להגיד נאצי"), הוא החליט שהשלב הבא יהיה הגדרה של על מה כן נדבר, או בשמה החדש: "מטרת מערכת החינוך היא לחנך לחיזוק ישראל כמדינת הלאום היהודי".

תגיד לי בבקשה, חבר הכנסת אוחיון, האם זו באמת הבעיה של ישראל? חוסר בלאומיות? אני יודע שאתה וחבריך מהימין נמצאים במצב של חוסר ביטחון או משהו כזה, כי אתם בטוחים שלמרות שמאז 1977 המפלגות שמזוהות עם השמאל (העבודה שהעלתה את פרס, רבין וברק, למרות שאין שום דבר בין האחרון לבין שמאל) והמרכז (קדימה, שהעלתה את אולמרט) שלטו פה פחות מ-12 שנה, השמאל עדיין שולט כאן ומכתיב מדיניות - אבל באמת, זו הבעיה של ישראל?

תסתכל רגע סביבך, ח"כ אוחיון: יש תנועה שמוכנה לפעול ולפעמים גם פועלת באלימות כנגד הרעיון של זוגות מעורבים (ובבקשה אל תעלו את הטיעון שאם ערבייה תצא עם יהודי ישחטו אותה - גם אם זו לא הגזמה פרועה, זה לא ממש מצדיק את התנהגות כזו מצד יהודים); יש אנשים בוגרים שכבר עברו במערכת החינוך שמוכנים לסקול את אדם ורטה בגלל דעותיו והצהירו על זה קבל עם ועדה; בנוסף לזה גם כל פעילות גזענית מקבלת גל של תמיכה מעשרות ומאות אנשים, והרשימה עוד ארוכה. לאור זאת, קשה להגיד ביושר שיש פה בעיה של חוסר בלאומיות, אלא יותר בעיה של עודף בלאומנות. כמה חסרי ביטחון אתם שם למעלה שאתם חייבים לתקוע את הלאומיות שלכם לכל מקום גם כשממש אין צורך?

ואם כבר מחליטים לקבוע לתלמידים מה לחשוב במקום איך לחשוב, לא עדיף לעשות משהו עם הגזענות העולה? אה, רגע, נכון, הקואליציה שבה אתה יושב הפילה הצעה כזו לפני שמונה חודשים. מסתבר שלחנך נגד גזענות ולאומנות זה רע, להכריח ערבים ללמוד וללמד שמדינת ישראל זו מדינת הלאום היהודי זה בסדר.

ורגע לפני שאתה מעלה לי את הטיעון השחוק שצרפת היא מדינת הלאום הצרפתי וככה מתייחסים אליה ויאדה-יאדה-יאדה, תרשה לי לעצור אותך ולחסוך לך את הטרחה: בניגוד לאותו לאום יהודי (שבאמת נורא יפה מצדה של ציפי לבני להתעקש עליו) מעורפל שלא ברור מתי הוא קשור לדת ומתי לא, הלאום הצרפתי, לפחות ברמה התאורטית, לא מתייחס יותר מדי לנושא הדת. מבחינה תאורטית, אין שום סתירה בין היותו של מישהו קתולי, פרוטסטנטי, יהודי, מוסלמי או בהאיי לבין היותו צרפתי (זה שבפועל קורים דברים אחרים זה נכון, אבל זה לא רלוונטי כרגע). לעומת זאת, אי-אפשר להיות בן דת מוסלמית, נוצרית או דרוזית ולהיות שייך ללאום היהודי. כלומר, אתה מבקש בעצם לחנך שמדינת ישראל היא מדינתו של 75 אחוז מהציבור בלבד וש-25 האחוזים האחרים יישבו בשקט ויגידו תודה שמותר להם לשים פתק בקלפי בלי שמציצים להם למעטפה. מזל באמת שהבהרת ש"מדינת ישראל שייכת רק לעם ישראל", כדי שכל הנאיבים שחשבו שאתה בסך הכל דואג לחזק את מדינת הלאום יבינו שבעצם אכפת לך מפלח מאוד ספציפי של האוכלוסייה.

אה, והרעיון המקסים הזה שילמדו את תכנית הלימודים שלך בבתי ספר ערביים? גאוני. הגיע הזמן באמת ללמד את הערבים האלה שהם צריכים לחפש לעצמם את אחת מ-42 המדינות הערביות שיש פה באזור או לשתוק כנגד הרצון להפוך אותם לאזרחים סוג ב' (אם לא בפרקטיקה אז במהות). מעניין אם אתה תסמוך על המורים הערבים שיעשו את זה או שתכניס לבתי הספר האלו מורים יהודים שיעשו את העבודה הזו, רק כדי להיות בטוח שהחומר עובר.

עוד נקודה שמעניינת אותי היא איך תיראה הבחינה על החומר הזה. אוקיי, סבבה, השאלה הראשונה תהיה "הגדר את מדינת ישראל" כשהתשובה היא "מדינת הלאום היהודי", אבל מה הלאה? מה חובותיו וזכויותיו של הערבי במדינת הלאום היהודי? איך אתה בדיוק הולך לבדוק שמלמדים את הילדים הרכים לאומיות מהי בדרך הטובה ביותר?

אבל הדבר הכי מעניין הוא העניין הזה שהחינוך ללאומיות יהודית גאה יהיה "מטרת מערכת החינוך". אני בהחלט מבין את ההיגיון, כי במטרות שלה להקנות ידע וכלים, לפתח את החשיבה או סתם להקנות כמה ערכים אוניברסליים (כמו, נגיד, לא לצהול ולשמוח כשנותנים למישהו אחר מכות) מערכת החינוך כבר לא תעמוד בעשור הקרוב, וכנראה שגם בזה שאחריו, ולכן בהחלט טבעי שניתן לה לחנך לערך הנשגב של "כל זה שלי ולא של אף אחד אחר ושהוא לא יעז לגעת בזה" (אגב, אתם מוזמנים להראות לתלמידים את הסרט "מלך האריות" של דיסני, שמחנך פחות או יותר לערכים האלו, אבל אל תקרינו להם בטעות את סרט ההמשך הסמולני). אבל אתה לא חושש שגם זו עלולה להיות מטרה גבוהה מדי? למה לא ללכת על מטרות שכבר הושגו, כמו הכשרת מכי מורים? הכשרת חיילים טובים? הכשרת שטינקרים שבעזרת שר החינוך זורקים את מעמד המורה לזבל? לא הגיוני יותר?

בקיצור, אנא ממך ח"כ אוחיון, למרות שאני מבין ללבך ולרצונך לתפוס כותרת ושיידעו מי אתה, בבקשה קח לך חופשה מהצעות חוק. אתה אמנם פעלתן ויש לך אנרגיות, אבל החופשה הזו היא לא בשבילך, היא בשבילנו.

תודה ושבוע טוב.

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי מתקשה להסתובב עם חלק מהחברים שלי. איך אני אמור להסתכל להם בעיניים אחרי שהם אומרים לי שלדעתם גדעון סער עשה עבודה טובה כשר חינוך? אני יודע שהם לא מטומטמים, כי נכון לעכשיו אין לי חברים מטומטמים (ואני לא מדבר על חברי פייסבוק, אלא על חברים שממש טורחים להיפגש איתם ולדבר איתם על דברים. זה לא בלתי סביר שבין חבריי בפייסבוק יש גם כמה אנשים נטולי איי.קיו), אבל ממש לא נעים לי לבקש מהם שייתנו לי ממה שהם מעשנים.

הבה נבדוק את הנימוקים השונים לכך שגדעון סער הוא שר חינוך מוצלח:

• שקט תעשייתי - קודם כל, אם המדד הזה שווה משהו, הרי ששטייניץ הוא שר אוצר מצטיין. פקידי האוצר אפילו לא איימו בשביתה כל הקדנציה שלו. דבר שני, המורים חתומים על הסכמי שכר מימי יולי תמיר (הסירו דאגה מלבכם, גם זה יתפוצץ לנו בקרוב בפרצוף), מה שאומר שגדעון סער הוא אכן מצטיין, אבל בגניבות קרדיט.
• הזינוק בדירוג העולמי במתמטיקה - אם מישהו מאמין בנימוק הזה, אני מציע לו לחפש מסביב לכיסא שלו, יש מצב שהוא ימצא שם חלקים מהמוח שלו שנפלו על הרצפה. לא צריך להיות תלמיד מחונן כדי להבין שכל הפעולות שנעשו במבחן הזה עונות להגדרה של "רמאות". אבל גם אם לא באמת הוציאו את התלמידים החלשים מהכיתה (או שדאגו מראש שלא יגיעו), הרי שהמבחן נערך בתחילת שנה"ל 2010-2011, אחרי שגדעון סער היה בקושי שנה וחצי בתפקיד. אתם באמת חושבים שעם הביזיון שהולך בבתי הספר פה אפשר לשפר את המצב עד כדי כך בשנה וחצי? ככה שאם לא הייתה פה רמאות, הרי ששוב גדעון סער גונב את הקרדיט מהשרים שלפניו.
• חיזוק הקשר לציונות - הנה חדשות בשבילכם: גם לימור לבנת ומירי רגב פועלות לא מעט במישור של חיזוק הזהות הציונית בקרב אזרחי ישראל. המשותף לשלושתם הוא שדרכי הפעולה שלהם מתאחדות לכדי פשיסטיאדה אחת גדולה. אז יכול להיות שיש פה כמה קוראים שבשבילם קבלת "ערכי הציונות" (מישהו יודע מה השטות הזו אמורה להביע?) בלי להקדיש לכך מחשבה זה האידאל, ובמקרה כזה אני מציע לכם לבקש מדלוריאן להסיע אתכם לאיטליה של שנות ה-20 וה-30, שמעתי שהיה אז שמח שם.
• חיזוק המורשת היהודית - אני מודה שאני לא מומחה לענייני מורשת יהודית, אני רק יודע שאפשר להגדיר את הסעיף הזה כהצלחה אם היא כוללת לינצ'ים בערבים. בני הנוער ביצעו הרבה כאלו בזמן האחרון.
• ביצוע רפורמות במערכת החינוך - חוץ מנושא התלבושת האחידה (המיותר) והפרטה חלקית של מערכת החינוך (על הצד הגרוע ביותר, כמובן), כמה רפורמות בדיוק גדעון סער ביצע? נכון, יש טיולים למערת המכפלה ועוד כל מיני דברים יפים שכאלה, אבל בינתיים אנחנו מדברים על דברים שנראים כמו פעולות של שר משועמם שיועץ התקשורת שלו המליץ לו לעשות משהו.
• הוא אחד הפוליטיקאים הרציניים - צודקים. מצד שני, גם מירי רגב, אביגדור ליברמן, זאב אלקין, דני דנון ואופיר אקוניס הם פוליטיקאים מאוד רציניים ובכל זאת אני מעדיף לכרות לעצמי אצבע מאשר לראות מי מהם מקבל תפקיד מיניסטריאלי. אותו הדין לגבי השר לחינוך מחדש.

לסיכום, חברים יקרים, תפסיקו לבלבל לי במוח.

המשך שבוע טוב.

רוצים לקצר את החופש הגדול? אז רוצים. חרטא. אני אמנם בעד (וזה עוד מתקופתי כתלמיד), אבל זה לא באמת יקרה.

אבל לי אין כוח לשטוח שוב את טיעוניי נגד החופשים הארוכים הללו (ואל תגידו לי משפטים בסגנון "אוי-אוי-אוי, אנחנו עובדים קשה כל השנה, אנחנו צריכים את החופש הזה כדי לנוח" - אני חייל. אני משרת באחד האזורים הכי מסריחים במדינה הזאת. החופש הכי ארוך שאני יכול לקבל הוא של שבוע, אלא אם אני עוקץ גימלים רציניים. אתם לא רואים אותי מתבכיין, נכון?).

לכן, הנה מה שיש לאנשים אחרים לומר על היוזמה לקצר את החופש בששה ימים עלובים ולהחזיר אותם בחופשות חג אחרות:

• "היי, זה שאני מת לא אומר שפגו זכויות היוצרים שלי על המותג 'ישראבלוף'." (יוסי בנאי קם מהקבר)
• "בהתחלה שמעתי שמקצרים את החופש ונחרדתי: מה, להיות עוד זמן עם הרוצחים האלו? אבל אז שמעתי שמאריכים חופשים אחרים ונרגעתי." (מורה מהשורה אצל הפסיכיאטר)
• "אני חושב שהמסר שלנו לא עובר כמו שצריך. אנחנו מרביצים למורים בשביל להאריך את החופשים, לא בשביל לקצר אותם." (יו"ר מועצת התלמידים הארצית בפגישה עם שר החינוך)
• "תפסיק לבלבל לי את המוח ולך תמצא איזשהו קבר לאמץ." (גדעון סער בתגובה)
• "אני בעד קיצור החופש הגדול - אתם יודעים כמה פניות מהורים שלא עומדים בהוצאות אני מקבלת בחופשת הקיץ?" (עובדת סוציאלית מדברת)
• "שר החינוך הביתה! שר החינוך הביתה!" (התלמידים מפגינים נגד השינוי)
• "יש מישהו שיכול לנאום להם נאום היסטורי?" (גדעון סער בפאניקה)

וזהו להיום.

שבוע טוב, חברים.