אני לא מבין. בחיי שאני לא מבין. הרי היו לנו שלוש שנים נהדרות לבד, למה עכשיו לחזור ולהיפגש? הרי אתה יודע שרק המחשבה עליך עושה לי בחילה, אז למה בכוח? נשבע שהגורם הראשון לרצון שלי לעבור מהמדינה הזו זה המחשבה שאתה תוכל לקרוא לי כמה שתרצה, אני לא אצטרך לראות אותך אלא דרך עדשת האקטואליה.

ולמי שלא מבינ/ה, זומנתי למילואים לראשונה מאז השחרור שלי. אם אתם קוראים ותיקים שלי, אתם יודעים שאני אוהב את צה"ל כמו שאוהבים את האקס/ית (ואני לא מדבר על המקרים האלו בהם נשארתם ידידים או לפחות בלי רגשות רעים. אני מדבר על המקרים שהתקבעו כנורמה הרגשית של הליך הפרידה, היינו שניכם מנסים לשרוף האחד לשנייה את הרכב), רק שבמקרה הזה מדובר באקס/ית שמתעקש/ת להישאר ידידים. את צה"ל כמובן זה לא מעניין, וזומנתי לשבועיים מילואים, ועוד באמצע הסמסטר כשאני פרילאנסר, ככה שהלקוחות לא ממש חייבים להתעניין בעובדה שאני במילואים.

"בסדר", בטח תגידו, "הזמנים קשים, צריך עוד כוחות". אני לא לוחם וזה אימון. "בסדר", תגידו, "אבל יש לך תפקיד חשוב". כל כך חשוב שהסמג"ד שלי קבע שאני פספוס של צה"ל מרוב שיכולתי לעשות דברים קצת יותר טובים מלשבת במשרד ולהדביק גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ (הייתה לזה משמעות ביטחונית כלשהי, אבל זה עדיין להדביק גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ). "בסדר", תגידו, "אבל צריך שם גם אנשים מוכשרים שינהלו את העניינים". אז קודם כל, ניהלתי את העניינים בדיוק חודש. דבר שני, אני מסכים שלא כדאי לשים בתפקידים האלו רק אנשים כמו מיקי זוהר (תודו שהדבקת גזרי נייר על בריסטולים באמצעות סלוטייפ יכולה להיות תרפיה מעולה לדביל הזה), אבל אי אפשר פשוט למצוא מישהו שהוא סתם לא מטומטם ולעזוב אותי בשקט (וכן, אני חושב שאני חכם. אני שמאלני אז זכותי להתנשא)? בקיצור, צה"ל יכול להסתדר מעולה בלעדיי ויהיה מאוד נחמד אם יבינו את זה שם וישחררו את התקן שאני תופס לטובת מישהו שלא שונא את ערימת הביורוקרטיה במדים שנושאת בשם "צבא ההגנה לישראל".

"בסדר", תגידו (כמה עוד תגידו?!), "מילואים זה דווקא נחמד". אז אני יודע שזה רק היום הראשון שלי ושהמצב עוד יכול להידרדר, אבל בינתיים זה כיף כמו שמיכת סקביאס. נכון, זה פחות גרוע מהצבא הסדיר, אבל זה עדיין בא בטוב כמו סרטון הוצאה להורג של דאע"ש לפני השינה. אה, ואם זה לא מספיק, אז המילואים שלי בבקעת הירדן. נשבע שאם עושים פה עוד מלחמה בקיץ אני פותח בנוהל התאבדות. עברתי את זה שלוש פעמים ואפילו גלידה לא קיבלתי, ככה שממש לא דחופה לי הפעם הרביעית.

עוד חוויות קסומות מהמילואים בימים הקרובים.

שלום לכם.

יש הרבה מה להגיד על גל הטרור הזה: על הפחד, על האלימות, על זה שהממשלה הימנית ביותר מאז זאת של יצחק שמיר ב-1990 מחלקת את ירושלים, על זה ששרים בממשלה הזו הולכים להפגין נגד מעון ראש הממשלה כי הם כנראה שכחו מה הקטע של להיות נבחר ציבור, על זה שבמרצ טוחנים שהפתרון היחידי הוא שתי מדינות בלי לדבר במילה על פתרון קונקרטי לגל הנוכחי (אפשר כבר אינתיפאדה?), על זה שהמחנ"צ פתטיים כרגיל ועל זה שהח"כים הערביים רק שופכים שמן למדורה. אבל אני רוצה לדבר על יאיר לפיד. למה יאיר לפיד, אתם שואלים? פשוט מאוד: כי הטמבל הזה הכריז שהוא ירוץ לראשות הממשלה. כן, הסיכויים שהוא יצליח קטנים, אבל מצד שני אם לפני שנה הייתם אומרים שלהרצוג יש סיכוי לתת פייט לנתניהו הייתם נכנסים לבית משוגעים. אז כן, בהחלט לא בלתי סביר שבעוד כמה חודשים - או ימים - לפיד ייראה כאופציה הריאלית להחליף את שלטון נתניהו והמוני שמאלנים ינסו לשכנע שמאלנים אחרים להצביע לו. איך זה מתקשר לגל הטרור? תיכף תבינו.

יאיר לפיד הוא לא שמאל. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים לזרם הטוקבקיסטי של הימין וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שקופרניקוס היה פילוסוף יווני שלימד את סוקרטס. לפיד הוא גם לא ימין. זה ברור לי, זה ברור לרוב בני האדם שלא משתייכים למחנה הטהרני של השמאל (זה שמבחינתו גם מרצ זה ימין) וזה ברור גם לו באותו האופן בו ברור לו שהוא מתנגד ללגליזציה כי היא סמים זה לא חוקי. יאיר לפיד הוא בעיקר נקניק עם מעט מאוד אידיאולוגיה אמיתית, וזה ברור לכל מי שלא שייך לעדת המעריצים שלו. יאיר לפיד הוא שרוול רוח שמבין איפה נמצאים רוב הקולות ומנסה להתחנף אליהם.

נכון לעכשיו, רוב הקולות הם בימין (הלם!). אי לכך, לפיד מנסה להתחנף לימין. יש שתי דרכים להתחנף למחנה פוליטי מסוים: הראשונה היא להציע דברים שהמחנה המוחנף יסכים איתם, והשנייה היא לכסות בזפת ונוצות את המחנה השני. בגלל שהדרך הראשונה תחייב את לפיד לאיזושהי אידיאולוגיה ובגלל שהוא בדיוק נתן תכנית מדינית ברוח מתווה ז'נבה (אבל זה לא כי הוא שמאלני או משהו, לא ממש עקבתי), נשארה לו רק האופציה השנייה. הוא התחיל עם זה לא אתמול ולא כשהתחיל הגל הנוכחי, אבל בגל הזה זה יותר בולט. למה? כי יאיר לפיד החליט שהוא התעסק מספיק בתחילת הגל בלבקר את הממשלה (וגם זה לחמש דקות, אחרי שהוא אמר "זה לא הזמן להעביר ביקורת") והתחיל לתקוף את השמאל באופן תדיר. כי מסתבר שזה שהשמאל רוצה לדון בשאלה מה גורם לפלסטינים לדקור אותנו (גם הסתה של הרשות יכולה להיות תשובה לזה) כדי לתת מענה הולם ולעקור את הבעיה מהשורש (נגיד, לפעול כנגד ההסתה, אם נגיע למסקנה שזו הסיבה) - זו הבעיה שלנו כרגע. ככה לפחות הוא מציג את זה, כי אני יכול להישבע שגם ימנים רוצים לפעול בדרך המאוד הגיונית של פתרון בעיות באמצעות הבנת הגורמים להן. אבל מבחינת יאיר זו בעיה, והיא של השמאל, והוא גם טען שהשמאל לא מגנה את הפיגועים (למרות שאפילו ארגון בצלם גינה). לבוא בדרישות לממשלה שאמורה להגן על בטחוננו? זה בשביל שרי הליכוד. דיי ברור לאן הוא חושב שהרוח נושבת, ולשם הוא מכוון.

עכשיו, לא הייתה לי בעיה עם זה שהוא מתחנף לימין, כי הוא ממילא כלומניק שעם קצת שכל של המצביעים ייעלם מפה בבחירות הבאות. הבעיה שלי נובעת מזה שהוא כנראה יראה לקהל הרחב בבחירות האלו סקר שמראה שיש לו סיכוי מול נתניהו. כשזה יקרה, המוני מצביעי מחנ"צ ינסו לשכנע אותנו שזה הזמן להצביע ליאיר לפיד ולהביא שינוי. גם יאיר לפיד יבין שכנראה כל הימנים הולכים להצביע לביבי את בנט (קטע), וינסה לשכנע שמאלנים להצביע לו כדי שיהיה פה שינוי. אם יש משהו ששמאלנים הוכיחו זה שבכל הנוגע לפוליטיקה פרלמנטרית אין להם שום יכולת לתכנן שני צעדים קדימה, ולכן סביר להניח שהם ייפלו בזה ויצביעו לטמבל הזה שיורק עליהם פעמיים בשבוע ומצפה לתמיכה המונית מהם. ואני? אני באופן אישי אצביע לליכוד אם תהיה סכנה רצינית שלפיד יהיה ראש הממשלה. בבחירות האחרונות אמנם שחררתי כמה נקירות בתוך הנגמ"ש אבל בכל זאת ניסיתי לתת סיכוי להרצוג (פאדיחות, אני יודע), אבל עם מה שמסתמן פה אני כרגע אצטרך לשחרר כמה רימונים בנגמ"ש בבחירות הקרובות.

ולא, זה לא באמת היה קשור לגל הטרור (קצת בעקיפין, אולי), אבל התחשק לי לצאת על יאיר לפיד ושאתם תקראו על זה עד הסוף. מרגיש כמו עורך זול בטמקא. הלכתי להתקלח.

שלום לכולכם.

בלי הרבה הקדמות מיותרות, ורגע לפני שיום כיפור נכנס, הנה כמה אנשים שהייתי רוצה לבקש מהם סליחה:

• מכם: על ההזנחה של הבלוג. מקווה לחזור לכתוב כמו שצריך בקרוב.
• מכל החזירים: אחרי שעלו השמועות על כך שדייוויד קמרון תקע את איבר מינו בפה של חזיר מת, אמרתי שאני לא מבין מה ההתרגשות שחזיר ועוד חזיר מבצעים אקט מיני. אני בטוח שהחזירים מצאו את ההשוואה הזו פוגענית.
• מהפלג המטומטם של הימין: סליחה על זה שאני לא עובר לגור בעזה.
• מיצחק הרצוג: סליחה שאמרתי שאין לך עמוד שדרה. לא שזה לא נכון, אבל זה לא יפה לצחוק על זה.
• מישראל כץ: סליחה שדרשתי ממך תשובות כשר התחבורה ושלא הבנתי שאני אמור לפנות לבוז'י.
• ממירי רגב: סליחה שאני לא מת עלייך לא בגלל שאת מזרחית או שלא קראת צ'כוב, אלא פשוט כי אני לא מת על אנשים שקוראים לאנשים אחרים "סרטן" או שמתגאים להיות פשיסטים. אגב, את לא פשיסטית, בואי נרד מהעץ הזה.
• מיאיר לפיד: סליחה שאני לא סובל אותך למרות שאתה מהמגזר הפריבילגי. אני בטוח שזה קשה לך.
• מציפי לבני: סליחה שגם אם העולם יהיה תלוי בזה אני לא ארצה לראות אותך כראשת ממשלה. או כפוליטיקאית. או כעובדת ציבור. או באופן כללי. לא בא לי לשמוע ממך.
• מדני דנון: רציתי לבקש ממך סליחה, אבל תכל'ס אני חושב שאני צריך לשלוח התנצלות לאו"ם. זה יהיה באנגלית אבל תנסה להבין.
• ולסיום, מבנימין נתניהו: אני אמנם לא ערבי, אבל סליחה שנהרתי לקלפי. לא היה בסדר מצדי.

חתימה טובה.