זהו, הגיע הזמן לסיים את הרפקאותיהם של ארבעת הפסיכופתים הגמדים, אז קבלו אותה בפרק סיום משעשע במיוחד:
פרק י"ג - הסוף וההתחלה
מאירועי הפרק הקודם: לאחר שאחמדניג'אד חיסל את שמעון פרס, מוסוליני נשלח למטה המפלגה של גאידמק לבצע משימה קטנה: לשתול זיכרון במוחו של גאידמק שהוא רצח את פרס. אבל, נו, מה לעשות, כמה מהמאפיונרים של גאידמק חיסלו את מוסוליני קודם ומפלגת גאידמק הוצאה אל מחוץ לחוק, ומרצ כמובן לא התכוונה להתחרות לבד מול חבורה של פסיכים. וכך דיק השתלטה על כל הפוליטיקה הישראלים ועכשיו הגיע הזמן לחסל אותה.
דמויות אורחות:
ה'
השטן
המלאך גבריאל
המלאך יבניאל
בני גורן
גבי אשכנזי
סדאם חוסיין
ג'ורג' בוש
מזכירו של ג'ורג' בוש
"קדימה חברים!" אמר גורן, "הולכים לבקר את גבי אשכנזי!"
"איזה כיף!" אמר היטלר בציניות.
"סתום את הפה, אדולף," אמר גורן, "בואו נזוז."
"שלום לך מר אשכנזי," אמר אחמדניג'אד, בתור ראש המפלגה, לגבי אשכנזי כשהם הגיעו למשרדו.
"שלום, שלום," אמר אשכנזי, "אז אתם המנהלים החדשים שלי, הא?"
"כן," אמר אחמדניג'אד, "הבאתי לך פה מסמך שתחתום עליו. כדאי שתקרא הכל לפני שאתה חותם, כמובן."
"מצטער," אמר אשכנזי, "בתור גולנצ'יק אני לא יודע לקרוא או לכתוב."
"הטריק של סם ההרדמה על הנייר לא עובד," לחש אחמדניג'אד לסטלין שהגה את הרעיון, "איך אני מעלף אותו?"
"בומבה בראש," לחש סטלין.
"מר אשכנזי," אמר אחמדניג'אד.
"קרא לי גבי," אמר אשכנזי, "אגב, מישהו יודע מה זה אומר 'גבי'?"
"לא יודע, לא אכפת לי," אמר היטלר שנמאס לו ממישהו שהוא אידיוט יותר ממנו, "יש לך פה מחבט בייסבול?"
"במקרה יש לי פה," אמר אשכנזי ושלף מתחת לשולחנו מחבט בייסבול גדול ממדים ומסר אותו לאחמדניג'אד.
"תודה," אמר אחמדניג'אד, "אתה יודע, גבי, יש לי סוד בשבילך."
"כן?" שאל אשכנזי והיטה ראש, ואחמדניג'אד היכה אותו בראשו.
"תגיד, בני," שאל אחמדניג'אד, "כל הגולנצ'יקים סתומים כל כך?"
"לא, הוא מקרה חריג," אמר גורן, "רובם סתומים פחות או יותר כמו אדולף."
"עכשיו תגיד לי למה עילפנו אותו," אמר סטלין.
"עוד מעט יבוא אורח ואתם תבינו," אמר גורן מלא סיפוק.
בינתיים מוסוליני הגיע לשערי גן-העדן.
"שלום וברוך הבא," אמר לו המלאך גבריאל.
"זאת השורה שלי," אמר המלאך יבניאל.
"סתום ת'פה," אמר המלאך גבריאל.
"היי," אמר מוסוליני, "אם אני רשע למה אני בגן-עדן?"
"אה," אמר יבניאל, "זה כי לה' נמאס מהעולם, ולכן כל מי שמנסה להרוס את העולם מגיע לגן-עדן, בעוד כל מי שמנסה לעזור לו להתקיים מגיע לשכונות עוני של גן-עדן ורק מי שלא עושה כלום מגיע לגיהינום."
"אז אתם אומרים שה' רוצה להשמיד את העולם?" שאל מוסוליני.
"אכן כך," אמרו שני המלאכים.
"אפשר טלפון?" שאל מוסוליני.
"האורח שלנו הגיע!" אמר גורן ופתח את הדלת.
"סדאם חוסיין?!" שאל היטלר כשהופיע שם גמד נוסף עם שפם יותר גדול מזה של סטלין, אבל מגולח בזקן.
"השפם שלו לא מוצא חן בעיניי," אמר סטלין, "חוץ מזה הוא עיראקי. עיראקים לא שווים כלום."
"שנאת חינם," אמרו היטלר ואחמדניג'אד.
"סתמו ת'פה," אמר חוסיין, "השטן אמר לי לבוא ולהתחפש לאשכנזי."
"למישהו יש מהאיפור של בוגנים?" שאל היטלר.
"לי יש," אמר גורן ואיפר במהירות את סדאם חוסיין כך שהוא נראה בדיוק כמו אשכנזי, רק נמוך יותר.
"ועכשיו הגיע הזמן להביא להשמדה!" אמר גורן.
כעבור כמה דקות היו החמישה באחד מאיזורי הפיקוד להשלכת פצצות. אחד החיילים של האבטחה הבחין באשכנזי שהתנמך.
"מה קרה לך, אשכנזי?" שאל החייל, "ירדת המשקל?"
"סתום ת'פה ותן לעבור," אמר חוסיין והחמישה נכנסו.
"מה אנחנו עושים?" שאל היטלר.
"לא הרבה," אמר גורן כשהם נכנסו לחדר מלא במחשבים וציוד משוכלל, "רק משמידים את ישראל עם פצצות אטום."
"תתחילו לרשום לי נקודות ציון לפצצות!" אמר חוסיין וארבעת האחרים החלו לעבוד.
אצל השטן צלצל הטלפון.
"הלו?" שאל השטן כשענה לטלפון.
"הלו, שטן," נשמע קולו של מוסוליני, "זה בניטו. אתה לא תאמין מה גיליתי הרגע!"
"מה?" שאל השטן.
"היית יכול לשתף פעולה עם ה'!" אמר מוסוליני, "גם הוא רוצה להשמיד את העולם!"
"מה?!" שאל השטן, "אבל השטן חייב להיות בדעה מנוגדת לזאת של ה'! אני חייב לטפל בזה!"
"יש מצב שגם תטפל בשכל של אדולף?" שאל מוסוליני.
"לא, אני לא עושה ניסים," אמר השטן, "יותר פשוט לטפל במוח של עמיר פרץ."
"נקודות הציון מוכנות!" אמר גורן, "תלחץ על הכפתור שישמיד את ישראל!"
"אני לוחץ!" אמר חוסיין, אבל בדיוק אז השטן החזיר את הזמן לאחור, כמה שעות לפני שהושמד המזרח התיכון:
"אז תגידו," אמר ה' לשני מלאכיו, "איך אני יכול להשמיד את העולם?"
"תן למין האנושי להשמיד אותו, תאמין לי זה יסתדר," אמר גבריאל.
"אפילו שיהרוס משהו אי אפשר לסמוך על בני-אדם, אבל זה מה יש," אמר ה'. "איזה גזע מטומטם!"
"אני רוצה שתהרסו את המזרח התיכון פרט לישראל!" אמר בוש למזכירו.
"למה?" שאל המזכיר.
"למקרה ותהיה בישראל באר נפט, אני לא יכול להרשות שישמידו אותה," אמר בוש.
"זה בסדר," אמר המזכיר, "אין סיכוי שיהיה שם נפט."
"טוב, אז חוזרים למתכונת הרגילה של לדבר ולדבר ולדבר ולדבר ולדבר בלי לעשות כלום." אמר בוש.
וככה אנחנו חיים ומדברים בלי לעשות כלום עד עצם היום הזה...
הסוף.