זהו, הגיע הזמן לסיים את הרפקאותיהם של ארבעת הפסיכופתים הגמדים, אז קבלו אותה בפרק סיום משעשע במיוחד:

פרק י"ג - הסוף וההתחלה

מאירועי הפרק הקודם: לאחר שאחמדניג'אד חיסל את שמעון פרס, מוסוליני נשלח למטה המפלגה של גאידמק לבצע משימה קטנה: לשתול זיכרון במוחו של גאידמק שהוא רצח את פרס. אבל, נו, מה לעשות, כמה מהמאפיונרים של גאידמק חיסלו את מוסוליני קודם ומפלגת גאידמק הוצאה אל מחוץ לחוק, ומרצ כמובן לא התכוונה להתחרות לבד מול חבורה של פסיכים. וכך דיק השתלטה על כל הפוליטיקה הישראלים ועכשיו הגיע הזמן לחסל אותה.

דמויות אורחות:

ה'

השטן

המלאך גבריאל

המלאך יבניאל

בני גורן

גבי אשכנזי

סדאם חוסיין

ג'ורג' בוש

מזכירו של ג'ורג' בוש

"קדימה חברים!" אמר גורן, "הולכים לבקר את גבי אשכנזי!"

"איזה כיף!" אמר היטלר בציניות.

"סתום את הפה, אדולף," אמר גורן, "בואו נזוז."

"שלום לך מר אשכנזי," אמר אחמדניג'אד, בתור ראש המפלגה, לגבי אשכנזי כשהם הגיעו למשרדו.

"שלום, שלום," אמר אשכנזי, "אז אתם המנהלים החדשים שלי, הא?"

"כן," אמר אחמדניג'אד, "הבאתי לך פה מסמך שתחתום עליו. כדאי שתקרא הכל לפני שאתה חותם, כמובן."

"מצטער," אמר אשכנזי, "בתור גולנצ'יק אני לא יודע לקרוא או לכתוב."

"הטריק של סם ההרדמה על הנייר לא עובד," לחש אחמדניג'אד לסטלין שהגה את הרעיון, "איך אני מעלף אותו?"

"בומבה בראש," לחש סטלין.

"מר אשכנזי," אמר אחמדניג'אד.

"קרא לי גבי," אמר אשכנזי, "אגב, מישהו יודע מה זה אומר 'גבי'?"

"לא יודע, לא אכפת לי," אמר היטלר שנמאס לו ממישהו שהוא אידיוט יותר ממנו, "יש לך פה מחבט בייסבול?"

"במקרה יש לי פה," אמר אשכנזי ושלף מתחת לשולחנו מחבט בייסבול גדול ממדים ומסר אותו לאחמדניג'אד.

"תודה," אמר אחמדניג'אד, "אתה יודע, גבי, יש לי סוד בשבילך."

"כן?" שאל אשכנזי והיטה ראש, ואחמדניג'אד היכה אותו בראשו.

"תגיד, בני," שאל אחמדניג'אד, "כל הגולנצ'יקים סתומים כל כך?"

"לא, הוא מקרה חריג," אמר גורן, "רובם סתומים פחות או יותר כמו אדולף."

"עכשיו תגיד לי למה עילפנו אותו," אמר סטלין.

"עוד מעט יבוא אורח ואתם תבינו," אמר גורן מלא סיפוק.

בינתיים מוסוליני הגיע לשערי גן-העדן.

"שלום וברוך הבא," אמר לו המלאך גבריאל.

"זאת השורה שלי," אמר המלאך יבניאל.

"סתום ת'פה," אמר המלאך גבריאל.

"היי," אמר מוסוליני, "אם אני רשע למה אני בגן-עדן?"

"אה," אמר יבניאל, "זה כי לה' נמאס מהעולם, ולכן כל מי שמנסה להרוס את העולם מגיע לגן-עדן, בעוד כל מי שמנסה לעזור לו להתקיים מגיע לשכונות עוני של גן-עדן ורק מי שלא עושה כלום מגיע לגיהינום."

"אז אתם אומרים שה' רוצה להשמיד את העולם?" שאל מוסוליני.

"אכן כך," אמרו שני המלאכים.

"אפשר טלפון?" שאל מוסוליני.

"האורח שלנו הגיע!" אמר גורן ופתח את הדלת.

"סדאם חוסיין?!" שאל היטלר כשהופיע שם גמד נוסף עם שפם יותר גדול מזה של סטלין, אבל מגולח בזקן.

"השפם שלו לא מוצא חן בעיניי," אמר סטלין, "חוץ מזה הוא עיראקי. עיראקים לא שווים כלום."

"שנאת חינם," אמרו היטלר ואחמדניג'אד.

"סתמו ת'פה," אמר חוסיין, "השטן אמר לי לבוא ולהתחפש לאשכנזי."

"למישהו יש מהאיפור של בוגנים?" שאל היטלר.

"לי יש," אמר גורן ואיפר במהירות את סדאם חוסיין כך שהוא נראה בדיוק כמו אשכנזי, רק נמוך יותר.

"ועכשיו הגיע הזמן להביא להשמדה!" אמר גורן.

כעבור כמה דקות היו החמישה באחד מאיזורי הפיקוד להשלכת פצצות. אחד החיילים של האבטחה הבחין באשכנזי שהתנמך.

"מה קרה לך, אשכנזי?" שאל החייל, "ירדת המשקל?"

"סתום ת'פה ותן לעבור," אמר חוסיין והחמישה נכנסו.

"מה אנחנו עושים?" שאל היטלר.

"לא הרבה," אמר גורן כשהם נכנסו לחדר מלא במחשבים וציוד משוכלל, "רק משמידים את ישראל עם פצצות אטום."

"תתחילו לרשום לי נקודות ציון לפצצות!" אמר חוסיין וארבעת האחרים החלו לעבוד.

אצל השטן צלצל הטלפון.

"הלו?" שאל השטן כשענה לטלפון.

"הלו, שטן," נשמע קולו של מוסוליני, "זה בניטו. אתה לא תאמין מה גיליתי הרגע!"

"מה?" שאל השטן.

"היית יכול לשתף פעולה עם ה'!" אמר מוסוליני, "גם הוא רוצה להשמיד את העולם!"

"מה?!" שאל השטן, "אבל השטן חייב להיות בדעה מנוגדת לזאת של ה'! אני חייב לטפל בזה!"

"יש מצב שגם תטפל בשכל של אדולף?" שאל מוסוליני.

"לא, אני לא עושה ניסים," אמר השטן, "יותר פשוט לטפל במוח של עמיר פרץ."

"נקודות הציון מוכנות!" אמר גורן, "תלחץ על הכפתור שישמיד את ישראל!"

"אני לוחץ!" אמר חוסיין, אבל בדיוק אז השטן החזיר את הזמן לאחור, כמה שעות לפני שהושמד המזרח התיכון:

"אז תגידו," אמר ה' לשני מלאכיו, "איך אני יכול להשמיד את העולם?"

"תן למין האנושי להשמיד אותו, תאמין לי זה יסתדר," אמר גבריאל.

"אפילו שיהרוס משהו אי אפשר לסמוך על בני-אדם, אבל זה מה יש," אמר ה'. "איזה גזע מטומטם!"

"אני רוצה שתהרסו את המזרח התיכון פרט לישראל!" אמר בוש למזכירו.

"למה?" שאל המזכיר.

"למקרה ותהיה בישראל באר נפט, אני לא יכול להרשות שישמידו אותה," אמר בוש.

"זה בסדר," אמר המזכיר, "אין סיכוי שיהיה שם נפט."

"טוב, אז חוזרים למתכונת הרגילה של לדבר ולדבר ולדבר ולדבר ולדבר בלי לעשות כלום." אמר בוש.

וככה אנחנו חיים ומדברים בלי לעשות כלום עד עצם היום הזה...

הסוף.

כמו החיים גם Short Evil מתקרב לסיומו. אל דאגה, ברגע שהוא ייגמר יעלו פה סיפורי תנ"ך מוכרים וסאטיריים. אבל היום זה רק הפרק הלפני אחרון, אז תעשו חיים:

פרק י"ב - לא בן אלמוות

מאירועי הפרק הקודם: לאחר שנתניהו התעלף במפקדה של "דיק", היטלר הלך לרפי איתן, וגילה לחרדתו שההשערה של סטלין מפרק ב' נכונה: אייכמן סיפר לרפי איתן על היות היטלר הומו ואיתן סיפר על כך למל ברוקס, וזה לעג לו במחזמר "המפיקים". מבלי לשים לב היטלר חנק את איתן למוות, וכך החליט שאם כבר אז כבר: בני גורן שתל במוחו של נתניהו זכרונות של רציחות איתן, אורי גלר, סטיבן הוקינג, ג' יפית, רוני סופרסטאר, עדי אשכנזי, מיקי בוגנים והילה נחשון. לאחר שנתניהו סיפר לאולמרט איזה רוצח הוא, החליטה הממשלה לקחת אחריות על רציחות אלו בתור מצילי תרבות, אבל בגלל שהחוק בארץ אוסר על רצח, כל מפלגות הכנסת יצאו אל מחוץ לחוק חוץ ממפלגת מרצ שקילה לידיה זמנית את השלטון עד אשר יהיו בחירות. וכך נשארו בזירה הפוליטית מפלגת גאידמק, מרצ ו"דיק".

דמויות אורחות:

בני גורן

שמעון פרס

ארקדי גאידמק

"קיבינימט!!!" צרח גורן, יום אחרי הוצאת המפלגות מהחוק, כשהוא קורא עיתון, "אנחנו מפגרם אחרי גאידמק בעשרה מנדטים!!!"

"בליאט!!!" אמר סטלין, "אדולף, שוב פישלת!!!"

"אם תוציא כל נזקק לחופשה תאמין לי שתוך יומיים אנחנו עוקפים אותו," אמר מוסוליני, שלשם שינוי החליט להגן על היטלר.

"מה אתה מגן עליי?" שאל היטלר, "חשבתי שאתה שונא אותי."

"אני שונא אותך," אמר מוסוליני, "כי אתה החלטת להתגרות בי שלא הצלחתי לכבוש את מדינות הבלקן ולכבוש אותן בעצמך."

"אה, בניטו, תמיד היית גרוע בענייני צבא," אמר היטלר.

"אידיוטים," אמר אחמדניג'אד, "תפסיקולריב כמו שני ילדים קטנים."

ואז נשמעה דפיקה בדלת.

"יבוא," אמר אחמניג'אד. לחדר נכנס שמעון פרס.

"שלום לכם, חברים!" אמר פרס, "מה נשמע? מה קורה? מה חדש? ראיתם איזו חליפה קצוות יש לי?!"

"היי, שמעון, מה קורה?" שאל היטלר.

"מי אתה?" שאל פרס, שלא זיהה את היטלר בגלל האיפור.

"אדולף," אמר היטלר.

"אדולף?!" שאל פרס, "זה שנתן לי להיתפס ע"י חיילים שנראים כמו ג' יפית?!"

"כן," אמר היטלר.

"מה קורה גבר?!" שאל פרס, "הייתי עושה לך את אותו דבר, אז אני לא כועס."

"מאיפה אתה מכיר אותו?" שאל סטלין.

"שירתנו באותו גדוד במלחמת העולם הראשונה," אמר היטלר.

"בן כמה הוא היה אז?" שאל מוסוליני.

"102," ענה היטלר.

"מה אתה כאן?" שאל גורן.

"אין כנסת שבה אני לא אהיה, אז חשבי להצטרף אליכם," אמר פרס.

לפתע נשמעו שלוש יריות ופרס נפל לרצפה ומת. מאחוריו נראה אחמדניג'אד עם אקדח.

"למה יש לו רק שני חורים בגב?" שאל סטלין.

"אחד למאבטח," ענה אחמדניג'אד.

"אז למ החור השלישי?" שאל גורן.

"למה רצחת?" שאל היטלר.

"תיכף תראו איך מחסלים את גאידמק," אמר אחמדניג'אד, "בניטו, יש לי משימה קטנה בשבילך."

"כמה קטנה?" שאל מוסוליני.

"כמוך," אמר אחמדניג'אד.

"שלום גאידמק!" אמר מוסוליני לגאידמק כשנפגשו במטה המפלגה של גאידמק.

"אני מקווה שאתה לא באת למטרות של נתניהו," אמר גאידמק.

"ארקדי, באמת, ככה אתה מכיר אותי?" שאל מוסוליני.

"זאת הבעיה," אמר גאידמק, "אני לא מכיר אותך."

"טוב, תסלח לי על זה," אמר מוסוליני והיכה את גאידמק וזה התעלף במקום. מוסוליני התכונן לשתול לגאידמק זכרון שבו הוא רצח את פרס, אבל לפני שזה קרה עליו לזכור שגאידמק הוא מאפיונר לא קטן, למרות שאיטלקים הם מאפיונרים לא קטנים מוסוליני לא ציפה לכך שיתנפלו עליו שלושה חברה מאחור ויהרגו אותו.

למרות הכל המטרה הושגה: מפלגת גאידמק הואשמה ברצח והוצאה אל מחוץ לחוק ואז מרצ פרשו מהמירוץ נגד "דיק" ולכן לנשיא לא הייתה בררה אלא לתת ל"דיק" את כל הכנסת.

"בניטו אמנם לא איתנו," אמר גורן, "אבל מחר אנחנו נביא גמד אחר שיעזור לנו להשמיד אחת ולתמיד את מדינת ישראל!"

פרק אחרון שבוע הבא.

אחרי הרבה זמן שבו יכולתם לשמוח שארבעת הדיקטטורים הכי נמוכים שיצא לכם לראות כבר לא עושים צרות, הם חוזרים בשביל להמשיך לעשות אותן!!!

פרק י"א - וולקאם דיקטטורה

מאירועי הפרק הקודם: לאחר שאולמרט אמר לכל אחד מהאנשים שבאו לישיבה מה לעשות, אולמרט הסיק שהוא מושלם, ליברמן הפך להיות שר בטחון, אחמדניג'אד התמנה לראש המפלגה הייצוגי וטען שדמוקרטיה זה כיף, דיכטר לא קיבל את ההדרכה על "מה זה בטחון פנים" מקראדי, הסתבר שגורן חיסל את הילה נחשון ומיקי בוגנים, רפי איתן החליט שאם הוא צריך לעשות משהו, אז כדאי שזה יהיה כושר, תמיר הוסיפה עוד כמה מפות לספרי הגיאוגרפיה החדשים, ונתניהו נכשל במעקבו אחרי גאידמק, ולכן הוא הגיע לריגול שלו אחרי מפלגת "דיק" כשהוא פצוע מאוד.

דמויות אורחות:

בני גורן

בנימין נתניהו

רפאל איתן

אהוד אולמרט

אבי דיכטר

"מה הוא רוצה, הפסיכי?" שאל מוסוליני את אחמדניג'אד.

"מה אתה רוצה, פסיכי?" שאל אחמדניג'אד את נתניהו.

"אני?" שאל נתניהו, ואז נזכר להתעלף מהמכות.

"מה נעשה בו?" שאל סטלין.

"לא אכפת לי," אמר היטלר, "אני צריך ללכת, ביי." ויצא משם.

"מה הוא עושה?" שאל גורן.

"אה, תגידו," אמר היטלר שנכנס לחדר, "איך אני מגיע לרפי איתן?"

איתן בדיוק היה בחדרו, בגלל שנתפס לו הגב מהכושר שעשה.

"למה הייתי חייב לעשות מתח?" שאל את עצמו.

"שלום," אמר היטלר שבדיוק נכנס לחדר.

"מי אתה? אתה לא הקוקו הזה מ'דיק'?" שאל איתן.

"לא," אמר היטלר, "אני האח שלו ואני פסיכולוג. אני הייתי רוצה לשחק איתך במשחק אסציאציות, טוב?" ואת זה הוא אמר כשהוא מניח בעדינות יד על צווארו של איתן (מאחורה, לא לחנק).

"טוב," אמר איתן.

"זקן," אמר היטלר.

"מי שאני מנצל," אמר איתן.

"טוב," אמר היטלר.

"אני," אמר איתן.

"קצבת זקנה."

"מי צריך את זה?"

"היטלר הומו," אמר היטלר.

"אה," אמר איתן, "כשאדולף אייכמן סיפר לי, כשהיינו בדרך לארץ, שהיטלר היה הומו. הוא סיפר לי את זה בשביל להציל את עורו. יצור חביב דווקא, חוץ מזה שהוא נאצי. ואז סיפרתי את זה למל ברוקס כשנפגשנו פעם, והוא הכניס את זה למחזמר שלו."

"אייכמן," סינן היטלר ואחיזתו בצווארו של איתן התהדקה, "ברוקס..." ואז הוא צעק בכוח: "אייכמן!!!!!!!!!!!!!!!" ובלי לשים לב אחיזתו בצווארו של איתן כל כך גדלה, שאיתן פשוט נחנק ומת.

"אופס," אמר היטלר שראה את מעשיו, "יצור חביב דווקא, חוץ מזה שהוא צייד נאצים."

"אתה עשית מה?!" שאל גורן, "אתה חנקת את רפי איתן?!"

"מה אתה בוכה?" שאל היטלר, "פחות אחד - יותר נחמד, לא?"

"אתה באמת הורג את האויבים שלך אחד-אחד, הא?" לגלג סטלין.

"חה חה," אמר היטלר, "אם רק היינו יודעים להשתיל זכרונות."

"אני יכול," אמר גורן.

"מצוין," אמר היטלר, "תשתיל לנתניהו זכרונות על הרצח של איתן, וגם של סופרסטאר, גלר, הוקינג, נחשון, בוגנים, אשכנזי ויפית."

"ואז מה?" שאל גורן.

"עוד תראה," אמר היטלר וחייך.

"דיכטר!!!" אמר אולמרט לדיכטר כשהוא (אולמרט) ביקר את דיכטר במשרדו. "אמרתי לך להתעסק בבטחון פנים, ועכשיו מסתבר שנרצחו עשרה אנשים ביומיים! אנשים מאבדים את אמונם בנו!"

"אני כל כך מצטער!" אמר נתניהו שנכנס למשרד בבכי.

"מה? אל תגיד לי שלא הצלחת לגלות כלום," אמר אולמרט.

"חוץ מזה שגאידמק מרביץ חזק? כלום," אמר נתניהו, "אבל אני רצחתי שמונה מתוך העשרה האלו!"

"יופי!" אמר אולמרט, "יש לנו פה רוצח בכנסת!"

"רגע," אמר דיכטר, "מי הנרצחים?"

"רפי איתן, רוני סופרסטאר, אורי גלר, סטיבן הוקינג, הילה נחשון, מיקי בוגנים, עדי אשכנזי וג' יפית," אמר אולמרט.

"אז בוא נודה שחיסלנו אותם," אמר דיכטר, "נגיד שאנחנו דאגנו להיפטר מכל הורסי התרבות האלו, והדתיים ימותו על זה שאין עוד את הפסיכי והמפץ הגדול שלו."

"רעיון גאוני!" אמר אולמרט.

"אדולף!!!" התעצבן גורן, "נחש מה קרה."

"נשברה הקערה?" שאל היטלר.

"לא, עילג," אמר גורן, "אולמרט הודה ברצח של כל האנשים שאמרתי לי לשתול בזכרונו של ביבי, וכל מי שעכשיו בכנסת עלו בסקרים."

"מה הבעיה?" שאל היטלר, "שיעלו."

"על חשבוננו, דביל!" אמר גורן.

"והם לקחו אחריות על שמונה רציחות," אמר היטלר.

"מה אתה אומר?" שאל גורן וחייך.

"אני אומר שהם לקחו אחריות על שמונה רציחות," אמר היטלר.

"אוי דבילים," אמר סטלין, "גם אני לקחתי, אז מה?"

"תזכור שהדיקטטור לא רוצח, הוא מנקה," אמר מוסוליני.

"עכשיו," אמר גורן, "פה לרצוח זה לא חוקי ולא משנה מה מעמדך השלטוני. בזה הרגע אני יכול לדאוג לזה שהמפלגות האלו לא יהיו יותר חוקיות."

וכך היה: כל מפלגות הכנסת הוצאו מחוץ לחוק מלבד מפלגת "מרצ" שקיבלה לידיה את השלטון עד הבחירות, והמפלגות היחידות שנשארו היו "דיק", מפלגת גאידמק ו"מרצ". היטלר התחתן ועשה ילדים ו... סתם. הוא הומו. הומואים לא עושים ילדים.

"מי גאון? מי גאון?" שאל היטלר, "חיסלתי את כל השמאל של גרמניה עם שרפה, אז עם רצח להפיל כנסת? מה הבעיה?"

"אתה עדיין דביל," אמרו כולם.

המשך בפרק הבא.