אחרי שחיכיתם המון לפרק העשירי בסיפור (מי שבאמת חיכה לא רוצה לדעת מה אני חושב עליו), הרי לכם, בשביל הסוף שבוע, פרק נוסף:
פרק י' - ממשלה מושלמת? או סצינה רודפת סצינה
מאירועי הפרק הקודם: אולמרט כינס ישיבה בביתו שבראש פינה לאור הופעתן של מפלגת "דיק", אותה מפלגה של דיקטטורי עולם בה עוסק סיפורינו, ומפלגתו של ארקדי גאידמק. בזמן ארגון הפגישה רבו ארבעת דיקטטורי העולם מי יהיה ראש המפלגה, והתגלה שליוזף מנגלה היה אח בשם יעקב שחקר כיצד ניתן להאריך תוחלת חיים, והסתבר שהיה להם שם משפחה קודם: ברגר. בינתיים אולמרט אמר לכמה שרים וח"כים מה לעשות: לאבי דיכטר הוא אמר להתעסק בבטחון פנים ושישאל על זה את קראדי, לליברמן הוא אמר לדאוג לאיומים האסטרטגיים שבוש מחק, ליולי תמיר הוא אמר באמת לדאוג לחינוך, לרפי איתן הוא אמר לעשות משהו, לנתניהו הוא אמר להשיג מידע על שתי המפלגות האלו ואת פרץ הוא פיטר.
דמויות אורחות:
אהוד אולמרט
אבי דיכטר
עמיר פרץ
אביגדור ליברמן
יולי תמיר
רפאל איתן
משה קראדי
בנימין נתניהו
ארקדי גאידמק
בני גורן
"אתה מוכן לחזור עוד פעם על החלק האחרון של המשפט?" שאל פרץ.
"מפוטר," אמר אולמרט.
"והחלק הראשון?" שאל פרץ.
"אתה," אמר אולמרט.
"והשילוב שלהם אומר?" שאל פרץ.
"שאתה ההגשרה הכי טובה לשר בלי תיק מהיום," אמר אולמרט, "אביגדור, אתה מעכשיו שר הביטחון."
"אני חושב שדווקא לי זה יתאים לאור ההתעסקות שלי עם זה," אמר דיכטר.
"אהא," אמר אולמרט, "ואז תיזכר להתעסק בביטחון פנים."
"טוב," אמרה תמיר, "אבל מה אתה תשפר?"
"אני?" שאל אולמרט, "אני מושלם. אין לי מה לשפר. עכשיו זוזו ותתחילו להיות ממשלה טובה!"
"לא אדולף, אתה לא תהיה ראש המפלגה!" אמר סטלין.
"למה?" שאל היטלר.
"כי אתה יצור בוגדני ועלוב," אמר סטלין, "אני לא אשכח לך את ריבנטרופ-מולוטוב."
"אתה עדיין כועס עליי כי תקפתי אותך למרות ההסכם?" שאל היטלר.
"כן, אפשר להגיד," אמר סטלין.
"תראו," אמר גורן, "זה לא באמת משנה מי מכם יהיה ראש מפלגה. אדולף, זה לא יהיה אתה, כי אתה מבטל שיעורי מתימטיקה כל שנה בגלל המעשים שלך. אבל מה שחשוב זה שברגע שאנחנו עולים לשלטון אנחנו מעיפים משם את הרמטכ"ל, שמים במקומו את הכפיל שלו שיהיה סדאם חוסיין ומשמידים את ישראל בנשק טקטי. ראשות המפלגה שלכם צריכה להיות רק ייצוגית, ראש המפלגה לא באמת יקבע מה קורה פה. את זה אני אקבע בשבילכם."
"טוב," אמר מוסוליני, "ומי יהיה הייצוגי?"
"אחמדניג'אד," אמר גורן.
"הוא?!" שאל היטלר, "הוא אידיוט!"
"גם אתה לא פנינה, אדולף," אמר גורן, "פשוט מחמוד יכול לכבוש את לב האנשים בקלות."
"להזכיר לך למי התפללו 'פיהרר שלי'?" שאל היטלר.
"כן, ואני לא אוהב אותך, בגלל זה," אמר גורן.
"איזה כיף!" אמר אחמדניג'אד, "דמוקרטיה זה פשוט כיף חיים!"
"הלו?" שאל קראדי כשהטלפון שלו צלצל.
"הלו, משה!" נשמע קולו של דיכטר מהצד השני של הקו.
"מה יש, אבי?" שאל קראדי.
"אמרו לי להתעסק בבטחון פנים," אמר דיכטר.
"אז למה אתה מתקשר אליי?" שאל קראדי.
"שכחתי כבר מה זה אומר," אמר דיכטר, "אני רוצה שתסביר לי."
"אז אתה חושב ששוטר יוכל לעזור לך?" שאל קראדי, "אולי גם תבקש באותה הזדמנות משוטר לטפל בתלונות שלך."
"יש בזה משהו," אמר דיכטר וניתק.
"תגיד," אמר מוסוליני, "לאן נעלמו מיקי והילה?"
"כן," אמר סטלין, "אהבתי את החזה של הילה."
"הם הלכו כי הם סיימו פה את תפקידם," אמר גורן.
"לאן הם הלכו?" שאל סטלין.
"בוא נאמר שהם עכשיו יחד עם המתנגדים שלך, יוזף," אמר גורן.
"בסיביר? מה יש להם לעשות שם?" שאל סטלין.
"אז עם המתנגדים של אדולף!" אמר גורן.
"במחנה ריכוז?" שאל היטלר, "אני עד היום לא מבין איך עשו מהם אתרי תיירות."
"הכל הודות לך," אמר אחמדניג'אד.
"תראו, דבילים," אמר גורן, "חיסלתי אותם! הם רצו לקחת חלק בניהול התוכנית ולא יכולתי להרשות לדבר כזה לקרות! זהו! יש שאלות?"
"למה לא אמרת המתנגדים של סדאם חוסיין?" שאל היטלר.
"טוב רבותיי," אמר איתן למפלגת הגמלאים, "אהוד אולמרט אמר לנו לעשות משהו."
"מה נעשה?" שאלו הגמלאים.
"נעשה קצת כושר בשביל לשמור על הבריאות! קדימה חברים!" אמר איתן.
"שלום, ארקדי," אמר נתניהו שפגש את גאידמק.
"שלום לך, נאחוי," אמר גאידמק, "אתה לא כועס עליי שהעברתי את כלח הקולות שלך אליי?"
"מה פתאום," אמר נתניהו, "אני רק רציתי לשאול, מה המצע שלך? למי נתת שוחד? מי הולך להצביע בשבילך?"
"תגיד," אמר גאידמק, "יכול להיות שאולמרט הקטן שלח אותך אליי, לרגל?"
"מה פתאום!" אמר נתניהו.
"אתה יודע," אמר גאידמק וחייך, "רצוי שפעם הבאה שאתה מצליב אצבעות, תעשה את זה ככה שלא כולם יראו, נגיד מאחורי הגב."
"אני פוליטיקאי לעניין, הא?" שאל נתניהו.
"תגיד," שאלה תמיר את העוזר שלה, "איך אנחנו יכולים לשפר את החינוך?"
"לא יודע," אמר העוזר.
"אני יודעת!" אמרה תמיר, "בנוסף לקו הירוק גם נעשה מפה של ארץ ישראל השלמה, של המזרח התיכון שהיה פה לפני הפיצוץ, של הרייך השלישי ושל מיקרונזיה!"
"למה של מיקרונזיה?" שאל העוזר.
"כי בא לי," אמרה תמיר.
"נה נה נה נה," שר לו ליברמן, "אני שר ביטחון, אז נדאג לביטחון! ערבים, הביתה!"
"אתה אמור לדאוג לאיומים מבחוץ!" אמר לו דיכטר שעבר לידו.
"מה אני אמור לעשות?" שאל ליברמן, "לחכות שהמוסלמים ישתלטו על צרפת?"
"גורן, אתה ממש מרושע," אמר היטלר.
"ומה איתך? אתה הרגת מיליוני בני אדם!" אמר גורן.
"למדתי מיוזף," אמר היטלר.
"מה אני קשור?" שאל סטלין.
"אתה אמרת 'אין אנשים - אין דאגות', לא ככה?" שאל היטלר.
ולפתע נשמעה דפיקה בדלת.
"תיכנס," אמר אחמדניג'אד, "זה ראש המפלגה אומר לך!"
"טוב!" נשמע קול ולחדר נכנס נתניהו פצוע ומלא בפנסים וחבורות.
המשך בפרק הבא.
דמותו של דן חלוץ הוחלפה בזאת של גבי אשכנזי לאור ההתפטרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
