לאור פוסט על "הבחורה המושלמת" בבלוג של הולי סניה, החלטתי גם אני לדבר על הבחורה המושלמת.

טוב, אין כזאת, בתכלס, ולא כי אף אחד לא מושלם, אלא כי אנחנו מדברים על גבר שמנסה להבין אישה, דיי חשוב בתקשורת מושלמת, לא? לדרוש שגבר יבין בחורה זה שווה ערך לבקש ממאיר שטרית להבין שבתור שר פנים הוא לא אמור לדאוג לעיצוב הפנים של כל הבתים במדינה. תכלס לא נראה לי שגם קיים "הגבר המושלם", כי בדרך כלל הוא יוצא סיסי בוי.

אבל לכל אחד יש את האישה המושלמת בשבילו, ושהוא מחפש את הקרובה ביותר, אז הרי הזאת שלי:

• היא צריכה להתחיל איתי, כי הסיכויים שיהיה לי אומץ להתחיל איתה שווים ערך לסיכויים שג'ורג' בוש יתחיל לנהל את ארה"ב כמו שצריך.
• היא צריכה להתרגל לעובדה שיש לי שריטות שמספרן מספיק להרוס ארבעים אלף דיסקים טובים.
• היא צריכה להיות חכמה, אני לא הגרוש של הילה נחשון שהיה מוכן להסתפק במטומטמת (למרות שבסוף השכל חזר לו לראש).
• היא צריכה להיות נחמדה וישרה, ולא המקבילה לדן מהישרדות (ומה לעשות, כשהמשפחה שלי מחליטה שהיא רואה זבל, אני מעודכן קצת בפרטים).
• יופי לא חשוב מדי, אבל הוא ייתן לך נקודות זכות. אבל בכל זאת, להיראות סביר, אני לא יוצא עם הבת של ג' יפית.
• צריכה להיות לה יכולת חפירה שמצריכה אישורים מהעירייה, ויכולת הקשבה לחפירות שלי (אני כבר הייתי צריך אישור מהאו"ם, כי זה כבר חפירה דרך מרכז כדור הארץ).
• שתזמין את החברים שלה לקרוא בבלוג, חסרות לי כניסות.

אבל לבחורה כזאת יהיה לי קשה להגיע, מפני, כמו שנאמר ע"י איזה ציניקן ידוע שאיני זוכר את שמו, "אתה לא יכול להיות מושלם, כי השלמות היא מגרעה", ויש גם האמרה הצינית הבאה: "אל תפחד מהשלמות, אתה לעולם לא תגיע אליה".

סתם פוסט פיצוי על חודש יבש למדיי. תיהנו.