לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

שני הגרושים שלי על אירועי השבוע


השבוע בקושי התחיל, גם אם לצורך העניין נתחיל אותו בשבת, וכבר הוא אזור מוכה אסון. ברצוני להתייחס כאן בעיקר לירי בנער מכפר כנא, אבל אתייחס גם לדברים אחרים. למי שלא יודע על מה אני מדבר אז נער מכפר כנא התנפל על ניידת משטרתית עם סכין, וכאשר השוטרים פתחו את הדלת הוא ברח מהם, נורה בגבו ונהרג. למה אני רוצה להתחיל דווקא בזה ולא באקטואליה מעכשיו? כי אחרי דקירת החייל היום (כולי תקווה שהוא ייצא בשלום מהתקרית הזו) חנוך דאום, איש מצחיק ושנון בדרך כלל, כתב כי לטובת מי שלא יודע (דהיינו, אלה שהיו להם טענות למשטרה על מה שאירע), זה מה שמחבל עושה עם סכין.

 

אז בואו נבהיר את העניין: את הנער מכפר כנא היה צריך לעצור. אבל, אפעס, לעצור זה לא להרוג. יש הנחיות מאוד מפורטות - בעיקר למשטרה שבהגדרתה מתמודדת עם אזרחים ולא עם כוח צבאי מאורגן, בניגוד לצה"ל - מתי אפשר לירות במטרה להרוג. מצב בו החשוד (כן, חשוד, עד אשר שופט יקבע שהוא אשם, גם אם אפשר לראות שהוא אשם) בורח הוא לא אחד מהם. במקרה כזה אמורים לירות לעבר הרגליים, ואפילו לירות לפני כן לאוויר יריית אזהרה אם אפשר. כשהשוטרים יצאו מהרכב ושלפו את האקדח (כן, ראיתי את הסרטון) הוא כבר רץ לכיוון הנגדי מהם (וזה לא משנה אם זה במטרה לברוח או כדי לצבור תנופה לעוד ניסיון דקירה), כך שהם לא היו בסכנת חיים.

 

תגידו, אבל מה זה משנה שירו בו? הרי גם ככה זה מחבל. אז זהו, שלא. סביר להניח שכן, אבל לא אני, לא אתם ולא המשטרה בעמדה לקבוע את זה. לשם כך המציאו את ההמצאה הזו שנקראת בית משפט. בהחלט יכול להיות, ואף סביר מאוד, שקריאות ה"אללה אכבר" של אותו נער לא היו מתוך שובבות נעורים או משהו כזה, אבל גם קיימת האופציה שהוא הפסיד בהתערבות או משהו בסגנון. נכון, זו תאוריה מטומטמת ואני לא חושב שזה מה שקרה, אבל לדעות שלי אין פה משמעות. כל עוד הוא לא נחקר ובית המשפט קבע במה הוא אשם, המצב הוא שכל האופציות קיימות.

 

עכשיו, אני גם מאוד רוצה להאמין לשוטר שהוא אמר שהוא כיוון ליד ושלא הייתה כוונה להרוג. אבל, למעט העונש שיינתן לו במקרה ויועמד לדין (והוא לא, כי שוטרים עומדים מעט מאוד פעמים לדין על פגיעה באזרחים, מכל סוג), זה לא באמת משנה - את הגיבוי שדורשים שכולנו ניתן לו אין לי כוונה לתת. לא סתם אמורים לכוון לרגליים, זה בדיוק כדי להימנע ממצבים כאלה. וגם, למה בדיוק לכוון ליד? כדי שיפיל את הסכין? מה, הוא היה נשאר לאחוז בו אם הוא היה נפגע ברגל? לא יודע מה אתכם, אני הייתי נופל וככל הנראה מאבד את האחיזה בסכין. שוטר שפועל בניגוד לנהלים האלו, שעוסקים בחיי אדם, עוד יפגע בי יום אחד, בלי כוונה, וממש לא בא לי שהוא יאחוז בנשק.

 

וכן, זה אומר שאני מרוצה מאוד מזה שהדוקר של החייל יצא חי מהתקרית, לא כי חייו יקרים לי, אלא כי כעת אפשר לחקור אותו, להבין את מניעיו, ולקבל עוד אינפורמציה לגבי שאלות כמו האם מדובר במשהו מאורגן או בפעולות ספונטניות שמקבלות גב מכל מיני ארגונים (הרשות, חמאס וכו'). כמו כן, שוב, אנחנו לא שופטים. אם אתם רוצים עונש מוות למחבלים זה עניין אחד, אבל זה לא יכול להיעשות במשפט שדה. היום יהרגו מחבל, מחר יהרגו אותי כי עשיתי תאונה, דרסתי אנשים ומישהו חמוש ששהה במקום החליט שזה ניסיון לפיגוע. אני מסכים שבמידה ואעשה תאונה כזו שתעלה בחיי אדם מגיע לי עונש, אבל תסכימו איתי שהייתם רוצים שזה יקרה בדרך המקובלת. נכון, יש מקרים בהם צריך להרוג את המחבל במקום כי אם לא אז הוא עלול לפגוע בעוד אנשים, אבל אסור שחיסול המחבל במקום יהיה לנוהל עבודה - כל עוד ניתן לעצור אותו מבלי להרוג אותו, צריך לשאוף לכך.

 

ולא, זה ממש לא אומר שאני נותן איזשהו גיבוי למהומות האלימות שקרו כתוצאה מתקרית הירי, שהגיעו בין השאר להצתת רכבו של אדם. אני מסכים ששוב נהיה פה מפחיד, ושצריך לעצור את זה (לידיעת ממשלת ישראל, יש פה אינתיפאדה, לטיפולך המסור אודה), ואולי הגיע הזמן שמישהו יעיף את אהרונוביץ' מהתפקיד שלו כי הוא חתיכת שר לבטחון פנים מחורבן, אבל אסור על הדרך להתנהל כמו מיליציה שקובעת את החוק, מבצעת אותו ושופטת לפיו. כלומר, כל עוד ניתן לעצור מישהו בלי שזה יעלה בחיי אדם נוספים, כך צריך להיעשות, ולא משנה כמה היינו רוצים לראות אותו נורה במקום כנקמה על מה שכבר הספיק לעשות. באסה, אבל ככה זה עובד, במיוחד כשמדובר באנשים שחיים בשטחה הריבוני של ישראל.

 

בתקווה לימים של שקט.

נכתב על ידי , 10/11/2014 14:19   בקטגוריות הרבה נזק בפחות מאמץ, חוק בלי סדר, כי הייתי חייב לכתוב משהו, לשם שינוי זה לא הומור, פוליטיקה לעניים, אקטואליה, פסימי  
הקטע משוייך לנושא החם: האינתיפיאדה השלישית
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-25/11/2014 09:57
 





62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)