כמו החיים גם Short Evil מתקרב לסיומו. אל דאגה, ברגע שהוא ייגמר יעלו פה סיפורי תנ"ך מוכרים וסאטיריים. אבל היום זה רק הפרק הלפני אחרון, אז תעשו חיים:

פרק י"ב - לא בן אלמוות

מאירועי הפרק הקודם: לאחר שנתניהו התעלף במפקדה של "דיק", היטלר הלך לרפי איתן, וגילה לחרדתו שההשערה של סטלין מפרק ב' נכונה: אייכמן סיפר לרפי איתן על היות היטלר הומו ואיתן סיפר על כך למל ברוקס, וזה לעג לו במחזמר "המפיקים". מבלי לשים לב היטלר חנק את איתן למוות, וכך החליט שאם כבר אז כבר: בני גורן שתל במוחו של נתניהו זכרונות של רציחות איתן, אורי גלר, סטיבן הוקינג, ג' יפית, רוני סופרסטאר, עדי אשכנזי, מיקי בוגנים והילה נחשון. לאחר שנתניהו סיפר לאולמרט איזה רוצח הוא, החליטה הממשלה לקחת אחריות על רציחות אלו בתור מצילי תרבות, אבל בגלל שהחוק בארץ אוסר על רצח, כל מפלגות הכנסת יצאו אל מחוץ לחוק חוץ ממפלגת מרצ שקילה לידיה זמנית את השלטון עד אשר יהיו בחירות. וכך נשארו בזירה הפוליטית מפלגת גאידמק, מרצ ו"דיק".

דמויות אורחות:

בני גורן

שמעון פרס

ארקדי גאידמק

"קיבינימט!!!" צרח גורן, יום אחרי הוצאת המפלגות מהחוק, כשהוא קורא עיתון, "אנחנו מפגרם אחרי גאידמק בעשרה מנדטים!!!"

"בליאט!!!" אמר סטלין, "אדולף, שוב פישלת!!!"

"אם תוציא כל נזקק לחופשה תאמין לי שתוך יומיים אנחנו עוקפים אותו," אמר מוסוליני, שלשם שינוי החליט להגן על היטלר.

"מה אתה מגן עליי?" שאל היטלר, "חשבתי שאתה שונא אותי."

"אני שונא אותך," אמר מוסוליני, "כי אתה החלטת להתגרות בי שלא הצלחתי לכבוש את מדינות הבלקן ולכבוש אותן בעצמך."

"אה, בניטו, תמיד היית גרוע בענייני צבא," אמר היטלר.

"אידיוטים," אמר אחמדניג'אד, "תפסיקולריב כמו שני ילדים קטנים."

ואז נשמעה דפיקה בדלת.

"יבוא," אמר אחמניג'אד. לחדר נכנס שמעון פרס.

"שלום לכם, חברים!" אמר פרס, "מה נשמע? מה קורה? מה חדש? ראיתם איזו חליפה קצוות יש לי?!"

"היי, שמעון, מה קורה?" שאל היטלר.

"מי אתה?" שאל פרס, שלא זיהה את היטלר בגלל האיפור.

"אדולף," אמר היטלר.

"אדולף?!" שאל פרס, "זה שנתן לי להיתפס ע"י חיילים שנראים כמו ג' יפית?!"

"כן," אמר היטלר.

"מה קורה גבר?!" שאל פרס, "הייתי עושה לך את אותו דבר, אז אני לא כועס."

"מאיפה אתה מכיר אותו?" שאל סטלין.

"שירתנו באותו גדוד במלחמת העולם הראשונה," אמר היטלר.

"בן כמה הוא היה אז?" שאל מוסוליני.

"102," ענה היטלר.

"מה אתה כאן?" שאל גורן.

"אין כנסת שבה אני לא אהיה, אז חשבי להצטרף אליכם," אמר פרס.

לפתע נשמעו שלוש יריות ופרס נפל לרצפה ומת. מאחוריו נראה אחמדניג'אד עם אקדח.

"למה יש לו רק שני חורים בגב?" שאל סטלין.

"אחד למאבטח," ענה אחמדניג'אד.

"אז למ החור השלישי?" שאל גורן.

"למה רצחת?" שאל היטלר.

"תיכף תראו איך מחסלים את גאידמק," אמר אחמדניג'אד, "בניטו, יש לי משימה קטנה בשבילך."

"כמה קטנה?" שאל מוסוליני.

"כמוך," אמר אחמדניג'אד.

"שלום גאידמק!" אמר מוסוליני לגאידמק כשנפגשו במטה המפלגה של גאידמק.

"אני מקווה שאתה לא באת למטרות של נתניהו," אמר גאידמק.

"ארקדי, באמת, ככה אתה מכיר אותי?" שאל מוסוליני.

"זאת הבעיה," אמר גאידמק, "אני לא מכיר אותך."

"טוב, תסלח לי על זה," אמר מוסוליני והיכה את גאידמק וזה התעלף במקום. מוסוליני התכונן לשתול לגאידמק זכרון שבו הוא רצח את פרס, אבל לפני שזה קרה עליו לזכור שגאידמק הוא מאפיונר לא קטן, למרות שאיטלקים הם מאפיונרים לא קטנים מוסוליני לא ציפה לכך שיתנפלו עליו שלושה חברה מאחור ויהרגו אותו.

למרות הכל המטרה הושגה: מפלגת גאידמק הואשמה ברצח והוצאה אל מחוץ לחוק ואז מרצ פרשו מהמירוץ נגד "דיק" ולכן לנשיא לא הייתה בררה אלא לתת ל"דיק" את כל הכנסת.

"בניטו אמנם לא איתנו," אמר גורן, "אבל מחר אנחנו נביא גמד אחר שיעזור לנו להשמיד אחת ולתמיד את מדינת ישראל!"

פרק אחרון שבוע הבא.

בדקתי בסטטיסטיקות וגיליתי שאחוז מכובד מהכניסות לכאן הן דרך חיפושים בגוגל, הרי לכם כמה מהחיפושים:

"איפור פצוע פורים" - ממתי איפור הוא פצוע?

"בדיחות קצרים" - אם אפשר לקרוא למה שאני עושה בדיחות...

"ביקורת על קצרים" - סביר להניח חריפה.

"האם היטלר הומו?" - כאילו דה.

"הסיליקון של הילה נחשון" - הייתי מבין אם האנשים האלו היו כותבים "החזה של הילה נחשון", אבל מה יש להם לעשות עם הסיליקון?

"מה זה גורן?" - איזה בן זונה שמרוויח מגניבת זכויות יוצרים.

"מפלגת גאידמק" - מפלגה לעשירים בלבד שיש להם אינטרסים פוליטיים שיודעים איך להשיג אותם.

וזהו.

להתראות.

נ.ב. יהיו פוסטים נוספים עם חיפושים, אתם מוזמנים לפות בקישור אליהם בצד שמאל.