אתמול דווחה על נהירת אנשי תקשורת למקום לא מוגדר והתחילה להיווצר דאגה שמשהו לא טוב קורה.

אבל אז הסתבר שעם התקשורת הכל מעולה ובסה"כ נפלו קסאמים באשקלון.

אני מצטער לאכזב את קוראיי ששוב מצפים לסאטירה, אבל גם הפעם אני אצטרך לכתוב עם יותר רצינות מאשר הומור:

איך מאשרים לו דבר כזה?! כי הוא נשיא?! אז מה? ואני בלוגר מתוסכל, אתם לא רואים אותי מוציא את זה על נשים יפות שעוברות ברחוב (ולא, זה שאשתו זו גילה הדובה הדבה זה לא תירוץ מספיק טוב...)

נתחיל בזה שאני חושב שאם אישה מתלבשת כמו חשפנית בבר היא לא יכולה להתפלא מזה שככה מתייחסים אליה. זה לא מצדיק הטרדה, אבל זה בהחלט יצדיק כמה שריקות כשהיא תעבור ברחוב (לא בא לך על זה, תתלבשי).

העניין הוא שאני בספק שמישהי שם שמה מחשוף יותר גדול ממה שג' יפית צריכה לשים, ולכן הוא אפילו לא יכול להאשים אותן בפרובוקציה נגדו.

אבל כל זה לא רלוונטי כעת - משה קצב הפך מחשוד באונס לאדם שמודה שהוא ביצע עבירות מין יותר מגוחכות מאלו של רמון (והעובדה שרמון נמצא בעסק כבר הופך את העניין למגוחך), ועוד בלי קלון.

באמת שאין לי מושג מה הקטע של מזוז להציע עסקת טיעון לכל דבר. למה לא לתת לבית המשפט להחליט, בטח ובטח כשמדובר באישיות ציבורית, מה עשה הנאשם ומה חומרת המעשה? אם תשאלו אותי, אם מזוז היה היועץ המשפטי לממשלה בממשלת רבין הוא היה מציע ליגאל עמיר עסקת טיעון לפיה הוא לא רצח את רבין, אלא רק לחץ על ההדק בטעות.

קצב, אני מצטער להגיד לך שאני מסרב להאמין לך ולגרסתך (מצד שני גם לאלו שטוענים באופן מלא שאנסת) לפני שבית המשפט יכריע בעצמו, בלי שאתה תודה בעברות שנוח לך.

מזוז, אני ממש מצטער לומר לך שאם נחפש אצלך ואצל חשופית עמוד שדרה, יש סיכוי יותר גדול למצוא אצל החשופית.

תתאפסו.