ערב נפלא לכם.

כאחד שעוסק הרבה בכתיבת וקריאת מאמרים במרשתת, לא יכולתי שלא לשים לב שפוליטיקאים, ותיקים ומתחילים, מנסים להשתמש במדיום החדש הזה. נתניהו, לפיד, לבני ויחימוביץ', למשל, מטפחים בקפידה את דף הפייסבוק שלהם. אראל מרגלית ודן חלוץ, לעומתם, משתמשים בבמות כמו MySay, וכותבים מאמרים וכאילו מתקשרים עם הקהל.

רבים מהפוליטיקאים נוקטים בדפוסים דומים, ולכן החלטתי, בהשראתם, לכתוב את המדריך לפוליטיקאי שרוצה להיכנס לבריכה העכורה הזאת שנקראת "האינטרנט". בבקשה:

• מאוד חשוב להקפיד לדבר על עצמך: "אני עשיתי. אני אמרתי. אני הצעתי. אני תמכתי. אני התנגדתי". אל לך לתת לעובדה שאנשים גם רוצים תוכן להפריע לך. הפיאור העצמי, שיידעו שזה שהשמש זורחת זה הודות לך, זה מה שחשוב.
• התנגדת לדבר מסוים? טוב מאוד. בשום אופן אסור להציב לכך אלטרנטיבה. פשוט לדבר נגד. נגד ונגד ונגד. לדבר בעד משהו? בשביל מה? במקרים האלו אפשר פשוט לשתוק ולתת לדברים לעבור בעצמם.
• ממש אין צורך לענות למגיבים. גם אין צורך לתת לצוות של שכירים או מתנדבים לענות בשמך. התעלמות, זה מה שעושה את זה לאנשים. צריך לתת להם את התחושה שהם מדברים לקיר (אם יש לך דף פייסבוק זה באמת המצב), והם יבואו על סיפוקם.
• אם כתבת מאמר, מעבר לשרבובך העצמי לכל משפט, חשוב גם לתת לקורא תחושה שהוא בזבז רבע שעה מהחיים שלו ולשאול את עצמו "מה זה היה?". הם תמיד יחזרו לעוד עם הגישה הזאת.
• כל תמונה שהלשכה שלך לא הצליחה למכור לעיתונות, אפשר לפרסם אצלך. גם אם זה העוזר שלך צילם עם טלפון נייד עם מצלמה גרועה למדיי וגם אם רואים שם את דמותך המצודדת הולכת לשירותים עם שובל של נייר טואלט נשרך מאחוריה.
• הכי חשוב: האינטרנט הוא בשבילך, לא בשביל הבוחרים.

כי קשר עם הבוחר? מי צריך את זה?

שבת שלום.

נ.ב. מי שעושה לכל הדברים האלו יופי של סאטירה זה עמוד  "ביבי מאוייר", בו מתפרסמים קומיקסים על פי הסטטוסים של ראש הממשלה.

המונח הזה שמופיע בכותרת הוא אולי אחד הדברים שהכי חסרים לנו כחברה וכמדינה. יותר משקט אזורי, יותר מכסף, יותר ממוח, יותר מהתנהגות נאותה בכבישים. אמנם הכל קשור אחד בשני, אבל באמת שאני מעדיף להתווכח עם אידיוט מושלם שיודע להתווכח בצורה נאותה (ויש דברים כאלו) מאשר עם גאון שמתנהג כמו בהמה.

תרבות דיון היא אחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על חברה דמוקרטית ופלורליסטית. לצערנו, הוויכוח מתמצה בזה שכל ימני הוא פשיסט וכל שמאלני הוא עוכר ישראל, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בכנסת עם יריב לוין ואחמד טיבי שמתעקשים להוכיח שזה נכון ולסתום לצד השני את הפה, כי לא נעים להם לשמוע את מה שיש לאחרים להגיד.

בעקבות הפוסט הזה בבלוג של nadavs, בו העלינו בתגובות קצת רעיונות משעשעים כיצד יתנפלו עליך בגלל הצהרה תמימה שאת/ה אוהב/ת עגבניות, החלטתי לכתוב פוסט שלם, בו יוסבר לכם כיצד תוכלו לתקוף כל אחד על רקע הצהרות תמימות. כי תרבות דיון - מי צריך את זה?

• אם נאמר לכם "אני מקווה ש'הערת שוליים' יזכה באוסקר" אימרו בתגובה "את/ה לא מבין/ה כלום באמנות ואת/ה מקווה שהסרט יזכה רק כי הוא ישראלי ואת/ה פשיו-ציוני/ת דפוק/ה".
• אם נאמר לכם "ג'ק ניקולסון הוא שחקן מעולה" אימרו בתגובה "שוביניסט/ית אוטו-אנטישמי/ת. למה לא אמרת כלום על מריל סטריפ, שהיא אישה, או על דסטין הופמן, שהוא יהודי?" אל תתנו לעובדה שאתם רואים את הסרט "השתולים" להפריע לכם.
• אם נאמר לכם "אני חושב/ת שצריך להיות כאן מעבר חציה" אימרו בתגובה "כל מה שאת/ה רוצה זה להוריד את האחריות מהולך הרגל ולהעבירה לנהגים המסכנים שגם ככה צריכים להתרכז במיליון דברים על הכביש". אם אמא שלכם נדרסה במיקום זה, אל תציינו זאת.
• אם נאמר לכם "אני לא קורא/ת את מדור הרכילות" אימרו בתגובה "חתיכת אשכנזי/ה מתנשא/ת. מה? זה לא לרמתך? תקרא/י 'הארץ', סנוב/ית". אם אין לך מושג למה צריך לעניין אותך היכן נראה הראל סקעת אתמול בצהריים ועם מי, לא נורא. אין לנו עניין בדיון אינטליגנטי חס וחלילה.
• אם נאמר לכם "אני לא אוהב מקדונלד'ס" אימרו בתגובה "את/ה סתם בקטע של הליכה נגד הזרם, אין לך טעם משלך". כשאתם אומרים זאת, נסו להעלים את התחושה שהיום שנראה ב"כלבוטק" תחקיר על החתולים הדרוסים שמגיעים למטחנת הבשר אינו רחוק.
• אם נאמר לכם "ביבי הוא ראש ממשלה מחורבן" אימרו בתגובה "יא עוכר/ת ישראל מגעיל/ה! את/ה נכנע/ת לתכתיבי התשקורת הסמולנית!" לאמירה הזאת לא צריכה להיות קשר לעובדה שהצבעתם בבחירות האחרונות לקדימה.
• אם נאמר לכם "אני נגד מצלמות המהירות החדשות" אימרו בתגובה "אז את/ה רוצה להגדיל את מספר תאונות הדרכים, נכון?" מומלץ להגיד את הטיעון הזה במהלך שיחת טלפון תוך כדי נהיגה במהירות של 200 קמ"ש בכביש עירוני.
• אם נאמר לכם "אני בעד מצלמות המהירות החדשות" אימרו בתגובה "את/ה עובד/ת במשרד התחבורה והולך/ת להרוויח מזה כמה ג'ובות, נכון?" מומלץ להתעלם מזה שאותו אדם נמצא/ת עם מי שטען קודם שהוא נגד המצלמות.
• ואם נאמר לכם "אני אוהב לקרוא בלוגים" אימרו בתגובה "אין לך חיים? את/ה סתם גלובליסט/ית שחושב/ת שכל הקיום שלנו הוא וירטואלי". אגב, זה לא הזמן לפרסם את הבלוג שלכם.

כמו כן, הרי כמה הגדרות חדשות לאידאולוגיות של היריב שלכם בוויכוח, כי למה מי הוא שתתווכחו איתו בצורה מתורבתת?

• קפיטליזם - חזירות, רצון לעשות המון כסף על חשבון החלשים, חבר של יצחק תשובה.
• סוציאליזם - רצון לא לעבוד ולתת לחברה לכלכל אותך.
• סוציאל-דמוקרטיה - מה הטעם להתווכח איתם? גם הליברלים וגם הסוציאל-דמוקרטים שונאים אותם, הם בטוח דפוקים.
• קומוניזם - סטלין, לנין, גורבצ'וב. להמשיך?
• ימין - שנאת ערבים, דיוקן של מוסוליני מעל האח, אהבה עזה לדתיים ולאדמות שהגמל של אברהם ירק עליהן פעם.
• שמאל - שנאת יהודים, דיוקן של ערפאת מעל האח, שנאה עזה לכל מה שחובש כיפה ואהבה מאוד עזה לבג"צ.
• דתיות/חרדיות - ניתוק מהמציאות, לחיות בעבר, חרמנות בלתי נשלטת ממרפק של ילדות בנות 8.
• אתאיזם/חילוניות - כפירה, מה הם עושים בכלל במדינה יהודית?
• ערבים - בום.

שבוע טוב לכם, נתראה בשבוע הבא.

עד אז תזכרו, שיח טוקבקיסטי זה הכי, אחי.