לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

מפרספקטיבה של זמן


וכהרגלי מדיי סוף שבוע חופשי שיש לי בבית, זה זמן לפרק נוסף של...

קריאה נעימה (כמו תמיד - במכתבים משותפים, סדר התמונות הוא כסדר השמות מימין לשמאל).

 

נשיא מצרים ה-3, אנואר סאדאת ומלך הממלכה הירדנית ההאשמית ה-3, חוסיין.

 

אזרחי ישראל - שלום!

רצינו לומר לכם רק, ברוח סטלין:

נה נה נה נה נה

תחת של בננה,

אמא ש'כם היא זונה

ואביכם אנס קטינה!

טוב, האמת היא שזה לא באשמתכם, אלא באשמת אלו שעשו איתנו את הסכמי השלום: בגין ורבין.

הייתה להם הזדמנות לתת פתרון מהיר לסכסוך הישראלי פלסטיני, שישים אותם תחת שלטון מאורגן שלהם ולא תחת שלטון יהודי או שלטון של ארגוני טרור.

אבל לנו ממש לא הייתה שום כוונה להתחיל להתעסק עם עמים שהיו אלוהים יודע כמה זמן תחת כיבוש. אפשר להגיד עלינו הרבה דברים - מטומטמים אנחנו לא.

אבל אם שני המנהיגים האלו היו מנסים להתעקש שניקח אלינו את עזה ואת יהודה ושומרון, השמאל היה נשאר כמעט בלי מה להפגין נגדו.

אין מה לומר - נדפקתם!

אמנם גם אותנו לא כל כך סימפטו שלא החזרנו שטחים, אבל מצד שני בדיעבד יצאנו הכי חכמים מכל הסיפור הזה.

בכבוד רב,

אנואר סאדאת וחוסיין בן טלאל.


ראש ממשלת ישראל ה-6, מנחם בגין וראש ממשלתה ה-5, יצחק רבין.

 

 אזרחי ישראל, שלום.

רצינו להגיב למכתב שמעלינו.

הייתה לנו סיבה ממש ממש ממש טובה למה לא לנסות להחזיר להם את עזה ואת יהודה ושומרון.

במחשבה שנייה, באמת יצאנו טמבלים עם כל הקטע הזה.

עכשיו במקום זה אתם מתמודדים עם כל מיני חמאסניקים פסיכים ומכחישי שואה דוגמת אבו מאזן, ונותנים לירדנים מים כל שנה כאילו אין לכם משברים.

נו, מילא, טועים. קורה, לא?

מצד שני, למה לנו לפחד? אנחנו ראשי הממשלה הכי מוערכים בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל, מה שעשינו - זה טוב!

אז בהצלחה בהמשך החינוך המסולף שלכם עלינו ועל הציונות וכל השאר,

מנחם בגין ויצחק רבין.


נשיא הרשות הפלסטינית ה-1, יאסר ערפאת.

 

 אזרחי ישראל, תושבי השטחים וכל מי שבאמצע:

רציתי להגיד שאני באמת מצטער.

קודם כל רציתי להגיד שאני מצטער על זה שלוי אשכול בכלל כבש כל כך הרבה שטחים ויצר את הבעיה הפלסטינית.

וגם שאני מצטער על זה שבגין ורבין הם שתי נעליים שפיקששו את הסכמי השלום שלהם ויצרו בעיות חמורות יותר.

ועל זה שיגאל עמיר אידיוט ואפילו לא נתן למי שחתם על הסכמי אוסלו הזדמנות להנהיג אותם.

ואם יש מישהו שחשב לרגע שאני הולך להתנצל על הסבל שגרמתי לישראלים ולפלסטינים בלי אבחנה בגלל העובדה שאני תאב בצע - תמותו.

אז כן, הייתי מניאק.

אז כן, הייתי רודן.

אז כן, בגללי הרבה אנשים משני הצדדים קיפחו את חייהם.

אז מה? על זה להתנצל?

עוד מעט תבקשו מהיטלר שיתנצל.

מה שרציתי לומר זה שאם לאנשים היה קצת יותר שכל, אולי לא היה צריך להתמודד איתי מלכתחילה.

ותחשבו על זה,

יאסר ערפאת.


ראש ממשלת ישראל ה-1, דוד בן-גוריון.

 

 לערביי ישראל שבאמת נעשה להם עוול במלחמת השחרור [קטע, יש גם כאלה],

רציתי לבקש סליחה שתקעתי אתכם בלי בית למרות שהיו ביניכם כאלה שהיו בצד שלנו.

אבל מדבר אחד אתם יכולים לשכוח: פיצויים על הרכוש שנלקח.

אז מה קרה? צריך לבנות מדינה ממשהו, עם כל הכבוד.

אז את המדינה הזו הקמתי על הגב שלכם ועל הגב של ניצולי השואה. ביג דיל.

מה? אתם רואים את ניצולי השואה דורשים את מה שמגיע להם?

טוב, נתתי דוגמא לא טובה.

בקיצור, תודה על עזרתכם בהקמת המדינה. היא אמנם דופקת אתכם בכל צעד ושעל, אבל עדיין עזרתם. תחשבו כמה כסף חסכתם לנו על בנייה של בתים חדשים. במקום זה את כל עם ישראל שיכנו אצלכם בבית.

אז תודה ושוב תודה,

דוד בן-גוריון.


נשיא ארה"ב ה-43, ג'ורג' בוש.



אזרחי ישראל שלום ותושבי עזה שלום.

רציתי לבקש סליחה על זה שהייתי אידיוט.

לא, על כל המעשים האידיוטיים שעשיתי, כי אחרת לא נסיים פה בשנה הקרובה.

רציתי להתנצל על זה, שלמרות שבהסכמי אוסלו הוחלט שלא לתת לחמאס לקחת חלק בבחירות, הכרחתי אתכם כן לתת להם להשתתף בבחירות.

אין ספק שבמקרה הזה יצאתי אידיוט למדיי [כמו תמיד...].

אבל רק שתדעו שקונדוליסה רייס יעצה לי בעניין הזה. רואים מה קורה כשנותנים לכושים תפקידים חשובים? והאמריקאים המפגרים האלה עוד בחרו באובאמה...

שלום ושוב סליחה,

ג'ורג' ווקר בוש הבן.


הפיהרר של גרמניה, אדולף היטלר, הקאודייו של ספרד, פרנסיסקו פרנקו, הדוצ'ה של איטליה, בניטו מוסוליני ושליט ברית המועצות, יוסיף סטלין.

 

 לליברמן ולחבורת השפוטים שלו - שלום (במובן של היי, ולא במובן של שלום בין מדינות או עמים, חלילה).

רק רצינו לומר לכם שאנחנו גאים בכם על מעשיכם ולאחל לכם בהצלחה בהמשך הדרך.

על החתום,

אדולף היטלר

 גנרליסימו פרנסיסקו פאולינו ארמנחילדו טאודולו מויסס פרנקו אי מאסאס באמונדה סלגדו פרדו

בניטו אמילקרה אנדריאה מוסוליני

יוסיף ויסריונוביץ' סטלין.

 

כמו כן, עוד סיפור נוסף מבית היוצר של בית הדין הרבני ניתן לקרוא פה.אני מבקש ממי שהנושא חשוב לו להצטרף לקואליציית הבלוגים כנגד הסמכויות המופרזות שיש לבתי הדין הללו.

שבת שלום.

נכתב על ידי , 30/5/2009 14:50   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור אוניברסלי, היסטוריה בגרוש, הרבה נזק בפחות מאמץ, מה הם היו אומרים?, מכתבים ל, ספיישל, פוליטיקה לעניים, אקטואליה, פסימי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריה בר-מאיר ב-31/5/2009 09:32
 



מלחמת העולם השלישית - החגיגה נמשכת


הנה הפרק הבא ממלחמת העולם השלישית:

 

פרק ב' - דריכה במקום

 

"מי מוכן להסביר לי איך זה שעובר מעלינו מטוס אויב במטרה להפציץ את טהרן ואתם לא מיירטים אותו?!" שאל המנהיג האיראני, בנו של אחמדניג'ד, מוחמד, שתי דקות אחרי שטהרן הושמדה.

"פשוט מאוד," אמר עוזרו. "זה היה מטוס של הרוסים."

"של הרוסים?" שאל אחמדניג'ד. "בני הברית שלנו? אתה בטוח?"

"נראה לך שהיינו נותנים למטוס של האמריקאים או החברים שלהם להתקרב הנה?"

"אז לא הבנתי בפני מי אני אמור להכריז על כניעה," אמר אחמדניג'ד, "בפני האמריקאים או בפני הרוסים?"

"אנחנו נכנעים?" שאל העוזר.

"במידה ונצטרך, גולם." אמר אחמדניג'ד. "מה נשאר להפציץ אצל ישראל?"

"טבריה ונתניה," אמר העוזר.

"אני לא רוצה לעזור לישראלים, לכל הרוחות!"

 

"תקשיב, אני רוצה להתפטר," אמר נוטקר.

"איך להתפטר?" שאל גדי. "שכחת שלפני שהתחילה המלחמה ביטלת את משרת הנשיאות, ולא ארגנת מחליף בחוק שאפשר להגיש אליו את ההתפטרות?"

"אז תגרום לכנסת להצביע נגדי בהצבעת אי אמון!"

"לגרום לכנסת שפיזרת במשטר חירום?"

"לעזאזל!"

"מה דחוף לך להתפטר?" שאל גדי.

"נשארתי עם טבריה ונתניה!" צרח נוטקר. "אתה מבין מה זה להנהיג מדינה שמכילה תשעים אחוזי ערסים ופושעים?!"

"ואיך זה שונה מהמצב שלפני המלחמה?"

"סתום את הפה," אמר נוטקר. "מה שמעתי על זה שהשמידו את טהרן?"

"פוטין התעצבן מזה שהאיראנים לא השאירו לו יעדים אסטרטגיים אצלנו שהוא יכול להפציץ."

"וואו," אמר נוטקר, "אפילו כשליברמן היה הדיקטטור שלנו לעשר דקות הוא לא חשב כל כך רחוק..."

"אגב, המפקד רוצה לדעת איזה יעד להפציץ."

"תפציץ עוד יעדים רוסים," אמר נוטקר. "את שאר העבודה פוטין כבר יעשה בשבילנו."

"בסדר," אמר גדי. "בינתיים תתארגן, יש לך עוד עשר דקות פגישה עם נשיא ארצות הברית."

 

"אדוני! אדוני!" נכנס מדבדב לאולם בצעדים נרגשים.

"לא שלחתי אותך לכיתת יורים?" שאל פוטין.

"נגמרה להם התחמושת..." אמר מדבדב.

"שיהיה," אמר פוטין. "מה קרה?"

"טהרן הושמדה," אמר מדבדב.

"מה?!" צרח פוטין. "מי השמיד אותה?!"

"אתה."

"מה?! למה לי לעשות את זה?"

"כי הם לא השאירו לך יעדים להפציץ בישראל."

"ועכשיו האיראנים נגדנו?"

"בינתיים הם שואלים אם אנחנו רוצים שהם ייכנעו."

"למה שאני ארצה דבר כזה?"

"כי השמדת להם את עיר הבירה."

"שיחסלו לנוטקר את הצורה ויגמרו עניין." אמר פוטין. "רציתי להתייעץ איתך: אני סתם נקרא שליט. אני רוצה כינוי כמו שלהיטלר ולסטלין היה."

"מה עם הווזד (מנהיג ברוסית)?"

"זה לא הכינוי שנתן לעצמו ליברמן בעשר דקות שהוא היה הדיקטטור של ישראל?"

"אה, כן," אמר מדבדב.

"מה הוריד אותו כל כך מהר?"

"הוא סירב להכיר בישראל כדמוקרטית, וזה היה חלק חשוב בהצהרת הנאמנות שאחד השפוטים שלו העביר בכנסת. ככה הוא איבד את האזרחות שלו ולא יכל להמשיך להיות מנהיג של ישראל."

"מה ישראלים יודעים לעשות כמו שצריך?"

"להפציץ את סטלינגרד," אמר מדבדב.

"עכשיו גם סטלינגרד?!" צרח פוטין.

"בני הברית שלנו הפציצו לישראל כל יעד אסטרטגי," אמר מדבדב לפני שפוטין הספיק לשאול.

"אתה יודע איזה הוראות לתת לשר הביטחון," אמר פוטין.

 

בפרק הבא: הפגישה עם נשיא ארצות הברית, שינוי כוחות ועוד.

 

חג שמח.

נכתב על ידי , 29/5/2009 10:49   בקטגוריות אנטי ממסדי, הומור אוניברסלי, היה היה פעם, היסטוריה בגרוש, הרבה נזק בפחות מאמץ, מלחמת העולם השלישית, עתידני, פוליטיקה לעניים, תחרויות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יהונתן החביב ב-30/5/2009 09:57
 



בהשראת מרמוז


מי שמכיר את הבלוג "לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום" של מרמוז מלך הקופים (קישור ברשימות), בטוח מכיר את הפינה הקבועה שלו, "אנשים שצריך להשתין עליהם". באופן כללי מדובר על פראפרזה לרשימה "אנשים שצריך להרוג", אבל ככל הנראה מרמוז (או חזקוש אם תעדיפו) הומני יותר ומסתפק בהשתנה, או שמא הוא חושב שזה יותר מצחיק. נשאיר את ההחלטה לו.

בכל מקרה, הנה האנשים שעושים לי חשק להשתין עליהם:

 

אנשים שאם חלילה אתה אומר להם שאתה לא צוחק מהתוכנית "סיינפלד", הם אומרים לך שזה בגלל שההומור נורא מתוחכם או בגלל שאתה לא מכיר את הדמויות.

באמת, תעשו לי טובה, אני מבין כל בדיחה בתוכנית הזו, ומה לעשות שאותי זה לא מצחיק. מה קרה? החברים של ליברמן העבירו חוק שחייבים לצחוק מסיינפלד?

 

אנשים שאם אתה אומר להם שאתה לא אוהב לאכול משהו, הם שואלים "איך אתה לא אוהב לאכול את זה?!"

מאיפה אני יודע איך? זו עובדה קיימת בשטח. הלשון שלי לא פתחה בשביתת טעמים בגלל שאני מפלה בין הבשר לחסה.

 

אנשים שנותנים לי הוכחות לפי מה שכתוב בויקיפדיה.

מה אתם מסתמכים על החרא הזה? אני יכול לכתוב שבן גוריון היה מיוצאי תימן ולא ישימו לב.

 

טוקבקיסטים שכשהם מגיבים הם נותנים לעצמם שם לפי הנושא של הכתבה.

מה קרה? אתם לא יכולים למצוא לעצמכם שם אחד נורמאלי, שנדע שאם יש מכם תגובה היא כנראה מפגרת בעליל?

 

ועוד כמה אנשים ספציפיים:

ירון לונדון, צביקה הדר, 114 קופים שיושבים בכנסת (יש ששה שזכאים להקלות), רוני סופרסטאר, כל יוצאי כוכב נולד למיניהם, יהורם שפטל והאיש שהמציא את חיל החינוך והמורות החיילות.

 

ואם כבר הזכרנו את שפטל, שלשום שוב יצא לי לשמוע את התוכנית שלו, ותאמינו או לא, הגענו אפילו להסכמה:

שפטל דיבר על כך שצריך לחזק את השפה העברית בארץ, ואני מסכים. לא כי אני חושב שאם נתחיל לדבר באנגלית אז יבוא חורבן משכן 114 הקופים, אלא כי אם אין לנו שום בסיס מקורי לתרבות והכל נשאב ממקומות אחרים, סופה של התרבות להתמוטט (במחשבה שנייה, אולי זה רעיון לא כל כך גרוע שנתחיל לדבר אנגלית, גם ככה התרבות פה מקבלת תקציב של שקל וחצי). והוא אפילו לא הסכים עם מאזין שהתעצבן מכך שערבים מדברים ביניהם בערבית (השם ישמור! אנשים מדברים ביניהם בשפת האם שלהם שהיא אחת מהשפות הרשמיות של מדינת ישראל. תועבה! או שמא יש עוד חוק של שפוטי ליברמן?).

אבל אז הוא עבר לדבר על הנכבה, וקשקש שטויות שברובן לא היו נכונות, ומפה אני מפנה שאלה: אתה אומר את כל העובדות הבדויות האלה מתוך בורות או שאתה משקר בכוונת תחילה?

 

אני יודע שלא יצא לי מוצלח כמו למרמוז, אבל אני רק בתחילת דרכי ואני עוד אשתפר.

חג שמח.

נכתב על ידי , 28/5/2009 10:07   בקטגוריות הומור, כי הייתי חייב לכתוב משהו, על עצמי, רשמים שלי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמוז מלך הקופים ב-1/6/2009 12:39
 



לדף הבא
דפים:  

62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)