האם אני רוצה שתעלם מחיי? חשבתי על השאלה הזו המון זמן ואני עדיין לא יודעת מה לענות עליה. חשבתי עליה עוד מאז שנפרדנו. מצד אחד אני מפחדת שתעלם לי לתמיד, מצד שני אני לא יכולה כרגע לגרום לך לחשוב על דברים שככל הנראה לא יקרו, לפחות לא כפי שאני רואה את זה עכשיו.
אם אתה באמת מכבד אותי, אתה צריך לתת לי לסוגר את הדלת הזו כרגע, לתת לי לבדוק את הקשר שלי עם החבר. אל תלחיץ אותי ותבקש ממני להחליט כי אני לא יכולה לבחור כרגע.
אני יודעת שכבר נסגת כמה פעמים ואני nנעתי ממך אולי באיזה אופן ללכת. כי קשה לי. טל, באמת קשה לי. אני לא רוצה שתתגעגע אליי או שתאהב או ושתרצה אותי רק כשלך נוח. אולי זה חוצפה להגיד לך שאני לא רוצה שתעלם לי מחיי. אבל אני כן רוצה שתניח לי כרגע. אני צריכה לחשוב, אני צריכה להרגיש. אם אתה לא מסוגל לחכות לי, סימן שאתה מסוגל להעביר את חייך בלעדיי. לא שאם תחכה לי באמת יום אחד נחזור. אני לא יודעת מה יביא היום. אולי עדיף שנשאר בנתיים בקשר כזה, של מכתבים.
אני יודעת שאין לשנינו את כל הזמן שבעולם ושכל רגע שעובר הוא מבוזבז. אני יודעת בתוכי שברגע הזה, שאנחנו לחוד, אנחנו יכולים להיות ביחד. אבל כרגע יש לי יותר מדי מה להפסיד ולוותר על משהו כל כך טוב עבור משהו שאני לא בטוחה לגביו ולא בוטחת בו. זה קשה.
אז טל, אני לא יודעת אם אני רוצה שתעלם מחיי. סיפרתי על הקשר הזה שלנו אפילו לחבר הנוכחי שלי, כי חשבתי שמתוך התגובה שלו אני אדע מה לעשות. אבל זה לא עזר. מה שאני חושבת זה שאני לא רוצה לתת לך תשובה רק בכדי לעשות לך דווקא או בכדי להכאיב לך, אני לא רוצה גם לתת תשובה מתוך פחד ומצוקה של לאבד אותך. וזה הדבר היחידי שאני מסוגלת עכשיו לכתוב לך, אז אני מקווה שתבין...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
