כגורל האדם על האדמה
נחלם ברגש
בעצבון שבא.
מחפש בתחילת כל יום מזמור מלאכים לנגיעה.
ויודע, כי ידע, יותר מכל הנצח שבזאת,
רגע אחד של אהבה עימה.
כגורל כל מי שפוסע בדרך
כל מי שמנסה ללכת נופל
ומקווה לקום חזרה.
גם אם אין דרך אחרת לשנות פני גורל,
זהו טעם החיים, לטוב ולרע
ולא, אין על כך שום חרטה.
הוא זכה ברגע שחלף
אהבה שנותרה
וזיכרון שתמיד ייגע.
אני מנסה לא להתקשר אלייך ולבקש סליחה
אם אני יוצא עם מישהי אחרת.
יש לי עדיין מתנה בשבילך בתיק,
אין לי מושג למה היא שם. פעם הייתי עוד מקשיב לה,
חושב כיצד תגיבי. עכשיו היא סמל לדבר שאני צריך להוציא משם.
על העטיפה כתוב "שירים פשוטים לשירלי – מבט אל העבר"
במקור זה היה צריך להיות מסודר כרונולוגית מחיוך התחלת הקשר לחיוך שלנו עכשיו
עם כמה כאבים באמצע, עם הרבה רגעים של אושר, עם קשת בענן, עם חוברת תמונות שצילמת ומשפטים כמו... לא משנה.
לקראת היום הולדת שלך התחלתי לערוך אילו שירים להכניס,
ומכיוון שאנחנו לא יחד, האוסף קיבל אווירה קצת שונה.
סידרתי אותם בדיוק להיפך, מההווה לעבר
(כמה שירים הורדתי, זה היה אירוני מדי לשיר אותם; וכמה הוספתי, כי מאז... הם פשוט נכתבו).
וזה הפך להיות דיסק של המון זיכרונות, ואדם שמתבלבל ומזייף כשהוא שר.
בכל אופן, אני כותב לך את זה כי מצ"ב השיר הראשון משם.
נכתב איפשהו מתי שכתבת לי שאת יוצאת עם הבחור הנוכחי שלך.
למתי שכתבת שאת לא חושבת שתוכלי לעמוד בניסיון לחזור חזרה.
אני לא שולח לך את זה בכדי לגרום לך להיות עצובה,
זו פשוט איזושהי עדות למה שאני מנסה.
(בכל אופן מאז גם כבר עבר הרבה זמן).
אני לא יודע למה אני כותב, מה שאני כותב שירלי,
זה פשוט יוצא ככה, ולא אין לזה שום מטרה.
בעיקרון
אני בעד שתקראו לילדה בשתי שמות
וש-248 דרכים זה נראה לי פי 100 מכל אדם ממוצע.
אני זוכר שהבטחתי לעצמי לקחת אותך למלכת שבא בפעם הבאה.
ולגבי הסיפורים שלי... הם מונחים גם בתיק, מחכים לרגעים פנויים לכתיבה (לא שיש הרבה).
אני לא יודע אם להציע עזרה לגבי הדרכים,
ויש עוד סיפור אחד שרציתי לספר לך
אבל הוא כבר יחכה למייל הבא.
חג שמח שירלי,
אני בטוח שהאחיינית שלך, תחייך אלייך כל פעם שתראה אותך (כשתראה אותך)
וכשהיא קצת תהיה יותר גדולה (ודודה שלה לא תחשוש לגעת בה למרות שהיא עדינה).
:0)
(כן, עכשיו את יכולה לפתוח את הקובץ, תודה על ההמתנה).
טל
8.4.2007