סיפור אהבה

ואז את נעלמת 

ולא חוזרת 

לעולם 

מתנשקת, מאוהבת,

כותבת (לך) כמה הוא מושלם. 

כל היום חושבת, 

מתי יגיע כבר לכאן, 

וכל לילה נעלמת, 

בחיבוקו החם.
  

הנה את מאושרת,

ליבך כבר אינו נדם,

ואת צוחקת ומחייכת,

מאמינה שוב בקשר בין בני אדם.

כבר לא מדמיינת

אותנו יחד חזרה

לא קשורה או כואבת

כמו ציפור הלומדת/עומדת להיות שוב חופשייה. 
// עוטפת ונקשרת אליו באהבה.

ואת...

לא אחראית עליי

לא בדרכך אליי.

ואני לא אחראי עלייך

מגיע עד הרצליה ועוצר בצד

מסתובב ונוסע

חזרה אל הבית

לבד.

9/4/2007