למה אנשים שאוהבים אחד את השני לא יכולים להיות יחד? ... זו שאלה ששאלתי את עצמי כל כך הרבה פעמים עוד לפני שפגשתי אותך. חייתי בתוך סוג של אשליה או בועה שאנשים שאותם אהבתי או בהם התאהבתי אוהבים אותי בחזרה, ורק חסר את הצעד הקטן הזה שמישהו יעשה לקראתי או שאני אעשה לקראתו. לא האמנתי או חשבתי שיש אופציה אחרת. אשרי התמימות.
ואני נלחמתי בעצמי, בסביבה, בהם - הרי כל רגע שלא אוהבים באמת (ומקרוב) הוא רגע מת שלעולם לא יחזור, משפט שאימצתי לדרך החדשה שבה בחרתי. חייתי הרבה רגעים מתים כאלה, בהם אהבתי מישהו ולא יכולתי להיות איתו, מהסיבות שלו, מהסיבות שלי. לבחון, להסתכל, להזהר שלא יפגע בי. איכשהו בסוף תמיד מצאתי את עצמי כן נפגעת, כן מתה, כן בונה עוד חומות, לא מסוגלת יותר להרגיש כמו שהרגשתי פעם. לא רוצה יותר סקס, רק מישהו שישאר איתי אחרי שהאור נעלם.
ולפעמים אני לגמרי הייתי משתגעת וחושבת על כל בחורה ברחוב אם היא חלק ממך, אם היא מכירה אותך, אם היא שכבה אותה, אם פעם אהבת אותה, או אולי פעם פגעת גם בה. אפילו בפסיכולוגית היו ימים שחשבתי אם היא יודעת מי אתה. אח"כ אני הייתי תוהה אם אני הכרתי אותך. מה אם פשוט היית בזמן מסוים בחיי, רק בכדי לכוון אותם לאותה נקודה שבה אני נמצאת עכשיו? מה אם רק הדבקתי לך תכונות שרציתי שיהיו לחבר שלי, ובגלל זה עכשיו אני מוצאת אותם בנוכחי?
אז היום אני קצת יותר פרקטית, וזה אומר שזה כך בכל תחומי חיי ואולי זה גם מה שקורה בספרים ובסרטים, שאנשים מתבגרים ביום שרבי אחד של חודש יוני, מאבדים את כל עולמם והופכים להיות פרקטים.
כשהחלטתי שאני נוטשת את המגדל שבו הייתי כלואה בין החומות, והחלטתי שאני הופכת להיות עלה בעץ שנותן לרוחות סערה פשוט לנשוב לידו, לא ידעתי שאני מוותרת על הזכות להרגיש. נכון, כאב לי בטירוף, אבל לפחות זה היה ברור. עכשיו הרגשות שלי לא ברורים, הלכ מרגיש די אותו דבר ולפעמים מתקשה להבדיל ולהחליט מה זה הרגש הזה. אני לא אוהבת שלפעמים בן זוגי מפרש את הרגשות שלי לא נכון לפי הטון דיבור שלי, אבל הכי אני שונאת שלפעמים הוא יכול להיות הכי קיטש ודביק ביקום, ואני לא יכולה להחזיר לו באותה עוצמה.
יש רגעים שבהם אני לא מתחרטת על כלום ורוצה את החיים שלי כמו שהם היום ואני מרגישה טוב. יש רגעים שבהם אני מרגישה כל כך אבודה, כאילו הדרך נעלמה לי. אני נורא מפחדת ממה שיהיה שבוע הבא, ובכלל מהחיים שצפויים לי... איך אני יכולה לומר מבלי לגמגם שאלה החיים שתמיד רציתי וחלמתי עליהם? עד לפני חצי שנה תיארתי אותם לגמרי אחרת, עם עתיד שונה לגמרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
