סיפור אהבה

אולי בגלגול הבא...

ושומע הד ששואל בי אולי בגלגול הזה???

אני מנסה להסביר לו שאני מבין שהוא רוצה אבל...

אף פעם לא אוכל לומר לו לא, כי אני יודע שזה מה שגם אני מקווה.

שכבתי בהתחלה עם כל בחורה. ממש לא שינה לי רווקה, נשואה, גרושה.

כעסתי עלייך נורא שאת לא פה.

כעסתי על עצמי שאני חרא של בן אדם.

את מכירה את הרגעים האלו של פשוט להתמסר לצד הרע שבך, להיות מיסטר הייד.

סתם כדי להוציא את הכל.

רק שאתה מגלה שהכל ריק. שואל את עצמך מה אתה עושה, בעוד צד אחר מכריח אותך לגמור

כשדי שתוכל לסמן V   שעשית את זה, כדי סתם כבר לגמור עם זה.

ואז עזבתי את הכל, סקס, תווים, כתיבה...

כי הכל היה ריק.

נשארתי עם העבודה, ילדים, אימונים ושינה ריקה.

חברות שלא פגשו אותנו אף פעם יחד, הזכירו לי כמה שאנחנו לא מתאימים (ואני ניסיתי להסכים).

רק דודה שלי מקנדה (שאני לא זוכר מתי פגשה אותך) אמרה לי בטלפון - חבל, היא הייתה ממש נחמדה; ודווקא הייתי בטוחה שאהבת אותה

(ואני הרגשתי שאני מסכים).

אילו חיינו כרגע,

הם היכן שהובלנו אותם בנסיבות, באהבות, במעשים ובפחדים.

בדברים שאנו כל כך גאים בהם,

ובטעויות להן לפעמים סולחים,

(ולפעמים לא).

את הכי קרובה אליי בעולם, ותמיד תהיי.

(ואף פעם אל תחשבי שלא באמת הכרת אותי (כשנגעת בי עוד לפני הפגישה הראשונה)).

אני אוהב אותך, גם אם כרגע לא בפועל.

מאחל לך חתונה נהדרת, את החיוך המדהים שלך,

את הביטחון שאת מוצאת, ושתרגישי בבית במקום שאליו את עוברת.