סיפור אהבה

אני גר בבית נחמד וישן, עם חלונות עץ שנפתחים פנימה והחוצה.
גינה נחמדה (שאני אחראי בה על 3 עציצים ו-4 שיחים שלעיתים נובלים).

בכניסה יש חדר אחד מבולגן ומלא צבעים (עם מחשב) ותיבת גדולה של קשקושים.
אבל אפשר לפנות שמאלה ואז מגיעים לסלון נחמד עם כלי נגינה, ושתי כורסאות 
מפוזרות ביניהם, וחלל ריק בצד לארונית ספרים.
הסלון כרגע ממתין בשקט לתמונות שאני רוצה לצייר לו בחדר צבעים.
כשעוברים את הסלון, עוברים דרך מטר על מטר של חלל עם מדפי אחסון לכל מיני 
שטויות אחרות כמו שרפרף חמוד ושמנמן, מדפים עם חבילת מנורות, חלילים, תיקים, 
שקיות, ועוד כמה דיסקים.
ומשם נזהרים על הראש ישר אל המטבח.

מכאן הריצוף יפה יותר – מרצפות ישנות עם פסי זיג-זג בצבעי בז' ואוקר. מטבח קטן, 
עם שולחן אכילה נחמד, מקרר, תנור גז, ופיסת שיש.
הרבה אוכל אין שם, אך יש מצרכים לכדורי שוקולד, אורז שטרם יצא לי לאכול, וחלב.
בין לבין הארונות, מוטלים כל מיני כלים שאט אט יתיאשו מלקוות להיות שימושיים.
הפח אבל נחמד, אדום בורדו קטן מפלסטיק, בצורה כמו שהיה למשה אופניק ברחוב 
סומסום.

אם לא רעבים אפשר להמשיך לפרוזדור ולהציץ למקלחת – היא קטנה ודורשת שיפוץ, אך 
יש בה וילון כחול מלא דגים שקיניתי אשר מגיע עד גובה הכתפיים, וגם שטיח נחמד של 
"מחפשים את נמו"
(רציתי פו הדב, אבל הוא לא התאים).
משם מגיעים לחדר שינה גדול, ושני חלונות עם וילונות כתומים, אשר בתקופה שהייתי 
בחופש יכולתי לראות, שזה יוצר אור מגניב לקראת שקיעה. הארון מלא ספרים שצריכים 
לעבור לסלון, וכן גם בגדים.
וזהו, מלבד אולי חדר קטן לכביסה ומטאטאים.
בכל חדר יש משהו שרציתי שתראי (שאני רוצה שתראי), הוילון במקלחת, האור בחדר 
שינה לעת שקיעה, המקום בארון, דברים שאפשר להכין יחד במטבח, או סתם לשבת בסלון 
עם שיר שמח שפעם כתבתי לך. או כמו לדוגמה בדרך היום לעבודה כשהלכתי ברחוב 
הראשי, ופתאום כמה מאות פרחים צהובים קטנים של שלכת נפלו מולי. כמה היית נהנית 
מרגע זה חשבתי. כמה נפלא, עם הדשא הירוק, הרוח המניעה ענפים, ואילו רק לדמיין 
את המדרכה קצת יותר מלאה בפרחים – היית נהנית להיות כאן ברגע זה. ואולי לא 
הייתי הורס אם הייתי מכניס גם אותי לתמונה והיינו מחזיקים יד ביד (אבל זו מחשבה 
כואבת מדי ונעצרת שם).

בכל אופן, כאן הכל בסדר. עכשיו אחרי החגים אני מקווה להיכנס לשגרה של נגינה, 
קצת לחזור לכושר, ומלבד זאת אני די מוערך בעבודה. אני אחראי שם גם על ימי 
הולדת, שזה לפעמים בזבוז מחשבה – על הפתעות לחברים טובים, אבל לא אותו דבר כמו 
שפעם בנינו היה.

הקשר בנינו עוד מכה בי לפעמים, לעיתים משעשע, ולעיתים מנחם. בד"כ סתם מתגעגע 
וחולם.
אני מקווה שהכל די בסדר אצלך. שאת הרבה מחייכת ומחובקת, שאת חושבת עליי לפעמים. 
שסך הכל טוב לך בדרכך בחיים. יש לי רק שחור או לבן מתקוותי אלייך. או שתהיי ממש 
מאושרת וכבר כמעט מאורסת, או שאת מתה לחזור להיות כאן. אין לי את האמצע, אין בי 
את ההתחבטויות שחולפים בך. ולא את הלבד שלך – שכואב לשמוע ולהסביר שלמרות 
הניתוק והמרחק – אני שלך.

לפעמים אני מדמיין אותך אצל ספיר... אבל אולי כדאי להפסיק. די שקט כאן באופן 
כללי ודי שקט כאן כרגע, כך שכל מילה נשמעת די חזק.

סליחה על מחשבה לא מסודרת, פשוט הייתי חייב, אפילו עם שגיאות, להגיד – מילים 
אשר אינני מוצא לומר ושרציתי שתשמעי.

לילה טוב שירלי
ויום חמים
היכן שתהיי

11/10/2007