המקום של ג'וליאנה

אתמול ראיתי לראשונה את "גברים בשחור".

התפעלתי מאד מנטשה מוזגוביה למרות שגם קודם החזקתי ממנה. כבר בתוכנית הבוקר של שבת ראיתי כמה אינטליגנציה היא משדרת.

נכון שהמבטא שלה מוזר אבל מתרגלים אליו ולא שווה לוותר עליה בגללו. היא גילתה הומור בריא, חריפות  ואי אפשר להתעלם מהיופי שלה.

פשוט היה לי נעים להתקל בה על המסך....

כלפי רונאל פישר אני מאד אמביוולנטית: הוא משדר לפעמים זחיחות וביביאיות ונראה לי שהוא מנצל את הגמגום שלו כדי למתן את זה ויש בזה משהו מניפולטיבי.

מצד שני יש בו כנות ויש בו משהו אחר. הוא בפירוש לא דמות מפלסטיק בניגוד לדמויות טלויזיוניות אחרות (מי אמר יאיר לפיד).

ומיקי רוזנטל מזכיר לי את נתן זהבי. הוא עולה על בריקדות לפעמים הוא בהמי וגס רוח אבל ברוב המקרים הוא מפנה את האגרסיות למקומות שכולנו היינו רוצים בצורה זו או אחרת להפנות אליהם.(טוב, לא כולנו)

והשילוב בינהם מסקרן מאד. מין ניגודים משלימים.

עוד לא החלטתי אם היה שווה להשאר ערה עד הסוף לתוכנית אבל לא היה רע.

והשגריר מתגלה כמטומטמת מפרק לפרק, העדר הידע הכללי מעצבן אותי כל פעם מחדש (אם כי לא בטוחה איך אני הייתי מתפקדת בתנאי לחץ).הביצ'יות לכאורה של הבנות נראית לי קצת תוצאה של עריכה. מה גם שהמקום אליו שואפים כל התמודדים לא נראה לי מדהים בכלל. האיש שלי חושב שאפרת נשארה בגלל פרוטקציה (גל"צ וכאלה) אני לא מבינה למה קיבלו אותה מלכתחילה אם הגיל מהווה בעיה. השיקולים של הצוות לא נראים ענייניים יותר משיקולי הקהל למי לשלוח אס אם אס. הקטע של יאנה והברית החדשה לא נראה לי כזה מזעזע כמו שגיל רגב הגיב אליו.