לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

איקאה בגאולה?


אנחנו עוברים כל יום כמעט בשכונת גאולה כדי לאסוף את נולי מהסבים שלי שגרים שם בסביבה. כשטוליו מנסה לא לדרוס אנשים נשים וטף שמחליטים ללכת על הכביש אני קוראת פשקווילים. מה רבה הייתה הפתעתי לגלות בין הפשקווילים ומודעות האבל צבעים מוכרים של כחול צהוב.

כן יש איקאה סייל אז גם החרדים צריכים לדעת מזה.

 


לכל מי שמתגעגע לשופטת איימי, מקסין והדודן קייל (שמופיע גם ב"עקרות בית נואשות" כשכן ההומו החדש) הם חוזרים בשבתות ב 14:30. כמובן שאף אחד לא טורח להודיע על כך בפרומואים אבל עליתי על זה במקרה. הא !
נכתב על ידי , 28/1/2008 12:14  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לי ב-1/2/2008 20:32
 



פסק זמן


 

מוזר אבל השלג הצפוי בירושלים שפעם היה כל כך משמח אותי מוביל אותי למחשבות של אי שקט.

שונאת שמשתבשות לי התוכניות. שונאת שמשתבשת לי העבודה. והמחשבה על להיות סגורה יומיים בבית לא כל כך נעימה לי.

אני זקוקה לשינוי גישה רציני כי כנראה שזה מה שילך להיות. סופשבוע ארוך(מאד) כזה. בבית.

 

תוכניות לבילוי תתקבלנה בברכה.

נכתב על ידי , 27/1/2008 18:20  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-1/2/2008 16:48
 



דירה


אני לא בטוחה שהכוונה הייתה להפוך את זה לפרויקט אבל לי החזירה אותי לתקופה מסוימת בחיי וגם קיטי.

 תקופת השותפים.

עד גיל 24 חייתי עם ההורים למעט שנה במעונות באוניברסיטת בר אילן. בשנה הזאת שהייתה בעצם ההתנסות הראשונה שלי במגורים מחוץ לבית חייתי עם שותפה ששונה באופיה ממני ב180 מעלות. היא הייתה מתעוררת מוקדם והולכת לישון מוקדם ואני הייתי חיית לילה. הייתי רגילה לחלוק חדר עם אחותי שגם כן שונה ממני ב180 מעלות כך שזה לא היה הלם מוחלט אבל היו חיכוכים. היא הייתה מכסה את תמונות ואן גוך שתליתי במגבות שלה וזה היה מוציא אותי מדעתי.

נחזור לדירה: קדמו למעבר לגור עם שותפים טיול של ארבעה חודשים לדרום אמריקה והתחלה של זוגיות עם טוליו. כל אלה אמרו לי שהגיע הזמן לצאת מהבית.

שיתפתי את טוליו (המנוסה ממני, שכן כבר גר עם שלושה שותפים) בחיפוש. הגעתי לדירה מבהיקה מניקיון בקרבת האוניברסיטה והיה ברור לי שהשותפה שלי תהיה "נאצית כיור" ולכן לא לקחתי את הדירה (טוליו התפעל מהדירה קשות, שכן הוא היה ה"נאצי כיור" של השותפים שלו).

(נאצי כיור=שותף שרודה בשותפיו אם הם משאירים כפית בכיור המוצחצח להפליא. וששומרים בדיקנות על תורנות הניקיון..במקרה של טוליו אגב הנאציות כיור התפוגגה כשהוא עבר לגור איתי)

הדירה בה בחרתי הייתה ההיפך הגמור: דירה בבית ערבי עם חלוקה משונה של חדרים, רצפה מצויירת. בחדרי הענק הקירות היו בצבע צהוב קורנפלקס שמח. השכונה הייתה בקעה בקרבת עמק רפאים השוקק. השותפים התחלפו שם כמו רכבת (מאוחר יותר הבנתי למה)החשמל היה חשוף, והשותפים הסמויים היו רבים (השותפה שלי הייתה משאירה את המפתח בתיבת הדואר כדי שכל דכפין יוכל לבוא ולהתארח).השכנים היו ג'קי לוי ושכן זקן ופסיכופת שעיקם לנו פעם את הדלת עם לום לצהלת השכונה.

הגרעין הקשה של אותה דירה הייתה השותפה שלצורך הבלוג נכנה אותה מאדאם בטרפליי.או בקיצור מם....

מם דנן הייתה בחורה שביום שלישי החליטה להיות זמרת אופרה, ביום רביעי החליטה להיות אמנית מיצג וביום חמישי החליטה להיות סוג של בטלנית שחיה על חשבון הוריה ושותפיה...הבחורה אהבה לעשות תרגילי פיתוח קול בשתיים בלילה כי זה מוסיף לאווירה הטובה של הדירה (ממילא רק ג'וליאנה ישנה כי היא עובדת מחר וזה לא כל כך משנה...) היא אהבה להכין לעצמה תה משלשל (כי היה שם גם סוג של בולימיה/אנורקסיה) בספלים הפנוים (לא אלה שהעלו עובש בכיור). היא העדיפה להוציא את הכסף שאביה ייעד לשכר דירה על זוג מגפיים שקישטו את הסלון....

 

נו, מה לא ברור בדינמיקה הזאת: כך הפכתי ל"נאצית כיור" אבל לא מוצלחת במיוחד וכן לספקית נייר הטואלט בבית ולבייביסיטר (אביה היה מדבר איתי ומבקש שאשמור על בתו...) . היו אגב עוד שני שותפים. די מוצלחים אבל לא ממש אכפת להם ששכר הדירה לא משולם, שלא כולם חולקים בתשלום החשבונות. ושג'וליאנה היחידה שעוסקת לילות כימים בכל הזוטות האלה....

 

הישועה באה ממקור לא צפוי: טוליו הסתכסך עם שותפיו ולי נמאס להפוך לאמא טרם זמני וכך עברנו לגור יחד...

 

משפטי המפתח:

 

"מה עושים, מישהו הקיא במרפסת?"

"איך יש פה ריח של שתינה של חתול, אף אחד לא ירצה לגור כאן (כשחיפשו לי מחליפה, מם החליטה להביא חתול מצורע ולשכן אותו בחדר שיועד לשותף החסר... שותפים פוטנציאלים לא התלהבו מהרעיון לגור בג'יפה...)

 

נכון שכיום אני מתחלחלת רק מהמחשבה על לגור עם שותפים אבל לפעמים יש משהו בי שמתגעגע לתקופה הזאת, למחשבה על כך שאני  חיה בדירה אומנותית עם אמנים(השניה הייתה מציירת) , שיחות לילה הזויות, סינמטק ובעיקר תדמית קולית של סטודנטית בוהמיינית לתיאטרון.

מעניין כמה מהדימוי הזה באמת היה אני.

 

 

נכתב על ידי , 26/1/2008 09:25  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פצפונת ב-1/2/2008 23:15
 



לדף הבא
דפים:  

103,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)