להסתכל קצת מעבר..

הזמן.

פונקציה בלתי נלאית.

לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו שקועים כל כך עמוק בבוץ.

ופתאום, ככה, רק בזכות הזמן (?!) אנחנו כמו פרח סגור שנפתח, ועכשיו הוא מרהיב.

נדמה לנו כי הוא מחייך, ובשלל צבעים.

אותו הפרח שהיה משעמם וסגור, שהסתגר בתוך עצמו.

"הזמן מעביר הכל"

אני לא נוטה להסכמה מלאה.

אני חושבת שהכאב/הצער/האהבה/הרגש לא מתרפה או דועך..

אנחנו פשוט מתרגלים לנוכחות או לאי נוכחות של האדם/דבר בתוך חיינו.

היום הופעה.

כןכן.

שבק ס'.

בתקליט חדש((:

יש מצב לתמונות, נראה.

ככה קצר כי יש עוד הרבה דברים להספיק,

סוף שבוע רגוע,

Mrs. lola <3